הותר שימוש בזרעו של קצין שנהרג

שופטת בית המשפט למשפחה בפתח תקוה, יוכבד גרינוולד-רנד, התירה (יום ג', 27.9.16) להוריו של חייל שנהרג להשתמש בזרעו המוקפא כדי להפרות ביצית של תורמת, ולגדל את התינוק שייוולד. היא קיבלה את בקשת ההורים ודחתה את התנגדותה של המדינה. סרן עמרי שחר נהרג בתאונת דרכים ביוני 2012, בהיותו בן 25, ולבקשת הוריו - אשר ואירית שחר - נשאב והוקפא זרע מגופתו. בת-זוגו של שחר, ספיר אשכנזי, תמכה בבקשתם אם כי הודיעה שאינה מעוניינת להרות בעצמה. המדינה התנגדה בטענה שהתינוק יהיה יתום מלידה מאביו, הוא יהפוך לאנדרטה חיה לאביו ובתי המשפט יוצפו בבקשות דומות. בפסק דין ארוך סוקרת גרינוולד-רנד את הפסיקה (בה אין תקדים לבקשה כזאת), את המשפט העברי ואת הסוגיות המוסריות והחברתיות העולות מהנושא. היא מתמקדת בשאלת טובת הילד, באומרה שזהו השיקול מפניו נסוגים כל השיקולים האחרים, ומגיעה למסקנה שבנסיבות שהוכחו בפניה - היא מכריעה לעבר קבלת בקשתם של בני הזוג שחר, בציינה את מסוגלותם ההורית ואת המעטפת החמה והאוהבת שיוכלו להעניק לנכדם/נכדתם. גרינוולד-רנד מציינת, כי כיום מקובל שהסבים מעורבים בחיי ילדיהם, במיוחד כאשר מדובר בקצין בשירות קבע שתכנן להיעזר בהם בגידול ילדיו. בעולם של המאה ה-21, ממשיכה גריוולנד-רנד, הילד לא יהיה חריג במובן זה שיגדל ללא אב, ומצבו יהיה טוב בהרבה מזה של ילד מאומץ. זאת ועוד: האינטרס של ההורים להקים משפחה וזרע לעמרי, מגיע לכדי זכותם לעשות זאת, ובכמה מקרים כבר נפסק שלסבים יש מעמד בנוגע לנכדיהם. ההורים רוצים להנציח את זכרו של עמרי ולא את עמרי, ויש הבדל עצום בין הדברים - היא מעירה. עוד דוחה גרינוולד-רנד את הטענות בנוגע לאינטרס הציבורי ולמדרון החלקלק. יש להכיר בהתקדמות הטכנולוגית, המחשבתית והמשפטית, ויהיה צורך במתן חקיקתי הולם לבקשות עתידיות מסוג זה; העובדה שמדובר בבקשה תקדימית, אינה מצדיקה כשלעצמה את דחייתה. "מצפוני שקט", מסכמת גרינוולד-רנד. "טוב לו לילד שייוולד. בטוחני שהילד שייוולד, יכיר את אביו, ידבר בו תכופות... יזכה לחיים בעלי משמעות ומורשת וישאב כוחות מהאהבה העצומה שתורעף עליו מכל עבר". את בני הזוג שחר ייצגו עוה"ד יאיר שיבר, דורון שיבר ואבידן גלובינסקי, ואת המדינה - עו"ד אורלי לוי-מנצור.