נשיא ארה"ב,
ברק אובמה, יכול להעניק ל
הילרי קלינטון חנינה בפרשת המיילים שלה ובכך למנוע מהנשיא הנבחר
דונלד טראמפ לממש את הצהרותיו ולנסות להביא לכליאתה.
נשיא ארה"ב מוסמך להעניק חנינה על כל עבירה, גם לפני העמדה לדין וגם מבלי שהעבריין יבקש אותה. החנינה אינה ניתנת לביטול או לשינוי, כך שאם אובמה יעשה זאת - יימנע מטראמפ למנות תובע מיוחד לחקירת הפרשה. בסוג של צחוק הגורל,
ביל קלינטון העניק בשלהי כהונתו חנינה לראש ה-CIA לשעבר, ג'ון דויטש, שהודה שאחסן מסמכים מסווגים במחשב שבביתו, וזאת לאחר שדויטש חתם על הסדר טיעון שלא הוגש לבית המשפט.
לא ברור עד כמה טראמפ עצמו מעוניין כעת לממש את אותה הצהרה שהטיח כלפי קלינטון באחד העימותים: "כאשר אני אהיה נשיא, את תשבי בכלא". בנאום הניצחון שלו (יום ד', 9.11.16) שיבח טראמפ את קלינטון על שירותה הממושך לאומה האמריקנית. מנהלת הקמפיין שלו, קיילין קונוויי, רמזה שהנושא נדחק לתחתית סדר היום של הממשל החדש.
עם זאת, מאחר שמדובר בצעד פוליטי שיכול טראמפ לנקוט בכל עת, ייתכן שקלינטון תקדם בברכה חנינה - בעיקר אם לא תצטרך לבקש אותה. חנינה תפעל בצורה אבסורדית-משהו גם לטובתו של טראמפ, שלא יצטרך להתמודד עם השאלה האם לממש את אותה הצהרה ועם תומכיו שקראו בעידודו לכלוא את קלינטון. היא גם תסייע לו לפעול לאיחוד השורות בארה"ב, כפי שהצהיר שבכוונתו לעשות.
מצד שני, חנינה כזאת עלולה לפגוע הן במוניטין של אובמה והן באלו של קלינטון, תוך שיישמעו טענות על יחס מועדף.
אובמה עצמו הצהיר לפני שלושה חודשים, כי יטפל בחנינות על-פי הספר גם בשלהי כהונתו ולא יפעל ממניעים פוליטיים, וגם הצהרה זו תקשה עליו לפעול אחרת כלפי קלינטון.
לפחות שתי חנינות שנתנו נשיאים בעבר פגעו בהם קשות. ג'רלד פורד העניק לריצ'רד ניקסון חנינה על פרשת ווטרגייט, צעד שנקט עם כניסתו לתפקיד בשנת 1974 והיה מהסיבות לתבוסתו בבחירות שנתיים מאוחר יותר. ואילו ביל קלינטון חנן ביום האחרון לכהונתו את סוחר הקומודיטיס מארק ריץ', בנסיבות שלא הובררו עד תומן והטילו צל על שמו.
