הערעורים נדחו: אולמרט הולך לכלא לשמונה חודשים נוספים

בית המשפט העליון דחה (יום ד', 28.9.16) את ערעוריהם של המדינה ואהוד אולמרט בפרשות ראשונטורס, טלנסקי ומרכז ההשקעות. הערעורים נדונו בהרכב מורחב בראשותו של השופט סלים ג'ובראן, ולצידו השופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית וצבי זילברטל - ההרכב שהכריע בערעורים בפרשת הולילנד. במרכז הדיון עומדת פרשת משה טלנסקי, בה הורשע אולמרט בדיון נוסף שהתקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים בעקבות עדותה של שולה זקן. בדיון הנוסף קבעו השופטים יעקב צבן, משה סובל ורבקה פרידמן-פלדמן, כי אולמרט השתמש גם לצרכים פרטיים (שכרה של זקן) בכספים שקיבל מטלנסקי, ולפיכך אין המדובר רק בתרומות פוליטיות שהיו מותרות בעשור הקודם. אולמרט נדון לשמונה חודשי מאסר בפרשה זו, אך ריצוי עונשו נדחה עד להכרעה בערעורו. הוא ביקש לזכותו, ולחלופין לקבוע שעונש זה ירוצה בחופף לעונשו בפרשת הולילנד. בפרשה זו נדון אולמרט ל-18 חודשי מאסר, אותם החל לרצות בפברואר השנה (ועוד חודש על שיבוש משפט בשל השפעתו הפסולה על זקן). הוא כבר הגיש בקשה לקיצור עונשו בשליש, ואולם כעת ירצה שמונה חודשים נוספים ויוכל להשתחרר לכל המוקדם באוגוסט 2017. ג'ובראן אומר על פרשה זו: "לאחר שהתותחים חדלו מלהרעים והאבק שקע, התמונה הנגלית לנגד עינינו בפרשה זו היא חדה וצלולה. לפנינו מקרה שבו שורת ההיגיון ושורת הדין מתמזגות להן יחדיו, כדי כך שנדמה כי אילו נדרש אדם מן היישוב לתאר דוגמה למקרה בו מתבצעת עבירה של מרמה והפרת אמונים, הוא היה מתקשה להעלות בעיני רוחו דוגמה טריוויאלית מזו שנחשפה במקרה שלפנינו". הוא קובע, כי מעל התנהגותו של אולמרט בפרשה זו מתנוסס דגל שחור. ביהמ"ש העליון קובע, כי הוכחו יסודותיה של עבירת המרמה והפרת האמונים - לא רק בשל אופי השימוש בכסף, אלא גם בעצם קבלתו. השופטים יצחק עמית ועוזי פוגלמן אף סבורים, כי היה מקום להרשיע את אולמרט כבר בסיבוב הראשון, עוד לפני עדותה של זקן. לדברי פוגלמן, קבלת כספים במזומן יוצרת חזקה שמדובר בכספים לצרכים פרטיים, ואולמרט לא הצליח לסתור אותה. ואילו עמית אומר, שכל הפלפולים וההתפלפלויות בנוגע למטרת הכספים, מחווירים לנוכח הנסיבות: מאות אלפי דולרים במזומן המוחזקים בקופה סודית. ג'ובראן אומר, כי התנהלותו של אולמרט פגעה בצורה קשה ובוטה באמון הציבור במערכת הציבורית ובטוהר המידות של עובדי הציבור, באופן המגבש את יסודותיה של עבירת המרמה והפרת אמונים. בנוסף, הימנעותו של אולמרט מלדווח על הכספים למבקר המדינה, תוך הגשת דוחות כוזבים המסתירים את דבר קיומם של הכספים, מהווה הפרה של כללי ועדת אשר החלים על שרים, והיא בבחינת מִרמה כלפי מבקר המדינה. בעקבות הרשעתו של אולמרט בפרשת טלנסקי, ביקשה המדינה מבית המשפט העליון להחמיר את עונשו בפרשת מרכז ההשקעות. בפרשה זו הורשע אולמרט בהפרת אמונים ונדון למאסר על תנאי, לאחר שעסק בענייני לקוחותיו של שותפו לשעבר וידידו הקרוב, עו"ד אורי מסר. גם בקשה זו נדחתה, תוך שבית המשפט העליון מציין בעיקר את נפילתו של אולמרט מאיגרא רמה של ראש הממשלה לבירא עמיקתא של אסיר. בפרשת ראשונטורס זוכה אולמרט מחמת הספק בידי הנשיאה מוסיה ארד והשופטים צבן וסובל, למרות שהוכח שבלשכתו נעשו פעולות מרמה שיטתיות שהביאו ליצירת עודף שך 100,000 דולר לטובתו במשרד הנסיעות שהפרשה נושאת את שמו. העודפים נוצרו על-ידי השגת מימון כפול לאותן נסיעות בתחילת שנות ה-2000. המחוזי קבע, כי לא ברור האם אולמרט ידע על מעשים אלו. המדינה ערערה על הזיכוי, אך בית המשפט העליון דחה את ערעורה ברוב דעות (ג'ובראן, הנדל וזילברטל מול עמית ופוגלמן). דעת הרוב בעליון סברה, כי לנוכח העומס הרב שהיה מוטל על אולמרט, נותר עדיין הספק שמא לא התעסק בפרטי נסיעותיו. עמית ופוגלמן סברו שיש להרשיעו, לנוכח המסמכים המלמדים שבארבע נסיעות טיפל בעצמו ביצירת עודפים של 90,000 דולר. בסיום פסק הדין אומר ג'ובראן: "בכך יורד המסך על המערכה האחרונה בפרשות הידועות במקומותינו כ'פרשת ראשונטורס', 'פרשת טלנסקי' ו'פרשת מרכז ההשקעות'. מי שהיה שר בכיר בממשלה, ממלא-מקום ראש הממשלה ובהמשך גם ראש הממשלה, יוסיף וירצה עונש מאסר נוסף מאחורי סורג ובריח. תם ונשלם". את המדינה ייצגו עוה"ד נעמי גרנות, אריה פטר, אורי קורב, ירון גולומב וסיגל בלום. את אולמרט ייצגו עו"ד אלי זהר, רועי בלכר, ירון ליפשס; ליאת ארזי; אלעד כהן; איל רוזובסקי, אמירה אמרה ובת-חן ליפסקי.