האוצר הגיש לכנסת את תקציב המדינה

משרד האוצר הגיש (יום ב', 31.10.16) לכנסת לקראת קריאה ראשונה את תקציב המדינה והתוכנית הכלכלית לשנים 2017-2018. גובה התקציב לשנת 2017 הוא 359.7 מיליארד ₪ ולשנת 2018 376.7 מיליארד ש"ח. הגידול הריאלי בתקציב המדינה בין השנים 2016 ל-2018 עומד על 8.3%, כאשר הגידול הריאלי לשנת 17 הוא 5.2% לעומת 2016. יעד הגירעון יעמוד בשנים 2018-2017 על 2.9% מהתוצר. עקרונות התקציב מתבססים על חלוקה צודקת של המשאבים הלאומיים, טיפול במשבר הדיור, הפחתת יוקר המחיה, עידוד הצמיחה ושיפור הפריון. בדיון שנערך בוועדת הכספים הציג שר האוצר, משה כחלון, את עקרונות התקציב ואמר: "תקציב המדינה לשנתיים הקרובות ממשיך באותם העקרונות והערכים בהם דיבר התקציב הקודם: המשך השקעה בצמיחה, הגדלת ההוצאה הציבורית, צמצמום הפערים החברתיים ועידוד שינויים מבניים ורפורמות שהציבור בישראל מחכה להם כבר שנים רבות. לא הגעתי למשרד האוצר על-מנת להיות גזבר ולהעביר קדנציה בחלוקת כספים למטרות כאלה ואחרות. באתי על-מנת לחולל מפנה ביכולת של זוגות צעירים לקנות דירה ראשונה לחיים, לנצח במערכה על יוקר המחיה, לשנות את פניה של הביורוקרטיה הישראלית ולכונן סדר יום חברתי חדש ששם דגש על ערכים של ממלכתיות ושוויון הזדמנויות. יש לנו כלכלה חזקה וצומחת שזוכה לאמון כל סוכנויות הדירוג המובילות בעולם, שיעור האבטלה והחוב שלנו הם מהנמוכים בעולם. נמשיך להוביל את הכלכלה הישראלית באחריות ובנחישות". התוכנית הכלכלית מתמקדת בשלושה עקרונות מרכזיים - הפחתת יוקר המחיה, צמצום פערים והגדלת הצמיחה והפריון:

רפורמות צרכניות

• רפורמה בתקינה - ההצעה פותרת מספר כשלים הנוגעים למכון התקנים, שמשפיעים באופן משמעותי על המשק. השינוי כולל צעדים לאיזון הרכבי ועדות המכון, ובתוכם הוועד הפועל והוועדות המקצועיות שעוסקות בתקינה וכן צעדים נוספים להגברת השקיפות בפעילות המכון. ההצעה תביא להתייעלות בפעילות המכון ותקטין את המעורבות של בעלי האינטרסים הדומיננטיים במשק בפעילות התקינה, שלעיתים משמשת כלי להגבלת התחרות, על-ידי יצירת חסמים למתחרים קטנים ובינוניים מהתעשיה המקומית או מצד מוצרים מיובאים. על-מנת לקדם את אימוץ התקינה הבינלאומית נקבע בהצעת החוק, כי סטיות מתקינה בינלאומית שהינן ייחודיות לישראל ידרשו את אישור ראש הממשלה, שר האוצר ושר הכלכלה והתעשיה. בנוסף, אושרו צעדים לפתיחה לתחרות של שוק בדיקות העמידה בתקן של מוצרים מיובאים, אשר נבדקים נכון להיום רק על מכון התקנים, תוך מתן כלים וסמכויות אכיפה להבטחת בטיחות הציבור. כמן כן ההצעה מטפלת בחוסר היעילות הקיימת במכון, שבאה לידי ביטוי בין היתר בפעילות הפסדית המתמשכת לאורך שנים בחלק מיחידות המכון.

