ג'קי בן-זקן ישלם קנס של 65,000 שקל על חלקו בפרשת
בנימין בן-אליעזר - קובע הסדר טיעון שאושר (יום ה', 29.9.16) בידי שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
בני שגיא. בן-זקן גם נשלח לארבעה חודשי מאסר, אולם עונש זה יהיה בחופף ל-26 חודשי המאסר שגזר עליו בית המשפט העליון בשל עבירות ניירות ערך, ואשר אותו יחל לרצות ב-1.12.16.
בן-זקן היה בתקופה הרלוונטית מבעלי חברת שמן משאבי נפט וגז, ושותפו של
אברהם ננישקווילי - המואשם במתן שוחד לבן-אליעזר המנוח. בכתב האישום נטען, כי השניים פעלו מול פואד וראש לשכתו,
איילת אזולאי, כדי שיפעלו לטובת חברת שמן כאשר שימש בן-אליעזר כשר התשתיות וכשר התמ"ת.
לטענת המדינה, בן-זקן רתם את אזולאי לפעול עימו בשורה של פעולות המהוות הפרת אמונים מצידה, תוך ניצול מידע פנימי שהגיע אליה מכוח תפקידה. פעולות אלו נועדו לקדם את רצונם של נניקשווילי ובן-זקן להעביר את רשיון הקידוח "מד אשדוד" מחברת ACC, בה היו שותפים עם חיים ליבוביץ, לחברת שמן השייכת להם לבדם. המדינה טוענת, כי בן-אליעזר הפעיל את קשריו עם חברת נובל אנרג'י, כדי שזו תחבור לשמן וכך תעמוד האחרונה בתנאים לקבלת הרישיון.
בנוגע לבן-זקן נטען בכתב האישום, כי אזולאי הדליפה לו מידע מישיבת מועצת הנפט שהתקיימה במארס 2011, בסיומה דחתה המועצה את בקשתה של שמן. בעקבות זאת, החל בן-זקן "לפעול בכל ערוץ אפשרי" - באמצעות אזולאי, באמצעות באי-כוחו וב"הפעלת לחץ פסול בעצמו" - כדי לשכנע את חברי המועצה לשנות את דעתם. ביולי 2011 התכנסה המועצה בהרכב אחר וקיבלה את בקשתה של שמן. המדינה ייחסה לבן-זקן מרמה והפרת אמונים.
בהסדר הטיעון הודה בן-זקן בסיוע להפרת אמונים, כאשר הושמט יסוד המרמה והביצוע בצוותא הוחלף בסיוע. התובעת, עו"ד
שרון כהנא, אמרה שהמדינה רואה חשיבות רבה בכך שמדובר בהרשעה ראשונה מסוגה של מי שאינו עובד ציבור, ובכל זאת מורשע בהפרת אמונים. לדבריה, בכך עובר מסר שמדובר בקשרים פסולים שהמעורבים בהם ייענשו. הסניגור, עו"ד
ירון קוסטליץ, עמד על כך שהמדינה לא העמידה לדין את מי שהדליף לאזולאי את המידע מתוך ישיבת מועצת הנפט.