ועדת החוקה חוק ומשפט, דנה (יום ב', 31.10.16) על התיקון לחוק סמכויות שעת חרום (מעצרים) - הסעיפים שפוצלו מהצעת חוק המאבק בטרור, שעניינם מעצר מנהל וצווי הגבלה וצמצום. לפי הצעת החוק, הסמכות להורות על מעצר מנהלי תיקבע כהסדר קבע, ללא תלות בקיום מצב חרום. בנוסף, לשר הביטחון תהיה סמכות להורות בצו על הגבלות מנהליות, מטעמי ביטחון.
יו"ר הוועדה, ח"כ
ניסן סלומינסקי, הבהיר כבר בתחילת הדיון כי אין בכוונתו "להסתפק בניתוק מצב החרום, אלא לפתוח את חוק המעצרים ולבחון את ההסדרים הקבועים בו עד כמה הם מתאימים והאם נדרשים איזונים נוספים". כמו-כן, אמר כי יבחן את צווי ההגבלה - "האם להשאיר רשימה פתוחה או סגורה וכן לדון בביקורת השיפוטית ובביקורת הפנימית".
המשנה ליועמ"ש, עו"ד
רז נזרי, הציג את עיקרי השינויים המוצעים והוסיף כי "המילים הדרמטיות של פגיעה אנושה בזכויות אדם הן תיאור מופרך למצב שקיים עשרות שנים". עוד הבהיר כי "החוק מיטיב את המצב ביחס לזכויות אדם, שכן מבטלים את ברירת המחדל לפיה כל ההליכים יהיו בדלתיים סגורות וחלק מההליך יהיה גלוי". הוא הוסיף כי "מעצר מנהלי הוא כלי בעייתי ביותר, אבל אין לנו פריבילגיה להיצמד רק לערך אחד. המעצר המנהלי מציל חיים ומשתמשים בו רק כשאין דרך אחרת למנוע סכנה. מתחילת השנה הוצאו 20 צווי מעצר מנהלי, לא כולל את איו"ש, ו-75 צווי הגבלה". הוא מנה שישה הבדלים ביחס לצווי ההגבלה, "שהולמים יותר את זכויות האדם, ביחס לתקנות ההגנה": 1. לפי החוק החדש שר הביטחון יוציא צו מעצר מנהלי ולא המפקד הצבאי; 2. על החוק החדש לא תחול שמירת הדינים וכך תהיה ביקורת שיפוטית; 3. הוצאת הצו כיום מוגדרת במונחים אמורפיים כגון הבטחת שלום הציבור, דיכוי התקוממות והבטחת סדר ציבורי. בחוק החדש מצמצמים את המונחים לביטחון המדינה או ביטחון הציבור; 4. זכות השימוע הקיימת בפרקטיקה, תעוגן; 5. שתי ערכאות ערעור- בנוסף לערכאת בג"ץ, יתווסף בית המשפט לעניינים מנהליים; 6. הוספת דרישת המידתיות.
לצד סעיפים אלו, מנה המשנה ליועמ"ש עו"ד נזרי שני הבדלים שלכאורה מחמירים את המצב: 1. סעיף הסל הכללי (רשימה פתוחה של ההגבלות); 2. האפשרות למעצר בית מלא שכיום לא קיימת (קיים מעצר בית חלקי). נזרי העיר כי "ניתן לפרש זאת גם לטובת זכויות האדם שכן זה מאפשר גמישות אל מול האלטרנטיבה של מעצר בכלא".
ח"כ
בני בגין (הליכוד) הציע "לחשוב שוב על תפקידיהם של שר הביטחון והרמטכ"ל במצב שגרה ולשקול מחדש את האוטומטיות שהתרגלנו אליה, אולי להוסיף את השר לביטחון הפנים". על דברים אלו הגיב היו"ר ח"כ סלומינסקי ואמר כי יש בכוונתו לשקול "להוסיף לשר הביטחון יועץ בדמות שר המשפטים או השר לביטחון הפנים, שתהיה עוד עין בוחנת". המשנה ליועמ"ש עו"ד נזרי השיב כי "בפרקטיקה אין עין אחת. כל מעצר מנהלי נבחן גם על-ידי משרד המשפטים בגלל הרגישות הרבה. אין כאן חותמת גומי".
ח"כ
חיים ילין (יש עתיד) העלה חשש לשימוש "בקלות יתר בצו, שהוא לכאורה פחות פוגעני".
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "זהו אחד החוקים המסוכנים ביותר. המבחן של ודאות קרובה לא כתוב וב"יסוד סביר" משתמשים בכל דבר. בזמנו הפסקתי להופיע בתיקים כאלו, כדי לא להיות כלי במחזה אבסורד שאין לי בו כעו"ד שום השפעה. אנחנו מתנגדים למעצרים מנהליים נגד יהודים וערבים. כשיש חשדות תבדקו ואל תברחו לדרך הקלה".
חברת הכנסת
רויטל סויד (
המחנה הציוני): "אנחנו מחוקקים חוק חדש עם אמצעים דרקוניים. יש כאן דואליות, ולכן ניתן אולי להעלות את הרף, לצמצם את ההגבלות ולהוסיף אמצעי פיקוח".
ח"כ
דב חנין (הרשימה המשותפת): "הכנסת קבעה כבר ב-1951 כי על ועדת החוקה לבטל את תקנות ההגנה והיום לוקחים את המנגנונים המפלצתיים של השלטון הזר הבריטי ומחוקקים אותם כחוק מודרני. אפילו השיפורים המוצגים הם הרעה במצב. כשמדובר בשר ליברמן אני לא יודע על מי יאסור ללכת לשירותים".
ח"כ
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "כעו"ד ייצגתי בתיקי מעצר מנהלי וחשתי את העוול למיוצג, למערכת המשפט ולחברה. יש כאן שילוב של סמכויות דרקוניות והפחדת שופטים, שיחשבו פעמיים אם אפשר להתערב במצב כזה".