• הגברת התחרות בענף הטואלטיקה והתמרוקים - ההחלטה תביא להפחתת הריכוזיות בשוק התמרוקים, וכן להפחתת הריכוזיות של רשתות השיווק המובילות בענף הפארמה. שוק התמרוקים מתאפיין בריכוזיות גבוהה במקטע הייצור והייבוא. נתח השוק של שלושת היצרנים והיבואנים הגדולים במוצרים כגון: דאודורנט לנשים ותכשירי שיזוף, נע בין 66% ל-96%. על-מנת להפחית את הריכוזיות יקודמו מספר הקלות רגולטוריות אשר יביאו לקיצור פרק הזמן הדרוש לאישור תמרוקים ספציפי, להסדרת היבוא המקביל ולהפעלת מערך פיקוח בשוק התמרוקים המבוסס על מודל ניהול סיכונים, כמקובל במדינות המפותחות, תוך שמירה על בריאות הציבור. שינויים אלה מתבססים על המודל האירופי לשיווק תמרוקים, כתוצר של עבודת מטה של משרד הבריאות, ויישומם צפוי להפחית חסמים ביבוא וייצור תמרוקים תוך שמירה על בטיחות התמרוק לשימוש הציבור. הצעד צפוי להביא להפחתת העלויות העודפות, ובכך יעודד תחרות ויביא להפחתת רמות המחירים בשוק התמרוקים.

• הוזלת תחום התקשורת - הרפורמה המוצעת תגדיל את התחרות בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית ובשוק התשתיות פס רחב, דבר שיוביל להפחתת המחירים לצרכן ולהגברת הפיתוח של תשתיות תקשורת מתקדמות לרווחת כל הציבור והמשק. שינויים אלו יביאו להפחתת העלות לפריסת רשת ולקיצור משך זמן הפריסה ובכך יפחיתו את הסיכון הרב עבור חברות התקשורת, הן בעלות התשתית והן חסרות התשתית. כתוצאה מכך, צפויה להתגבר התחרות בתשתית הפס הרחב בישראל ולהביא בשורה משמעותית לציבור בישראל, בדגש על קדמה טכנולוגית.

• הגברת התחרות בתחום הגפ"מ - הרפורמה תקל משמעותית על צרכנים לעבור בין ספקי הגז השונים וכן תסייע לספקי גז קטנים להתבסס במשק. כיום, על-מנת לעבור בין ספק גז אחד לשני נדרשת חתימה בכתב של 51% מבעלי הדירות. כך, פעמים רבות לא מצליחים הדיירים לעבור לספק גז זול יותר בגלל קשיים טכניים. במסגרת ההצעה ישונה מנגנון הבחירה כך שיידרש רוב של בעלי הדירות המגיעים לאספה הכללית של דיירי הבניין. תשלום העודף השנתי אשר משלמים משקי הבית בשל חוסר התחרויות מוערך בכ-400 מיליון ש"ח בשנה.

רפורמות בתחום התחבורה

• קידום חלקי של תחבורה שיתופית - במסגרת שירות זה שיינתן באמצעות המוניות המיוחדות, יוכלו נוסעים לשתף את נסיעתם עם אחרים הנוסעים ליעדים סמוכים, וכך לחסוך בעלויות הנסיעה מבלי לפגוע ברווחיות הענף. נוסף להורדת המחיר לצרכן, השירות יגדיל את כדאיות השימוש במונית ביחס לשימוש ברכב הפרטי וכך יביא להפחתת הגודש בדרכים. על-מנת להבטיח שירות איכותי ואמין לצרכן, השירות יינתן בהזמנה מראש בלבד (ללא איסוף מהרחוב), כאשר מציע השירות יחויב להציג לנוסע את המחיר המשוער שהיה נדרש לשלם עבור נסיעה מיוחדת ליעד המבוקש על ידו, את מועד איסופו וזמן הנסיעה המשוער. מחיר הנסיעה השיתופית יהיה נמוך משמעותית ממחיר נסיעה מיוחדת.

