עוצרים את הטייס האוטומטי! ועדת הכספים החליטה (יום ב', 7.11.16) לתקן את החוק בנוגע לגיל הפרישה, כך שבניגוד לאמור בחוק הקיים, לפיו אם לא תתקבל כל החלטה אחרת בעניין, גיל הפרישה יתחיל לעלות בהדרגה ל-64, החל מה- 1.1.17. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני, הסביר כי "נדרש דיון ציבורי כאן בוועדת הכספים בטרם יוחלט על שינוי בנושא ולכן אנחנו הולכים על תיקון החקיקה. הוועדה הציבורית שמונתה ע"י שר האוצר הגישה את המלצותיה ועתה על השר להעביר לוועדת הכספים את המלצותיו הוא ולאחר מכן, אנו צריכים לפחות שלושה חודשים על-מנת לדון לגופו של עניין. מדובר בהחלטה בעלת השלכות מרחיקות לכת על מעט יותר מ-50% מהאוכלוסייה".
בפתח הדיון ציין גפני, כי שר האוצר
משה כחלון פנה אליו במכתב שבו הדגיש כי בשל מורכבות הנושא בכוונתו ללמוד אותו לעומק בטרם יגבש את עמדתו הסופית ועל-כן, אנחנו משנים את החוק, כי אנחנו צריכים לדון על בסיס המלצותיו של שר האוצר. אחרת גיל הפרישה יתחיל לעלות באופן אוטומטי החל מה- 1 בינואר".
סגנית ראש אגף התקציבים באוצר, יעל מבורך: "המלצות הוועדה המקצועית ראויות אך המטרה לא ליישמן כלשונן אלא להרחיב את בסיס ההסכמה ולבצע את השינויים הנדרשים ולכן גם אנחנו איננו רוצים להשתמש בברירת המחדל הקבועה בחוק. מצד שני, יש קושי בדחיית לוחות הזמנים גם בשלושה חודשים ובוודאי לפרק זמן יותר מאוחר, כיוון שתלויות בזה קרנות הפנסיה הוותיקות וההסדר של הפנסיה. גיל הפרישה לא עולה כפי שהמנגנון החוקי קובע ונצטרך לדון האם לבצע איזון אקטוארי או סיוע ממשלתי שעולה כסף ואז מאיפה להביא.
אפשרות הדחייה מעלה סדרה של שאלות שיש להתייחס אליהן, לכן כן רצוי להגיע להחלטות בסד הזמנים הנתון. אם כן זה פותר הרבה בעיות שכדאי להימנע מהם. הכוונה שלנו לא להגיע למנגנון ברירת המחדל".
עו"ד שלומי מור מהייעוץ המשפטי בביטוח לאומי: "על-פי חוק הביטוח הלאומי כפי שהוא היום, אם לא יעשה בו תיקון חקיקה גיל הפרישה עולה ב-1.1.17 לגיל 62 וארבעה חודשים ואח"כ בהדרגה עד ל-64".
נציגת הייעוץ המשפטי במשרד האוצר, עו"ד אפרת פרוקצ'יה: "לשיטתנו שר האוצר והוועדה המקצועית עמדו בלו"ז הקבוע בחוק. השר כתב באופן מפורש שהמלצותיו עולות בקנה אחד עם המלצות הוועדה המקצועית. הוא רק ביקש שהות קצרה לבירור עם חברי הכנסת, אך הביע תמיכה בהמלצות. רוצה לגבש הסכמה רחבה עם בקרב חברי הכנסת".
ח"כ
זהבה גלאון (מר"צ): "צריכה להתקבל כאן החלטה שגיל הפרישה לא עולה אוטומטית ב-1 בינואר, כל עוד אין החלטה של השר ואין הכרעה של ועדת הכספים. ועדת הכספים צריכה לתקן את חוק הביטוח הלאומי. תוחלת החיים של אנשים מסוימים בלוד לא כמו בת"א וכד'. החלשים מסבסדים את החזקים ולכן הוועדה המקצועית ישבה על המדוכה וקיבצה סביבה קבוצת מומחים מדיסציפלינות שונות שהיו מחויבים לשוויון מגדרי. יש לקבוע לוח זמנים חדש ואין מנוס מלשנות את החוק".
ח"כ
שלי יחימוביץ' (
המחנה הציוני): "יש לנו אחריות כלפי הנשים, בעיקר במקצועות השוחקים. לפני 5 שנים חוקקנו כל חברות הכנסת חוק שתוקם ועדה מקצועית מה שקרה בעקבות לחץ שלנו ועתה אסור לנו שזה יעבור מתחת לרדאר באופן אוטומטי. יש כאן שיקול מאקרו כלכלי - בראש וראשונה להזרים כ-700 - 800 מיליון ש"ח בשנה לביטוח לאומי לפתור בעיות רוחב. לא ייתכן שפתרון בעיות רוחב יבוא על חשבון החוליות החלשות ביותר, נשים שפרשו או פוטרו בגיל 55 וכד' או שיצאו לפנסיה בגיל 62. העלאת גילה הפרישה גוזרת עליהן חיי עוני עוד שנתיים ללא פנסיה וללא קצבה. אסור להיות עיוורים לגבי ציבור שלם של נשים שעובדות בעמידה בפסיי ייצור, בניקיון, במקצועות שוחקים. הן לא יכולות לעבוד יותר, הרגליים שלהן שחוקות הגב שבור, להן צריכות להיות ברירה. אנחנו בעד העלאת גיל הפרישה אך נדרש פתרון הוליסטי לאותן נשים. שר הרווחה,
חיים כץ, קיצוני אף יותר, בכך שסובר שאין בכלל לעלות את גיל הפרישה. הרי מי שרוצה יכולה כבר היום להמשיך ולעבוד. אנחנו מאוד מתונות ומוכנות להסדר הזה. יש היגיון בהעלאת גיל הפרישה, אבל יש להגיע לאיזונים. למשל, פנסיית גישור, למשל לעצמאיות".
