מחלוקת בין שופטי בית המשפט העליון באחת הנקודות המרכזיות של יישום
תמ"א 38: עד כמה צריכים מוסדות התכנון והבנייה להתחשב בהסדרים פרטניים החלים על הבניין המועמד לפרויקט, ובזכויותיהם של הדיירים בבניינים השכנים - ככל שאלו מתנגשים עם ההטבות הניתנות מכוח התמ"א.
השופט
אורי שהם סבור (יום א', 30.10.16), כי בשל החשיבות הרבה של חיזוק מבנים לעמידה ברעידות אדמה, יש לתת לה עדיפות. הוא מזכיר פסיקה קודמה של בית המשפט העליון, לפיה זכויות הבנייה הנוספות הן רק הדרך להשיג את המטרה המרכזית - חיזוק המבנים - וממשיך:
"נוכח ההתנגשות הבלתי נמנעת, לעיתים, בין מימושה של תמ"א 38, באמצעות ההקלות הכלכליות והתכנוניות הניתנות במסגרתה, לבין הסדרים תכנונים פרטניים, אשר חלים על אותם מבנים הטעונים חיזוק, נראה בעיני כי עצם החריגה התכנונית, האדריכלית, או הנופית, לבדה, אין בה כדי להצדיק את סירובה של הוועדה המקומית ליתן היתר בנייה, הכרוך בתוספת זכויות בנייה.
"על החריגה, המצדיקה סירוב לבקשה להיתר, להיות בעוצמה ניכרת, ולגרום לפגיעה בלתי סבירה ובלתי מידתית באינטרסים לגיטימיים אחרים, לרבות פגיעה בגורמים המתנגדים לבקשה להיתר. רק פגיעה כזו תצדיק, לטעמי, הימנעות ממימוש מטרתה של תמ"א 38, היינו, חיזוק המבנה או המבנים, מושא הבקשה להיתר, מפני רעידות אדמה".
הנשיאה
מרים נאור סבורה - והשופט
סלים ג'ובראן הסכים איתה - כי במקרה הנוכחי אין צורך לקבוע מסמרות עקרוניים בשאלה זו. היא אומרת: "איני משוכנעת שאכן נכון להגביל כך את שיקול דעת הוועדה המקומית. עם זאת, איננו נדרשים להכריע בכך בנסיבות ענייננו שכן שאלת פרשנות 'הטעמים המיוחדים' לא התעוררה כלל בגדרי הערעור דנן וממילא הדיון בה חורג ממסגרת הטענות שהוצגו לפנינו. ככלל, אני מעדיפה את השיטה שלפיה 'כשנגיע לגשרים נחצה אותם'".
שלושת השופטים הסכימו לתוצאה המעשית של פסק הדין, ולפיה על ועדת הערר במחוז חיפה לדון מחדש בפרויקט תמ"א 38 מוצע בחיפה. ביהמ"ש העליון ביטל את החלטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה (השופט אלכס קיסרי), אשר לא קיבל את עמדת ועדת הערר והחזיר על-כנה את החלטת הוועדה המקומית - לאשר את הפרויקט בצורה חלקית בלבד.
את הדיירים - משפחות בוכניק, אופיר, אברהם ושקד - ואת היזם, ש' דורפברגר, ייצגו עוה"ד גפנית לגזיאל-שבבו, ליאור פוליאקוב ומשה פרייליך. את ועדת הערר ייצג עו"ד יצחק ברט, ואת הוועדה המקומית - עו"ד קרן גולדשמידט.