• פיתוח תשתיות הסעת המונים - התוכנית כוללת יציאה לביצוע החל מהשנה הבאה של שני קווי רכבת קלה נוספים בתל אביב (סגול+ירוק), קו רכבת קלה חדש נוסף בירושלים (ירוק), הארכה והוספה של קווי המטרונית בחיפה, קו רק"ל חדשני בין נצרת לחיפה ומסילת רכבת כבדה אלטרנטיבית למסילת החוף.

רפורמות בתחום הפיננסי

• הגברת התחרות באשראי קמעונאי - ההצעה תתאפשר הקמתן של אגודות אשראי שיוכלו לספק ללקוחותיהן שירותים פיננסים שונים כגון: שירותי אשראי, חסכון חשבון עו"ש בבנק, הנפקת כרטיסי חיוב, ניהול חשבונות נירות ערך ועוד. ההחלטה צפויה לגוון את מקורות האשראי לציבור ולהוזיל את מחיר השירותים הפיננסים ולעודד כניסה של אגודות אשראי לשוק. עד כה התקשו אגודות חדשות להתמודד עם חסמי הכניסה הרגולטוריים ואילו במסגרת ההחלטה צפויים חסמי הכניסה לרדת באופן משמעותי. כך לדוגמה, ההון העצמי המינימלי שדרוש לאגודה צפוי לרדת מ-75 מלש"ח ל-3 מלש"ח בלבד. עוד קובעת ההחלטה כי נותני אשראי חוץ בנקאים יוכלו להציע מוצר נוסף - מסגרת אשראי ואשראי על גבי כרטיס ובכך לפתוח מגזר זה לתחרות. הסדרה זו מסירה עבור נותני אשראי חוץ בנקאיים חסמים ביורוקרטיים קיימים ומתאימה את הרגולציה בנושא לתקן האירופי Payment Services Directive II, אשר מטרתו ליצור סביבה משותפת ואחידה ברחבי האיחוד האירופי בתחום האשראי החוץ בנקאי.

רפורמות בתחום הדיור

• כלים רגולטורים, מימוניים ותכנוניים להגדלת היצע הדיור - לאור מדיניות הממשלה בתחום הדיור ולקראת התוכנית הכלכלית לשנים 2018-1017 נערך מיפוי של התחומים שבהם נדרשים שינויים אשר לא בוצעו עד כה, או תחומים שבהם נדרשות פעולות נוספות על-מנת להביא להגדלת היצע הדיור. לאור תוצאות מיפוי זה מובאים כעת צעדים אשר יאפשרו להגדיל את היצע הדיור באמצעות ייעול ההליכים התכנוניים והרגולטוריים הכרוכים בהגדלת היצע הדיור. הצעדים הינם: שכלול מנגנון הקמת תשתיות וצרכי ציבור בתוכניות תכנון ובנייה וייעול רגולציה בחוק התכנון והבנייה.

• ייעול פעילות הפיתוח ודמי פיתוח רוחביים - במסגרת ההצעה נקבע כי במקום ההליך הסבוך של קביעת אגרות והיטלי פיתוח תשתיות ברשויות המקומיות, ייקבעו תעריפי פיתוח ברמה הארצית כתלות בנתונים טופוגרפיים ובנתוני הצפיפות. צעד זה צפוי לאפשר בנייה של אלפי יחידות דיור חדשות באמצעות קידום פיתוח תשתיות. קביעת דמי פיתוח ארציים, המשקפים נאמנה את עלויות הפיתוח בפועל, תוביל לקידום פיתוח תשתיות לבנייה חדשה, אשר תאפשר בתורה בנייה של יחידות דיור נוספות. במסגרת הדיון בקבינט, הוצגה גם טבלת דמי הפיתוח אשר על בסיסה ייקבעו התקנות, בהתאם לתחשיב שנערך על-ידי משרד האוצר, אשר בחן את עלויות פיתוח התשתיות המבוצעות על-ידי משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל, וכן את עלות העבודות אשר מבוצעות כיום על-ידי הרשויות המקומיות.

