העונש לא יוחמר בשל הנפילה הקשה של אולמרט

בית המשפט העליון דחה פה אחד (יום ד', 28.9.16) את ערעור המדינה על קולת עונשו של אולמרט בפרשת מרכז ההשקעות - שנת מאסר על תנאי וקנס של 75,300 שקל. אולמרט הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירה של מרמה והפרת אמונים, לאחר שהוכח, כי בשנים 2005-2003, במסגרת תפקידיו הממלכתיים כשר התמ"ת, שר התקשורת והשר האחראי למינהל מקרקעי ישראל, ביצע פעולות בנושאים הנוגעים ללקוחותיו של עו"ד אורי מסר, בעת שהיה שרוי במצב של ניגוד עניינים חמור ומובהק. השופט סלים ג'ובראן עמד על כך שהמעשים בגינם הורשע אולמרט בפרשה זו הם חמורים, משחיתים ומסוכנים לשירות הציבורי, במיוחד עת עסקינן בתפקידים הבכירים והרמים ביותר במדינה. במעשיו, אולמרט הפר את חובת הנאמנות שלו כלפי הציבור, ופגע במינהל התקין, באינטרס הציבורי ובאמון הציבור. אך אל מול זאת, ג'ובראן שקל את נפילתו הגדולה של אולמרט מתפקיד ראש הממשלה לאסיר והמחיר הכבד שכבר שילם, לצד שיקולים נוספים. הוא מצא, כי השיקולים לקולה ולחומרה בעניינו של אולמרט נשקלו כראוי על-ידי בית המשפט המחוזי, ולכן אין מקום להתערב בעונש שהושת. השופט יצחק עמית הביע את דעתו, לפיה מדובר בפרשה הצבועה בגוונים עזים של אשם. לדבריו, לנוכח הקשרים ההדוקים ששררו בין אולמרט למסר, הן קשרי חברות והן קשרים כלכליים-כספיים, אולמרט קלע עצמו לניגוד עניינים חריף ועוצמתי בכך שדן וקיבל החלטות מהותיות בענייני לקוחותיו של מסר, ניגוד עניינים הנופל עמוק בשטחה של עבירת "הפרת אמונים". באשר לערעורו של אולמרט על גזר הדין, הדגיש עמית נקודה לקולא לזכותו של אולמרט, שעניינה במישור הדיוני. לדבריו, מדובר במקרה יחיד בתולדות המשפט הפלילי, שתחילתו בגביית עדות מוקדמת לפני הגשת כתב אישום (שהובילה להתפטרותו של אולמרט מתפקידו כראש הממשלה), והמשכו בקבלת בקשת המדינה לגביית ראיות נוספות בשלב הערעור על זיכויו של אולמרט. בכך נחרש על גבו של אולמרט תקדים דיוני ראשון מסוגו, שבגינו סבר עמית, כי אין מקום להחמיר בעונשו. השופט ניל הנדל מסיים את פסק הדין במילים הבאות: "הכרעה פה אחד להורות על ריצוי העונש שנגזר על אולמרט בערעור זה במצטבר לעונש שנגזר עליו בתיק המכונה 'פרשת הולילנד' בונה גשר בין המקרים ומאפשרת, כהערה אחרונה, התייחסות לתוצאה הסופית. אולמרט אשר שימש כראש עיריית ירושלים, שר בממשלה וראש הממשלה, נידון למאסר לתקופה של למעלה משנתיים בגין עבירות של פגיעה בסדרי השלטון. במובנים מסוימים, ייתכן שזהו המקרה המובהק ביותר של נפילה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. "...נקודת אור מסוימת בחושך הגדול היא שאין אדם מעל החוק או מתחתיו. המשפט דן את אולמרט על-פי הכללים המחייבים. הרי משפטו של אולמרט נשמע בפני מותבים שונים. בחלקים מהאישומים שיוחסו לו הוא זוכה, בחלקים אחרים הורשע, ואף במותב זה נפלה מחלוקת לצד ההסכמות. ניכר כי העניינים נדונו לגופם... נותרה התקווה, כי כוח ההרתעה ישפיע, וכי הנורמות של מינהל תקין וטוהר המידות לא תהיינה בגדר שאיפה רחוקה אלא מציאות בתוכנו".