ועדת המשנה למוכנות העורף של ועדת החוץ והביטחון דנה (יום ד', 2.11.16) בהערכות מדינת ישראל למול התממשות תרחיש של רעידת אדמה.
בצלאל טרייבר, ראש רשות החרום הלאומית (רח"ל) וצוות הרשות הציגו בפני הוועדה את תרחישי רעידת האדמה אליהם ישראל נערכת, כיצד הגיעו לתרחיש זה, ומה הפעולות אשר מתבצעות לאור זאת. התרחיש כיום מדבר, בין השאר על 7,000 הרוגים, 8,600 פצועים קשה, 170 אלף חסרי קורת גג, ו-9,500 לכודים, כאשר 98% מאלה יחולצו או יאותרו בשבוע הראשון, בעיקר על-ידי משפחה ושכנים.
אנשי הרשות הציגו לוועדה את האופן בו בדקו את פוטנציאל הפגיעות של מבני תשתיות וציבור, המשקלל את חומרת האירוע הצפוי במיקומו, פוטנציאל הסיכון, רמת עמידותו של המבנה וחשיבות לתפקוד בעת רעידת אדמה - כאשר הציון המשוקלל מציין את רמת הדחיפות שיש לטפל במבנה זה. עוד הוצגו הכלים שפיתחה הרשות עבור רשויות מקומיות בכדי שיוכלו לנתח גם הן את פוטנציאל הנזק בתחומיהן בכדי להתכונן בהתאם.
יו"ר הוועדה
עמיר פרץ שאל את טרייבר איך ניתן לוודא כי ראש רשות אכן פועל לפי הדברים והאם ניתן לעודד אותו בעזרת תקציבים או לחייב אותו בעזרת עיצומים, וטרייבר השיב כי הופצה כבר טיוטה של "חוק העורף", אשר נותנת לרח"ל סמכויות לקביעת אחריות ואף עיצומים, אך היא נתקלת בהתנגדות וביקורת רבה.
טרייבר ציין כי הערכת האוצר לעלות נזקי רעידת אדמה היא למעלה מ-90 מיליארד ש"ח בעלות שיקום מבנים ואובדן תוצר עסקי לשנה, אך לפי בדיקת רח"ל, עלויות רפואיות ופינוי הריסות, פגיעה בתשתיות ובאיכות הסביבה, יביא את העלות לרמה של 150-200 מיליארד ש"ח.
פער במוכנות שהעלו אנשי רח"ל הוא היכולת להתמודד עם זיהוי חללים בכמויות אשר בתרחיש, והמשנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים, אליעזר רוזנבאום, אמר כי עד לשבוע שעבר היה תקציב רק לתחנת ריכוז חללים אחת בכל הארץ, ובשבוע שעבר אושר תקציב לתחנה נוספת. מנהל רשות פינוי, סעד וחללים (פס"ח) במשרד הפנים, אלי מועלם, הדגיש כי כל תחנה מזהה כ-150 חללים ביממה, ומבחינת מיקום וציוד יש יכולת ל-14 תחנות ברחבי הארץ, אך הבעיה היא כוח האדם המקצועי אשר באחריות המשרד לביטחון פנים.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ
אבי דיכטר, הגיב בתדהמה ואמר: "מספרים כאלה של חללים ושל פצועים קשה שלא יכולים לדבר, משמעותם 100 אלף ישראלים שמחכים לדעת מה עלה בגורל יקיריהם. עם ישראל לא יכול לעמוד בדבר כזה ואתם תהיו חייבים לקבוע מי יידרש לתת לו תשובות".
פער נוסף שעלה בדיון הוא נושא חיזוק מבנים, כאשר על-פי נתוני רח"ל, יש בישראל כ-80 אלף מבנים בני שלוש קומות ומעלה, אשר נבנו לפני 1980, ומהם רק 2700 אושרו לחיזוק במסגרת תמ"א, ועוד 32 מבנים של עמידר חוזקו. עינת גנון ממשרד השיכון ציינה החיזוק באמצעות התמ"א הוא ללא סיוע ממשלתי אבל בחמש השנים האחרונות השקיע המשרד 185 מיליון ש"ח בחיזוק מבנים בפריפריה, ונדרשים חמישה מיליארד ש"ח כדי לחזק את כולם.
בשנת 2010 החליטה הממשלה להשקיע 140 מיליון ש"ח בשנה, למשך 25 שנים, לחיזוק מבנים, אך החלטה זו הוקפאה ע"י משרד האוצר ב-2013. אנשי רח"ל אמרו שהם פועלים להחזיר תקציב זה, אך יש קושי כי האוצר מוכן לתת את הכסף רק בשיטה של התאמה (מצ'ינג - סכום תמורת סכום), והמשרדים מתקשים לגייס את חלקם מתקציביהם. כיום רק משרד החינוך מקצה 40 מיליון ש"ח לחיזוק בתי ספר, ועם השוואת משרד האוצר, יש תקציב של 89 מיליון ש"ח בשנה לכך.
היו"ר פנה לנציג אגף התקציבים, עמיחי דוד, וביקר אותו על כך שבמשך 4 שנים לא הועברו תקציבים לחיזוק מבנים, וגם היום הם פועלים בשיטה של "מאצ'ינג" בידיעה שהמשרדים לא יעמדו בכך. דוד השיב כי המשרדים צריכים לבחור אם להעלות את נושא מיגון המבנים שבאחריותם כדרישה בדיוני התקציב ובאיזה היקף.
פרץ סיכם את הדיון: "יש פער עצום בין גדול המשימה העומדת בפני המדינה להיערך לרעידת אדמה, לבין היחס לנושא, כמו שהוא מתבטא בפעילותה ובמיוחד בתקציבים. שיטת הסופר טנקר נמשכת, וכל מה שלא בטוחים שיפול במשמרת של השר, מושם בצד. האוצר חייבים לפעול לשינוי תקציבים אלה, ובמיוחד להחזיר את אותן ארבע שנים אבודות בתקצוב חיזוק המבנים".
"אי-אפשר לדבר במונחים של היערכות על פני 25 שנים. זה חייב לקרות בשנים הקרובות, ועל המטה לביטחון לאומי ורשות החרום הלאומית להכין תוכנית רב שנתית לחמש הנשים הקרובות, אשר תכלול גם הטלת אחריות אישית וסנקציות פליליות כנגד כל גורם שלא יבצע את חלקו".