• רפורמה במשק הביוב - הרפורמה נועדה לטפל בכשלים רגולטורים והעדר יעילות כלכלית הנובעים מראיה מקומית צרה של בעלי האחריות על טיפול בביוב. כיום הטיפול בביוב נעשה בראיה מקומית ולא אזורית, אף שהביוב הינו עניין תשתיתי, חוצה רשויות, המחייב ראייה אזורית- מרחבית, שתיתן מענה ראוי ובר קיימא. מטרת הרפורמה היא לאפשר, על בסיס וולונטרי, פעולתם של גופים מרחביים שיתכללו את הולכת הביוב ומתקני טיפול השפכים המשמשים רשויות ותאגידים באזור באופן שיחסוך עלויות וייעל את התכנון והקמת התשתיות.

צמצום פערים

רווחה

• הגדלת השלמת הכנסה לקשישים - לאור הגידול ההולך ועולה במספר הקשישים בישראל ובמספר הזכאים לקבלת גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי, ולצורך שיפור רמת חייהם של קשישים בישראל, יוגדלו גמלאות השלמת הכנסה המשולמות למקבלי קצבת זקנה.

• חיזוק החינוך הבלתי פורמלי לילדים מרקע חלש - תינתן תוספת תקציב בסך 155 מיליון ש"ח מדי שנה לטובת תוכניות לצמצום פערים בדגש על חינוך בלתי פורמלי.

• חיזוק יכולת הניהול העצמי של מנהלי בתי ספר - תורחב הגמישות של מנהלי בתי ספר כך שיתנו מענה פרטני לצרכי התלמידים, בעיקר בקרב תלמידים מרקע חברתי כלכלי חלש.

• דמי אבטלה לעצמאיים - יישום המודל שגובש על-ידי צוות שמונה לפי החלטת ממשלה, במסגרתו ישונו שיעורי דמי ביטוח לאומי לעצמאים בצורה דיפרנציאלית, במקביל להחלת חיסכון פנסיוני חובה ומתן אפשרות למשיכת חלקו במצבי אבטלה. זאת לצד מתן הגדלת ההטבות לחיסכון, על-מנת להגדיל את ההכנסה הפנויה של העצמאים. יישום המודל יסייע ליצירת רובד חיסכון חובה אשר ישמש את אוכלוסיית העצמאיים בתקופות הנדרשות.

הקטנת אי-שוויון

• ייעול שוק ההימורים החוקיים והקצאת הרווחים לציבור - שר האוצר יקבע בחקיקה ובהיתר מפעל הפיס הגבלות על היקף התקרות של הגופים, הגבלה על היקפו של גודל שוק ההימורים החוקיים, שינוי במנגנוני הקצאת הרווחים וכן קידום המלצות הצוות לבחינת ההסדרה של ההימורים החוקיים, לרבות ביטול של משחקים בעלי פוטנציאל התמכרות גבוה, ובקרה על תחום הפרסום והשיווק.

• הגדרת פיצויים ככספי העובד וקביעת תקרה להטבות - החיסכון הפנסיוני של עובדים שכירים מורכב משלושה רכיבים שונים: הפרשת עובד לתגמולים, הפרשות מעסיק לתגמולים והפרשות מעסיק לפיצויי פיטורים. נכון להיום, בעלות העובד על הכספים שהופרשו על-ידי מעסיק לקופת הגמל לקצבה בגין רכיב הפיצויים אינה ברורה. צו ההרחבה לפנסיה חובה קובע כי הכספים שהופקדו לרכיב הפיצויים שייכים לעובד והמעסיק אינו רשאי לקבלם בחזרה אלא במקרים קיצוניים של פיצויים ללא פיטורין. הצעת ההחלטה נועדה להפחית את הטבת המס שלפיה רכיב פיצויי הפיטורים לא הוכר כהכנסה חייבת וזאת ביחס ל-5% מהשכירים המרוויחים את השכר הגבוה במשק וזאת רק על רכיב השכר המבוטח העולה על שלוש פעמים השכר הממוצע במשק. בנוסף, קבלת הצעה זו צפויה להגדיל את הכנסות המדינה בסך של כ-680 מיליון ש"ח משנת 2017 ואילך

