שיהוי במינוי ועדות איתור לבכירי הכנסת

בתום דיון בבקשת מנכ"ל הכנסת, לאשר את שינוי המנגנון לבחירת מועמדים למשרות בכירות בכנסת, הודיע (יום ב', 7.11.16) יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, ש"הוועדה לא תכריע בסוגיה הזו היום", וקרא למנכ"ל "לשוב ולהידבר עם ועד העובדים על-מנת להגיע להסכמות לקראת ההכרעה בנושא שתתקיים בישיבה הבאה". גפני החליט לדחות את ההכרעה נוכח חילוקי הדעות בין חברי הוועדה ביחס לבקשה. הדיון התקיים כאמור, לבקשתו של מנכ"ל הכנסת, אלברט סחרוביץ', שמבקש לשנות את המנגנון לבחירת מועמדים לשמונה משרות בכירות בכנסת: חשב, מנהל חטיבות: חטיבת המידע, חטיבת התפעול, דובר הכנסת ומנהל חטיבת תקשורת וקשרי ציבור, החטיבה הבינ"ל, ראש אגף משאבי אנוש, ראש אגף טכנולוגיה ומנהל מוזאון בית פרומין. הכל, למעט זה האחרון, הם חברי פורום הנהלת הכנסת. פנייתו של המנכ"ל לוועדת הכספים נובעת מהכך שוועדת הכספים משמשת ועדת בתור שירות לתפקידים ולמשרות בכירות בשירות המדינה, בין השאר בכנסת ישראל. מנכ"ל הכנסת סחרוביץ' אמר שבקשתו "נועדה לייעל את מנגנון בחירת המועמדים למשרות בכירות בכנסת, כך שיהיה פחות ביורוקרטי, שירחיב את קשת המועמדים ושבסופו יתקבלו המועמדים המתאימים והראויים ביותר. הכלי של ועדות איתור קיים הרבה מאוד שנים ובממשלה עושים בו שימוש מזה כמה שנים. לאחר שקילת העניין, הגעתי למסקנה שראוי לכנסת לאמץ את המנגנון הזה תוך ביצוע ההתאמות הדרושות לכנסת". היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, אמר כי "המצב הנהוג עד היום בכנסת, מאפיין את מה שהיה לאורך השנים בכל שירות המדינה. איוש המשרות בכנסת נעשה באמצעות מכרזים פנימי וחיצוני, למעט ארבעה תפקידים בכירים; מנכ"ל הכנסת משרת אמון של היו"ר, קצין הכנסת, מזכיר/ת הכנסת מינוי מתוקף חוק מיוחד, יועץ משפטי על-פי פרק מיוחד בחוק הכנסת. בממשלה עברו לשיטה של ועדות איתור לגבי תפקידים בכירים או מכרזים בין משרדים בעוד הכנסת נשארה עם השיטה הישנה, שיש בה מספר בעיות". ינון הדגיש כי הוא "תומך לחלוטין במעבר לשיטת ועדות איתור של בעלי תפקידים בכירים", אך "עם זאת, עלינו לוודא שהמנגנון לבחירה לא נועד למנות אנשים משויכים פוליטית אלא מנגנון מקצועי פר אקסלנס. עובדי הכנסת משרתים את כל חברי הכנסת מכל הזרמים ואסור ליצור מצב שבו לעובדים יהיה זיהוי פוליטי. על-מנת לוודא שזה לא יקרה יש מנגנון בקרה לוועדות האיתור: רוב חברי הוועדה אינם כפופים ליו"ר ולמנכ"ל, הוועדה תהיה ועדה בוחרת ולא ממליצה כמו בממשלה, ההליכים ילוו ע"י אגף משאבי אנוש והייעוץ המשפטי למנהל הכנסת. יהיו תנאי סף שיבהירו שהתפקידים אינם פתוחים לאנשים בעלי זיקה מובהקת למפלגות פוליטיות או מי מהח"כים. עוד, בענייני המנהל הייעוץ המשפטי לכנסת הוא שחקן וטו". ינון הוסיף, כי "עד היום הניסיון בוועדת איתור בכנסת הוא חיובי, במקרה של חשב הכנסת שנבחר כך. מאגר המועמדים הפוטנציאליים לתפקידים בכירים בכנסת הוא מאוד קטן. כך למשל, נדרש למנות יועץ/ת משפטי/ת לוועדת החוקה ובמכרז פנימי יהיו לכל היותר מועמד או שניים וזאת חרף החשיבות שת התפקיד לעבודת הכנסת. מנגנון המכרז הפנימי מאוד בעייתי כי מאוד קשה לפסול אנשים מבפנים והדבר יוצר מאבקים מול האיגודים