השלטון המקומי והמוסדות להשכלה גבוהה ממשיכים לככב, זו השנה חמישית ברציפות, ברשימת הגופים שבהם נמצאו חריגות שכר. כך עולה מדוח על חריגות השכר לשנת 2014 שמפרסם היום (א') הממונה על השכר באוצר.
בשנת 2014 נמצאו חריגות לכאורה ב-66 גופים ציבוריים מחציתם רשויות מקומיות, המהווים כ-9% מכלל הגופים הציבוריים במשק, זאת לעומת חריגות 80 גופים או 11% שנמצאו בשנת 2013. מספר הגופים שבהם נמצאו 5 ומעלה בעלי תפקידים ששכרם חורג ירד ב-2014 ל-9 לעומת 20 ב-2013.
את רשימת חריגות השכר מובילה אוניברסיטת תל אביב עם 41 חריגות ואחריה עיריית תל אביב (28 חריגות), האוניברסיטה העברית (16 חריגות), אוניברסיטת חיפה (9 חריגות) ואוניברסיטת בר-אילן (8 חריגות). גוף בולט נוסף הוא רשות שדות התעופה, שעובדיו נהנים מהשכר הגבוה ביותר. בין הבכירים המככבים בדוח ניתן למצוא את מנכ"ל הטכניון מתניהו אנגלמן, מנכ"ל המרכז האקדמי רופין ד"ר ישראל גרמן, מרצים למשפטים באוניברסיטה העברית ודיקאנים בכל האוניברסיטאות.
בסך הכול מופיעים ברשימת הגופים שבהם נמצאו חריגות שכר 30 רשויות מקומיות, 6 חברות עירוניות, 3 איגודי ערים, 4 חברות ממשלתיות, 5 מועצות דתיות ו-4 תאגידים ו-14 גופים נתמכים.
"אני יכולה להגיד בשקט שבשנים האחרונות חסכנו מעל מיליארד שקל, מתוכם 130 מיליון ב-2015 ו-206 מיליון ב-2014", אמרה הבוקר סגנית הממונה על השכר באוצר אתי גבאי מורלי.
לדבריה, "חריגות שכר פוגעות באזרח, באמון הציבור במערכת וביכולת של המדינה לעשות את המוטל עליה ולכן הטיפול בחריגות השכר הוא קריטי. אם אין מי שיבלום את ההתפרעות בשכר נמצא את עצמנו בכאוס, בלית דין ולית דיין".
בהתייחסה לריבוי מקרי חריגות השכר ברשויות המקומיות אמרה גבאי מורלי כי "שלטון מקומי זה לא אולי לא 'סקסי' אבל כמו שאמר היועץ המשפטי לממשלה שם נמצא הכסף".
לגבי האוניברסיטאות אמרה גבאי-מורלי כי "הממונה קבע נורמה מה מותר לבכירים לקבל - ההחלטה הזו הביאה להפחות שכר של אלפי שקלים לבכירים שהחיסכון עליה מגיע ל-13 מיליון שקל מתוכם 3 מיליון שהוחזרו. זו רק ההתחלה כי עד היום לא נגעו באוניברסיטאות".
גבאי מורלי ציינה כדוגמה את מבקר הפנים באוניברסיטת בר-אילן שהשתכר 54,410 שקל בחודש ושכרו הופחת בעקבות פעולת הממונה בלא פחות מ-25 אלף שקל ל-28,062 שקל. עובד בכיר במכללה האקדמית רופין שנאלץ להשיב לאוצר כ-90 אלף שקל לאחר שאושרה לו הגדלת שכר בלתי חוקית של 6,700 שקל, מנכ"ל המכון הטכנולוגי חולון שהשתכר הכנסות נוספות מעבר לשכרו החודשי, מנכ"ל מכללת שנקר שנאלץ להחזיר בונוס מיוחד בסך 30 אלף שקל שקיבל מדי שנה, ושני בכירים במכללה האקדמית תל אביב-יפו.
השנה זכה הממונה להישג משפטי חשוב כשבג"ץ דחה עתירה שהגישו האוניברסיטאות בהובלת האוניברסיטה העברית בטענה שהחופש האקדמי מגן על האוניברסיטאות מפני פיקוח על השכר. השנה עתרו מכללת עמק יזרעאל ומכללת שנקר נגד פעולות הממונה על השכר בטענה שסמכות הממונה איננה חלה על "גופים נתמכים".
הדוח מציג את פעולות יחידת האכיפה הבודקת את שכרם של כ-400 אלף עובדים בכ-750 גופים אך גם בממונה מודים כי הוא אינו משקף את כל החריגות ובראשן חריגות בבסיס השכר. הממונה אינו בודק חריגות שכר במשרדי הממשלה משום שהנושא מטופל על-ידי עובדי אגף החשב הכללי ונציבות שירות המדינה.
חריגת שכר לכאורה היא עליית שכר של בעל תפקיד או מקבל שכר גבוה בגופים הציבוריים, בשיעור העולה על שיעור העלייה של המקביל לו במגזר הממשלתי בתוספת 5%. לדברי גבאי מורלי הסטטיסטיקה מראה כי כ-70% מהחריגות לכאורה יתבררו בסופו של דבר כחריגות.
לפי נתוני הממונה מעל 3,000 עובדים השיבו בשנים האחרונות סכומים שקיבלו שלא כדין בהסכמה. "אנחנו מעדיפים תמיד להגיע להסכמות על-פני הליכה עד הסוף בבית המשפט" אמרה גבאי מורלי. הממונה על השכר פועל באמצעות יחידת האכיפה העוסקת בהשבת כספים שהתקבלו שלא כדין ויחידת החקירות שבודקת מי אישר את החריגה ומוסמכת לנקוט נגדו בהליכים משמעתיים. יחידת החקירות פועלת משנת 2009 ולדברי מנהל היחידה רו"ח יובל מכפש בכל אחת משלוש השנים האחרונות טיפלה יחידת החקירות ב-17 מקרים.
בין המקרים שהובילו להגשת תביעות ראש המכון הטכנולוגי חולון פרופ'
גדי גולן שאישר חריגת שכר מהותית למרצה בכיר במכללה וסמנכ"ל משאבי אנוש בעיריית יבנה אלי בוחבוט שאישר תוספות שכר לשלושה עובדים ובהם אשתו (המשתמשת בשם אחר).
הפיקוח על חריגות שכר בשירות הציבורי החל ב-1985 בעקבות חוק יסודות התקציב שהטיל פיקוח על מכלול ההסכמים הקיבוציים שנחתמו במגזר הציבורי. מכוח סעיף 29 לחוק יסודות התקציב על השכר על כ-800 גופים המעסיקים כ-440 אלף עובדים הכפופים לביקורת (לא כולל תאגידי הבריאות).