• חלוקה דיפרנציאלית של הכנסות מארנונה ממשלתית - סך הארנונה שהממשלה משלמת מדי שנה בגין נכסיה עומד על סכום של כ-850 מיליון ₪. הארנונה הממשלתית מועברת לרשויות על בסיס מיקום הנכס, כך שמרבית הכספים מועברים לרשויות החזקות בהן נמצאים הנכסים אשר בבעלות המדינה. תשלום על בסיס מיקום הנכס לא מאפשר סיוע ישיר לרשויות הנזקקות לכך, במידה ולא קיימים בהן נכסי מדינה. כעת בעזרת הרפורמה המדינה תעביר את הכספים לקרן, שתקצה סכומים אלו לרשויות המקומיות על בסיס קריטריונים רוחביים ולא רק על בסיס מיקום, כך שתתגבר התמיכה ברשויות הזקוקות לכך.

צמצום פערים במערכת המס

• הפחתת מס הכנסה בדגש על מעמד הביניים - בוצעה הפחתה רוחבית של נטל מס ההכנסה על-ידי ריווח מדרגות המס, באופן שמיטיב בעיקר עם העובדים בעלי השכר הנמוך והממוצע, כאשר בעלי השכר הגבוה ישלמו יותר באופן יחסי.

• השוואת תנאי המיסוי לקיבוצים - השוואת אופן מיסוי ותשלום דמי הביטוח הלאומי של הקיבוצים המתחדשים בדומה לשאר אזרחי ותושבי מדינת ישראל, וכן הסדרת תשלומי הביטוח הלאומי בקיבוץ השיתופי. התיקון צפוי להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים ומתשלומי הביטוח הלאומי בכ-500 מיליוני ש"ח בשנה.

• חברות ארנק - תיקון פקודת מס הכנסה וחוק מיסוי מקרקעין, כן שייסגרו פרצות המס הקיימות המאפשרות ליחידים להשתמש במנגנון של רישום כחברה לשם הימנעות משתלום מס אמת.

• מס ריבוי נכסים - יוטל מס שנתי על בעלי דירות מגורים שלהם שלוש דירות ומעלה, בעד כל אחת מהדירות החל מדירה שלישית. ההחלטה צפויה להביא לגידול בהכנסות בהיקף של כ-900 מיליון ש"ח. ההצעה צפויה לצנן את ביקוש המשקיעים לדירות והיא חלק מאסטרטגיה כוללת של שר האוצר לטיפול בשוק הדיור.

הגדלת הצמיחה והפריון

הפחתות מיסים

• הפחתת מס חברות - לצורך הגדלת ההשקעות ועידוד הצמיחה במשק הפחתנו את מס החברות, שעומד כיום על 25%, בשני אחוזים; החל משנת 2017 יעמוד שיעור המס על 24%, והחל משנת 2018 יהיה 23%.

