למרות עלייה חדה בתקציב החינוך, ובהשקעה הממלכתית בחינוך, הישגי תלמידי ישראל עדיין נמוכים, כך טוענים (יום ב', 7.11.16) בוועדה לביקורת המדינה נציגי
מבקר המדינה, שבדקו את תקציב משרד החינוך. לדברי יושב-ראש הוועדה, ח"כ
קארין אלהרר, "התקציב אמור לשקף את סדר העדיפויות של המשרד, ולכן חשובה בו במיוחד השקיפות והבהירות. לצערנו, מדוח המבקר עולה כי אין זה כך. יש שינויים רבים ומהותיים בתקציב במהלך השנה, כל שנה, ב-57% מהתקנות חל שינוי של יותר מ-50%, תוכניות עבודה משתנות ולא מפורט תקציבן, ובכלל - חסר מידע על ביצוע התקציב, ואין בקרה מספקת על מוסדות החינוך. מאידך-גיסא, תקציב החינוך גדל, וההשקעה בתלמידים עלתה ב-38%". היא ציינה כי יש רוח טובה ושיפור עקבי בתקציב החינוך, אך במצב הנוכחי אין די.
לדברי ליאורה ששמעוני, נציגת משרד המבקר, ממשיכים להירשם פערים חברתיים, למרות ההשקעה הרבה בניסיון לגשר על-כך (כמיליארד שקלים וכ-150 שעות לימוד בשנה) - אך לא נבדק ונבחן היטב שאכן התקציב והשעות מגיעים לבתי הספר הזקוקים לתגבור זה. ועדיין, התקציב של אשכולות 5-6 גבוה יותר מהנמוכים יותר. היא הדגישה כי קיים חוסר יעילות בפיקוח על התקציב, על השכר המגיע למורים, על דיווחים כפולים ומיותרים, מערכות שאינן מתואמות ועוד. אהוד לנגרמן, מנהל אגף במשרד המבקר, הוסיף כי מבקר המדינה: למרות שההשקעה בחינוך עלתה באופן חד, אפילו יותר מהעלייה בכמות התלמידים, ההישגים עדיין נמוכים, גם ביחס לשאר מדינות ה-
OECD. ישראל מדורגת במבחני פיז"ה רק במקום ה-40 מתוך 64 המדינות הנבדקות, הידרדרות מהמקום ה-34 מהבדיקה הקודמת.
לדברי
דב חנין (הרשימה המשותפת), "תקציב החינוך הוא ההשקעה בדור העתיד, וביכולת הדור הבא להגשים את עצמם, והמבקר חושף תמונה קשה מאוד בעניין, כחוסר תכנון - למרות שכמעט הכל ידוע מראש, ובנוסף - תלמיד בירוחם או דימונה יקבל יותר מתלמיד ברמת השרון". חבריו לסיעה, אוסאמה סעדי הדגיש את הצורך להשקיע בחברה הערבית ו
יוסף ג'בארין שאל עד כמה נציגי האוכלוסיות מעורבות בתקצוב החינוך המיועד להם. ח"כ מירב בן ארי (כולנו) ציינה כי חברי כנסת מהאופוזיציה מעכבים בימים אלו את תקציבי החינוך לפריפריה. ח"כ
תמר זנדברג (מרצ) תהתה האם המשרד איננו מפקח מראש על התכנים שעמותות מכניסות לבתי הספר, ואילו
סתיו שפיר (
המחנה הציוני)
נועה היימן, נציגת אגף התקציבים באוצר, הוסיפה כי הנתונים של השקעות הרשויות המקומיות בחינוך קשים להשגה כיוון שהתבחינים בעניין משתנים מרשות לרשות - למרות עבודה בת-שנים הנעשית בעניין, ומנגד שיבחה את שקיפות, בהירות והפירוט של תקציב משרד החינוך.
לדברי דודי מזרחי, מנהל אגף התקציבים במשרד החינוך, המשרד "חרת על דגלו את עיקרון השקיפות לציבור וצמצום פערים בחברה, ומתכתב עם תוכנית רב-שנתית שהפיק, שמטרתה הגברת השקיפות לחברה וצמצום פערים ולמעשה אישרר את המלצות הצוות הבין משרדי של החינוך והאוצר בסוגית צמצום הפערים".
באשר למבחנים הבינלאומיים ציין מזרחי, כי המבחנים הם אחד המדדים להצלחה, ואכן נרשם שיפור הדרגתי בהישגים אלו כמו גם בפרמטרים נוספים כגון הישגי הבגרויות והמיצ"ב. לדבריו, "בשנים האחרונות חל שינוי מהותי ועמוק במערכת החינוך שבא לידי ביטוי ברפורמות ובתוכניות עבודה מפורטות של המשרד, כולל שיפור משמעותי בשכר המורים. משרד החינוך סבור שהשקעות אלו יישאו פרי בשנים הקרובות. התהליך החינוכי מתמשך והדרגתי ואינו 'הוקוס פוקוס'".
גור רוזנבלט, מנהל מינהל רישוי, בקרה ואכיפה במשרד, הוסיף כי פירוט תשלומי ההורים מפורט ושקוף באתר המשרד, הודה כי פירוט מימון מעורבות עמותות בשעות-חינוך עדיין לוקה בחסר, אך ציין כי מדובר באחוזים בודדים. לדבריו, מתבצעת בקרה בבתי ספר רבים מדי שנה, לגבי תשלומי ההורים.
