שופט בית המשפט העליון,
מני מזוז, חולק על פסק דין שנתן עמיתו, השופט
צבי זילברטל, כאשר שימש כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים. הדברים כלולים (יום ד', 28.9.16) בהחלטה העוסקת בהליכי לשון הרע שמנהל מזה שמונה שנים עו"ד אליהו שני נגד עו"ד
שלום כהן.
שני הגיש לבית הדין לממונות בירושלים תביעה נגד בנק מזרחי-טפחות, שיוצג בידי כהן. הלה כתב בתגובתו, כי שני הוא "איש ריב ומדון מנוסה... וכל נסיונו ועברו שקועים עד צוואר בבתי המשפט של המדינה, ושם בלבד. לדברי כהן, שני עשה שימוש ציני בבית הדין כדי לנסות ולחמוק מתשלום חובו לבנק, הוא "טובל ושרץ בידו" ונסיונו לתקוף בקשה קונקרטית של הבנק הוא "ניסיון המשול למי שאומר חצאי אמיתות שכידוע יכולות להיות גרועות משקר".
בעקבות זאת הגיש שני תביעת לשון הרע נגד כהן. בשנת 2009 דחה אותה על הסף שופט בית המשפט דאז,
עודד שחם (כיום במחוזי בירושלים), בנימוק שהדברים נאמרו במסגרת הליך משפטי ולכן אין כל אפשרות לתבוע בגינם. בית המשפט המחוזי - בראשותו של זילברטל - קיבל את ערעורו של שני והורה לדון בתביעתו לגופה. לדעת המחוזי, מדובר במוסד בוררות ובהליכים מקדמיים ולכן הגנה זו אינה חלה.
בית משפט השלום שב ודחה את התביעה, ובית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של שני - אשר ביקש לערער לבית המשפט העליון. מזוז דחה אותה על הסף, באומרו שאינה מצדיקה דיון בגלגול שלישי. "על-פני הדברים לא נראה כי נפלה טעות בקביעה כי אין תוכן המכתב עולה כדי לשון הרע, גם אם קריאתו שבה ומזכירה לנו כי מוטב היה לו עורכי דין היו ממתנים סגנונם", מוסיף מזוז. עוד הוא אומר:
"אני נוטה לדעה כי ההגנה העומדת לבעל דין בהליך שיפוטי או מעין שיפוטי לפי סעיף 13(5) לחוק חלה בנסיבות העניין דנן, סוגיה אשר המבקש לא הגיש ערעור לגביה. ספק בעיני אם נכון להחריג מתחולת ההגנה את שלב הבירור המקדים לעריכת בוררות, אך מכל מקום, וודאי אין מקום להחרגה כאמור בנסיבות המקרה דנן בו נערך שלב דיוני זה בפני ערכאה שיפוטית, גם אם בכובעה כמוסד בוררות".