• מסלול לקידום היי-טק ומשיכת השקעות לישראל - ההצעה קובעת שיעורי מס חדשים אשר יטיבו עם חברות שיפתחו וירשמו קניין רוחני בישראל, ובכך בעצם פועלת במטרה לתמרץ את תעשיית ההייטק בישראל. רישום קניין רוחני בהיקפים גדולים בישראל יתרום להצמחת התעשיה עתירת הידע ולהגדלת הכנסות המדינה ממיסים מתעשיה זו. לפי התוכנית, חברות הייטק שהכנסותיהן השנתיות גבוהות מ-10 מיליארד ₪ ייהנו ממס חברות של 6% על ההכנסות המיוחסות לקניין הרוחני. חברות קטנות יותר, ייהנו משיעור מס של 12% (לעומת 25% מס החברות המלא). כמו-כן, מס המיוחס לדיבידנד שנמשך לחברת האם (ולא למחזיק מניות פרטי) הנובע מהקניין הרוחני יירד לשיעור של 4%. מס רווחי הון בעת הוצאת קניין רוחני מישראל לחברה קשורה יהיה זהה למס החברות. שיעורי מס אלה יחולו רק על חברות שיפתחו את הקניין הרוחני בישראל או ירשמו בישראל את הקניין הרוחני שפותח בישראל בעבר. חברות שלא ירשמו בישראל את הקניין הרוחני, ימשיכו לשלם את שיעורי המס הקבועים בחוק. בנוסף, הוחלט על ביצוע שינויים במסגרת מסלול "מועדף מיוחד" במטרה להגביר את האטרקטיביות להשקעות של חברות בינלאומיות גדולות, שאינן בהכרח חברות מו"פ. זאת בין היתר על-ידי הפחתת תנאי הסף, כגון מחזור המכירות של החברה, וכן הפחתת המס על הדיבידנד ל-5%. במקביל הוחלט על קביעת תנאים להבטחת התרומה המהותית של החברה המוטבת למשק הישראלי כתוצאה מכניסה למסלול. צעד זה יביא להתרחבות פעילות ההייטק בישראל תוך העמקת המחקר והפיתוח ועידוד החדשנות, וכן צפוי להגדיל את הכנסות מדינת ישראל ממיסים בטווח הארוך.

אסדרה ועשיית עסקים

• הסמכת מכוני בקרה לרישוי עסקים - ההצעה מפחיתה רגולציה לרישוי עסקים בתחומי התכנון והבניה ואישורים נדרשים על-ידי משרדי הממשלה לצורך קבלת רישיון עסק. במסגרת זו תבוטל חובת אישור כיבוי אש מסוגי עסקים רבים והיא תתחלף בהתחייבויות עצמיות כמקובל בענף. בנוסף גובשו הקלות בהליך רישיון העסק בעירייה וזאת בין היתר באמצעות הסמכת מכוני בקרה שיוסמכו על-ידי שר הפנים לטובת בדיקת תנאי אישור להשגת רישיון עסק, עבור סוגי עסקים לגביהם נקבע מפרט אחיד.

• חבילת צעדים להקלה על רישום נכס: אישור מקוון מרשות המיסים לטאבו, קבלת אישור לטאבו מיד עם התשלום - ההצעה, שנועדה להקל את הנטל הרגולטורי, תביא להפחתת הביורוקרטיה בהליך רישום נכס, יתאפשר הליך מהיר יותר בהוצאה לפועל, בבתי המשפט, ותתאפשר פתיחת עסק באופן דיגיטלי לכל הגופים. ההצעה מתמקדת בשלושה פרמטרים שיקלו על עשיית עסקים בישראל - פתיחת עסק, רישום נכס ואכיפת חוזים.

תמיכה בעסקים והעלאת הפריון

• תמיכה בעסקי המסחר והשירותים להעלאת הפריון, עידוד המחקר והפיתוח בתעשיה המסורתית, תוכנית לעידוד עסקים חדשים ותקציבים ניכרים לעידוד הייצוא, בדגש על יצואנים קטנים. כמו-כן מכילה הצעת התקציב הפחתת מיסים משמעותיים לחברות הייטק. בנוסף כוללת העלאת התקציב כלי סיוע נוספים לעידוד המגזר העסקי. כמו-כן משרד האוצר ימשיך להפעיל קרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה אשר תעמיד הלוואות בהיקפים גדולים.