המקצועיים וגם בתי המשפט לעבודה נותנים העדפה לבחירת מועמדים מתוך הארגון. הדבר עשוי להוביל למבוך של מכרז פנימי ולסכסוכי עבודה". יושב-ראש ועד עובדי הכנסת, עו"ד הודיה קין: "הוועד מביע התנגדות מוחלטת שמבוססת על בדיקה מעמיקה. עיניי כל עובדי הכנסת נשואות לדיון הזה, לאחר שהדיון עם המנכ"ל לא מוצה. הכנסת ועדות האיתור, כמוה כהבעת אי-אמון בעובדי הכנסת. אז מצד אחד שולחים עובדים להשתלמויות והכשרות ורוצים להכשיר עתודה ניהולית ומצד שני, עכשיו רוצים לקבוע תקרת זכוכית. המדינה עדיין פועלת באמצעות מכרזים פנימיים וחיצוניים, למעט 120 משרות מאוד בכירות. ועדות איתור אינן כלי נטול בעיות וגם מבקר המדינה העיר על-כך. אין ספק שלעיתים עובדי הכנסת אינם מתאימים ולכן חלק מהבכירים מונו במכרז פומבי. בעיתוי הנוכחי מדברים רק על 2 משרות, אך יש חשש מזליגה ואנחנו לא יודעים לאן זה יגיע. בממשלה זה קיים רק לגבי תפקידים בעלי השלכות רחבות על המשק כולו ולא לגבי סמנכ"לים וראשי אגפים. זה כלי גמיש יותר לבחירת מועמדים ולא בהכרח לבחירת המועמדים הטובים ביותר. לפני חמש שנים, עת נבחר חשב הכנסת, התייחסו לזה כחד-פעמי ועכשיו 8 משרות שרוצים לאשר בבת אחת. אני מבקשת שהדיון הזה יגיע למיצוי בין הוועד לעובדים לפני הדיון כאן בוועדת הכספים". יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד): "הבעיה המרכזית של הכנסת שאין הרבה עובדים. בממשלה וברשויות מקומיות יש אלפי עובדים ואף יותר מכך. כשמחייבים מכרז פנימי לגבי תפקידים בכירים יש בעיה מבחינת התאמה כשאין הרבה עובדים ואז אפשר להסתבך בכל מיני כללים. אז או ועדת איתור או מכרז חיצוני. ועדת איתור הוא כלי לא פחות טוב ממכרז חיצוני, כי יש מועמדים שהיום לא ניגשים מסיבות שונות למכרז פומבי אך כן לוועדות איתור. זה מוכר ע"י הנציבות ואין סיבה במקרה של מאות עובדים להכריח מכרז פנימי". ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "במשרדי ממשלה פנו לוועדות איתור לאחר סריקת מצבת כוח האדם ולאחר שלא נמצאו מועמדים מתאימים, כאן לא הייתה הידברות עם העובדים ויש להידבר עימם תחילה. אולי יסכימו למשרה אחת או שתיים ואולי יותר. אך להודיע שמעתה ואילך כל המשרות הבכירות בכנסת יהיו בוועדות איתור זה לא נכון לעשות. בממשלה יש 77,000 עובדים ורק 146 נבחרו בוועדות איתור וכאן יש 600 עובדים, כך שהיחס מעוות לחלוטין. מכיוון שזה גוף פוליטי, אי-אפשר שלא לחשוד שיש כאן כוונות פוליטיות להכניס מקורבים, מכוסה במילים יפות. אין אף עובד כאן שיכול להיות דובר הכנסת?! אלא רוצים שהדובר האישי של היו"ר יהיה הדובר. אותו דבר לגבי מנהל חטיבת המידע. פשוט יורקים לעובדי הכנסת בפרצוף. אתם לא רוצים לדלג על המכרז הפנימי אלא דווקא על המכרז החיצוני - את זה אתם לא רוצים אלא ועדת איתור. בסוף זה מוביל לדברים מעוותים. אין מנגנון בקרה אנושי שיכול למנוע את הדברים שאני אומר". רוזנטל קרא ליו"ר הוועדה גפני, "לדחות את ההכרעה על-מנת לקיים הידברות של המנכ"ל עם העובדים" וכן "לצמצם את ועדות האיתור רק לתפקידים שבאמת מצדיקים זאת, כשלא נמצא מועמד ראוי". ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) הביעה אף היא תמיכה ביו"ר ועד העובדים קין. " הכנסת היא עולם משפטי נפרד, יש לו חוקים נפרדים. דווקא יש יתרון עצום למי שעובד בכנסת כי לבוא מבחוץ וללמוד את הבניין זה קשה ולוקח המון זמן". ח"כ זהבה גלאון (מרצ): "ההצעה נועדה לסדר ג'ובים למקורבים. יכולה להיווצר קונסטלציה שאין מועמדים מתאימים והיו דברים מעולם. זה נכון. אך אנחנו נלחמים על עובדים בכל מהלך כאן בוועדה ובמקרה הזה מוכנים לשחק איתם. זה אלמנטרי שמנכ"ל ידבר עם העובדים. נדרש איזון בין האופק שצריך שיהיה לעובדי הכנסת לבין הצורך למנות מועמדים ראויים. ועדות האיתור אינן עונות על זה. גם מנגנוני הבקרה אינם מספיקים. בממשלה אכן מדובר בתפקידים בכירים מאוד ולא בדרגת סמנכ"לים". ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) הביע אף הוא תמיכה בדברי יו"ר הוועד והצטרף לקריאה למצות את ההידברות של המנכ"ל עימה. מי שהביעה תמיכה בבקשה, הייתה ח"כ נאוה בוקר (הליכוד): "ועדות איתור הוא תהליך ראוי ומקובל בהרבה משרדי ממשלה ופתוח לכל המועמדים". ח"כ יצחק וקנין (ש"ס): "אני נגד ההצעה. אני בין הוותיקים בכנסת, קרוב ל-21 שנים. היו תפקידים שהבינו את גודל התפקיד והביאו מועמדים מבחוץ, אך בסיטואציה מסוימת לא תהיה שאיפה לאף עובד לעבוד, כי אין אפשרות להתקדם כאן. עוד לא נתקלתי במקום אחד שיש בו עובדים כמו בכנסת בחריצות שלהם. צריך לקחת באופן ספציפי מקרים שיש הסכמה וסיבות ברורות. בואו לא נפגע במנגנון החשוב הזה. אני יודע מה קורה במקומות אחרים ואיוי ואבוי אם ניתן למה שקורה בחוץ שיקרה גם כאן, זה ייפגע גם בנו הח"כים". ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "ועדת איתור בממשלה קיימות לתפקידים סופר בכירים. זה מדרון חלקלק שלא נוכל לעצור אותו גם אלו שיבואו אחרינו. עברתי הרבה בחיי ולא ראיתי עובדים כה יצרניים ויעילים כמו בכנסת. אני מאוד מוטרד מהשם המכובס הזה של ועדת איתור ולכן אני אתנגד". ח"כ באסל גטאס (הרשימה המשותפת): "מה שמקובל על ועד העובדים מקובל עליי". סחרוביץ' השיב לחברי הכנסת וקרא להם "לעשות שיעורי בית. ועד העובדים רוצה מועדון סגור. אני שותף להכרה שיש כאן הון אנושי מהטובים בשירות הציבורי. עם זאת, לא ייתכן שמראש כברירת מחדל, נעשה את כל התהליך הארוך והמסובך של מכרז פנימי ואח"כ חיצוני. דווקא בתהליך הנוכחי יש לי הרבה יותר כוח מאשר בוועדת איתור, אני יכול לפסול או לבחור מי שאני רוצה ואין כל בקרה. ישבתי הרבה פעמים עם ועד העובדים. דווקא ההצעה שלהם שבכל מקרה הנושא יישקל בנפרד, מתי כן או לא ועדת איתור תביא אליי את המבקר. מחר יפרוש מישהו מהנהלת הכנסת אז מי שיהיה לו לובי חזק בקרב הח"כים ידחה ועדת איתור ומי שלא לא יצליח לדחות זאת. אני אנסה להידבר עם הוועד. התוכנית הראשונית הייתה יותר רחבה וגם השדרה הניהולית של הלשכה המשפטית אך הוועד התנגד וקיבלתי את עמדתו ובאתי עם המינימום ההכרחי - מנהלי חטיבות, שדרה ניהולית שכפופה אליי. היום יש לי יותר כלים לעשות את מה שאתם חוששים ממנו אך התהליך הרבה יותר מסורבל. מה שעשיתי כאן זה דווקא הפוך מפוליטיזציה ונועד לקדם את הכנסת אל המאה ה- 21 בכל הנוגע לגיוס עובדים מהסקטור הציבורי והפרטי". בסיכום שב יו"ר ועדת הכספים גפני והודיע, כי הוא "יחדש את הדיון בבקשה לאחר שהמנכ"ל והוועד יתכנסו שוב לצורך הידברות וינסו להגיע להסכמות בטרם ההכרעה בוועדה".