חנוך טמפלהוף העניק לעצמו מיליוני שקלים בצורה בלתי חוקית, בהסכם ההעסקה שלו כמנכ"ל חברת המלט נור-צמנט - קובע (28.10.16) בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב. השופטת רוית צדיק החליטה, באופן נדיר, לבטל הוראות אלו בהסכם עליו חתם טמפלהוף ולשלול ממנו פיצויי פיטורים.
טמפלהוף שימש כמנכ"ל החברה מאז הקמתה באוקטובר 2010 ועד לפיטוריו ביולי 2012. עם הקמתה החברה הוא החזיק 92.5% ממניותיה, אך לאחר מכן העביר 90% מהמניות לידי אבוט אוסיזוקלי ושותפיו הטורקים. בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע קבע לאחרונה, כי על טמפלהוף להחזיר לחברה 725,000 שקל שמשך ממנה שלא כדין, ואשר את חלקם העביר למקורביו ויקט סאדי ורפאל סעדי.
הסכם ההעסקה של טמפלהוף נחתם על ידו גם בשמה של החברה, וצדיק קבעה שהוא נגוע באי חוקיות ובחוסר סבירות המצדיקים את ביטול הוראות מרכזיות מתוכו. מדובר בעיקר בסעיף לפיו טמפלהוף יהיה זכאי לשכר במשך שש שנים אם יעבוד בחברה יותר משנה, מכוחו הוא תבע לקבל ממנה 2.2 מיליון שקל. "הפער בין תקופת העבודה לתקופת הזכאות לפיצוי הינו פער בלתי סביר באופן קיצוני", אומרת צדיק, ומציינת שתרומתו המועטה של טמפלהוף לחברה תומכת באותה מסקנה.
עוד אומרת צדיק, כי ההסכם לא נעשה על דעתם של הגורמים הרלוונטיים - קרי: בעלי החברה. "עיון בהסכם העסקת התובע מעלה, כי בחלק האחרון של ההסכם היכן שנרשם 'ולראיה באו הצדדים על החתום', חתם התובע את שמו בשני מקומות - פעם בשם החברה ופעם בשם העובד. מצב דברים זה, בו התובע הוא בלבד חתום משני צדדי ההסכם, אינו סביר לטעמנו בנסיבות מקרה זו".
צדיק הוסיפה וקבעה, כי בשל חומרת מעשיו של טמפלהוף - אין הוא זכאי לפיצויים ולדמי הודעה מוקדמת. הוא הפר את חובת הנאמנות לנור-צמנט וגרם לה נזק כספי משמעותי, היא אומרת. נור-צמנט חויבה לשלם לטמפלהוף רק הפרשים בסך 70,000 שקל.
טמפלהוף חויב בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל, כאשר צדיק מציינת, כי הוא "הכביר בהגשת בקשות שונות לחיוב הצד שכנגד בהוצאות אישיות, כאשר פעמים רבות ניכר כי אין כל טעם בבקשה". נציגות הציבור שולמית עתניאל-שמואלי והילנה ערד-שטיינבך הסכימו עם צדיק. את טמפלהוף ייצג עו"ד רענן קריב, ואת נור-צמנט - עו"ד קיירה יהלומי-משה.