ח"כ מנו טרכטנברג (המחנה הציוני): "גיל הפרישה יעלה וגם לגבי גברים ואין ספק. ואני מקווה שבעוד דור התנאים האלה יהיו שתנאי הפרישה יתמזגו. אך יש חמישה נושאים עליהם יש לתת את הדעת: 1. ששיעורי התעסוקה בגילאים המבוגרים של נשים הרבה יותר נמוכים משל גברים ולכן נוצר פער שנשים שבפועל מפסיקות לעבוד בגילאים צעירים יחסית. יש לתת לזה מענה, אחרת הפער בשכר בגין נשים לגברים בגילאים האלה יילך ויתרחב. 2. אם יימשכו פערי השכר בין גברים ונשים באותם מקצועות, הרי בפנסיה צוברת, אם אתה צובר יותר, אז יהיה לך פנסיה הוגנת, אך אם הפערים מתרחבים - מה עשינו. נדרש מענה גם לכך. 3. נשים הן אלו שמביאות ילדים לעולם. נדרשת הכרה על כל ילד שאישה מביאה לעולם, שזה יהיה שקול לחצי שנת עבודה לצורכי חישוב הפנסיה עד שלושה ילדים. פער של שנה וחצי. 4. המקצועות השוחקים; לעשות סיווג מושכל ודינמי שגם תהיה התייחסות לגברים, כי גם גברים עובדים בעבודות שוחקות. לא ייתכן שלכולם אותה מסגרת. 5. גמישות לגבי חלקי משרה בתנאי פרישה".
יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עאידה תומא-סולימן (הרשימה המשותפת): "יש גם את עניין אחוזי תעסוקה. רק 30% מהנשים הערביות מועסקות וחלקן מועסקות בחלקיות משרה. עדיין האחריות על המדינה בזה שלא מתאפשרים מקומות תעסוקה לנשים אלו שרוצות לעבוד. בלתי מתקבל על הדעת שהמדינה שלא דאגה להן למקומות עבודה גם תנשל מהם במשך שנתיים את הזכות לקצבה ופנסיה". ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (
ישראל ביתנו): "יש קבוצת אוכלוסייה בשוק העבודה שאיכות החיים שלהם בפנסיה קצרה ותוחלת החיים קצרה יותר. מי שעובדים משמרות לילה חולים הרבה יותר ותוחלת החיים שלהם קצרה הרבה יותר. עובדות ניקיון תוחלת החיים שלהן הרבה יותר קצרה. אז מה אנחנו רוצים לומר להן עד שהגיעו לפי הבאר להרחיק את הבאר מהן עוד.
יש מקצועות בהם הגיל והניסיון זה יתרון אך יש מקצועות שבכל שנה שעוברת החיסרון והשחיקה נותנים את אותותיהם. מדברים על למעלה מ-30% מהנשים, כולל מורות שכבר אין להן כוח. צריך שגם להן תהיה רשת ביטחון ושלא נחשוף אותן לעוני". לוי-אבקסיס מתחה ביקורת על-כך ש"הוועדה המקצועית לא כללה אף נציג של משרד הרווחה, כי בוועדה הזו רצו לנטרל את השיקולים הללו".
נשיא לשכת העצמאיים בישראל (לה"ב),
רועי כהן: "לגבי נשים עצמאיות ושכירות, אין בכלל הבחנה לגבי העצמאיות לא כולן עו"ד אלא גם ספרית, צלמת, נהגת מונית וכד'. ולא לקחו בחשבון את ההשלכות של העלאת גיל הפרישה, אלא לדחוף את כל אוכלוסיית העצמאיות אל העוני. המדינה לא דאגה להן לפנסיה ולהמשך פרנסה ולא ייתכן שייצא דוח כזה מעוות. יש קרוב ל-22 אלף עצמאיות שעובדות עד יום מותן כי אין להן פנסיה וכל הסדר. ועכשיו יילקחו מהן אותם 2,700 ₪ שמאפשרים להם לעלות קצת מעל לקו העוני למשך שנתיים".
בסיכום הדיון הודיע יו"ר הוועדה גפני, כי "הוועדה תשוב לנושא בקרוב על-מנתץ לתקן את החקיקה ולאחר שייעצר הטייס האוטומטי נשמע את המלצות שר האוצר ונקיים דיון מעמיק בנושא". גפני שב וקרא לאוצר להסכים לדחיית מועד הדיון בוועדת הכספים בשלושה חודשים לפחות לאחר קבלת עמדת השר ואף חצי שנה, וזאת "על-מנת לקיים דיון מעמיק ומקיף שייענה על כל הבעיות בנושא".