הממשלה הנוכחית הטביעה את כל ספינות הדגל של החקיקה שקידמה הממשלה הקודמת, למרות שהשלטון לא השתנה. כך אומר (יום ד', 26.10.16) היועץ המשפטי לכנסת,
איל ינון, בכנס של פורום קהלת. הוא תיאר את החיכוכים בין הדרג הנבחר לייעוץ המשפטי, וטען שבמצב כזה חובה להגביר את כוחו של הייעוץ ולא להקטין את קומתו.
ינון פתח באומרו שקיים איזון נכון וראוי בין משרדו לבין המחוקקים, בו יש לייעוץ המשפטי זכות וטו רק בנושאי הפרוצדורה. הוא הביא כדוגמה את הדו-שיח שניהל עם ח"כ
בצלאל סמוטריץ' בנוגע לחטיבה להתיישבות, כאשר הראה לו שהדרך בה הוא מבקש ללכת - עלולה להביא לתוצאות הפוכות מאלו שאליהן התכוון. במקרה אחר הראה לאחד מחברי הכנסת, שהנוסח שלו להסדרת בעיית עמונה "מסדיר דברים אחרים שספק אם רצית להסדיר אותם", וזאת למרות שהצביע בפניו על הקשיים הרבים שהיא מעוררת.
מכאן עבר ינון לתאר את החיכוכים בין המשפטנים לבין הנבחרים. לדבריו, למשפטנים יש בעיה עם המעבר של ישראל מדמוקרטיה בה יש חופש ביטוי נרחב בתחום הפוליטי, לדמוקרטיה הרבה יותר שמרנית בתחום זה. "כולנו למדנו שרק הסתה לגזענות או לאלימות מאפשרת להגביל את
חופש הביטוי הפוליטי. אבל בשנים האחרונות, נטלו כמה חברי כנסת משמעותיים את המושכות לידיהם והתחילו לעצב נקודת איזון שונה".
לטענתו, פעולות אלו עומדות בניגוד לפסיקה בת עשרות שנים ולמסורת הישראלית, תוך מתן דגש רב יותר לשיקולים ביטחוניים וציוניים - "דברים שלא היו מקובלים בחופש הביטוי הפוליטי". מגמה זו באה לידי ביטוי בחוקי החרם, הנכבה, השקיפות ועוד. הצעות אלו מוגשות לרוב בצורה קיצונית מאוד, כדי לזכות בחשיפה תקשורתית ובאהדת קהל המצביעים של אותם ח"כים.
חיכוך נוסף, המשיך ינון, הוא אובדן מסוים של הממלכתיות בחקיקה ומעבר לחקיקה נקודתית, בעיקר לפני אירועים פוליטיים משמעותיים, למשל: שינוי כללי המשחק בבחירת נשיא המדינה או נשיא בית המשפט העליון. "חקיקה לא אמורה להתכתב עם הפייסבוק והטוויטר", אמר, ולמרות זאת יש הצעות חוק שמיועדות לענות על אירוע נקודתי. "מתייחסים לחקיקה כאל הוראת שעה זמנית; מה יש, נשנה אותה".
כך גם תמיכתו של השר ישראל כ"ץ בהצעת חוק לגירוש משפחות מחבלים: לדעת ינון, אין זה סביר ששר יתמוך בהצעת חוק לאחר שלא הצליח לקדם את המהלך בממשלה. עוד אמר, כי חוק ההסדרים הוא הפגיעה המשמעותית ביותר בהליכי החקיקה ובמשילות, "דברים שפשוט לא ייאמנו". ינון גם הצדיק את ביקורתו של בית המשפט העליון על החיפזון בחקיקת חוק שכר הבנקאים, ש"הייתה תחושה בכנסת שזה האירוע השלישי בחשיבותו אחרי מעמד הר סיני והכרזת העצמאות".
לדבריו, הממשלה הנוכחית הטביעה את כל ספינות הדגל של יוזמות החקיקה של קודמתה - למרות שהשלטון לא התחלף: חוק הגיוס, חוק תאגיד השידור הציבורי, חוק הספרים ועוד. "הכל כעפרא דארעא. תסכול עצום, גם של הדרג הנבחר וגם של הדרג המקצועי", תיאר ינון את התחושה.
