חווה מאיר-אפשטיין מבקשת (6.10.16) מבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, להורות לקופת חולים לאומית להשוות את שכרה לזה של עובד המבצע עבודה זהה לשלה. התביעה הוגשה על בסיס חוק שכר שווה לעובד ולעובדת וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
מאיר-אפשטיין מועסקת כפיזיותרפיסטית בסניף "נתניה לב העיר" של הקופה מאז יולי 2009. לדבריה, פיזיותרפיסט בעבודה זהה, ואשר הוותק שלו ודרגתו נמוכים משלה, מקבל יותר ממנה. הגבר מקבל 48 שקל לשעה ותוספת אישית בסך 2,839 שקל לחודש, בעוד אפשטיין אומרת ששכרה הוא 38 שקל לשעה ותוספת אישית של 514 שקל בלבד. לדבריה, הקופה הסתפקה בהסבר לפיו מדובר בהסכמים שונים, ולא נתנה הסבר מספק להפרשי שכר אלו.
התובעת טוענת, באמצעות עו"ד אודליה דנוך-שלום, כי מדובר באפליה מחמת מינה בניגוד להוראת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. אין המדובר באפליה מוצדקת, שכן היא אינה מתחייבת מאופיה או ממהותה של העבודה. ניסיונה של הקופה להישען על הנחיות כביכול של הממונה על השכר במשרד האוצר, אותן היא מסרבת לחשוף בפניה, אינה עולה בקנה אחד עם חובות ההגינות והשקיפות המחייבות אותה כמעסיק אל מול עובדיה.
אפשטיין מבקשת לחייב את הקופה להשלים את הפרשי שכרה בסך 50,000 שקל ולפצותה באותו סכום על אפלייתה. טרם הוגש כתב הגנה.
