חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה דיאגנוסטית חדשה לבדיקה מוקדמת של התאמת תרופה אנטי-סרטנית למטופל הספציפי, עוד לפני תחילת סדרת הטיפולים. את המחקר, שהתפרסם ב-Nature Communications, הוביל פרופ'-משנה אבי שרודר מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון.
פרופ' שרודר, הדוקטורנט צבי יערי וחוקרים נוספים בצוות המחקר פיתחו מעין מעבדה זעירה (ובטוחה) הבודקת את יעילותה של התרופה הספציפית בגופו של המטופל הספציפי. "זה קצת מזכיר בדיקות אלרגיה, שמספקות לנו בבדיקה פשוטה את פרופיל האלרגיה של האדם הספציפי. כאן אנחנו מדברים על בדיקה פשוטה המספקת, באופן דומה, את פרופיל התגובה של המטופל לתרופה המיועדת. השיטה הזאת מאפשרת לבחון את היעילות של כמה תרופות במקביל בתוך הגידול הסרטני של החולה, במינונים מזעריים שאינם מורגשים על-ידי החולה ואינם מסכנים אותו כלל. על סמך בדיקה זו תיבחר התרופה היעילה ביותר למטופל הספציפי."
איך עושים את זה? "אנחנו אורזים כמויות מזעריות של התרופות האנטי-סרטניות בתוך ננו-חלקיקים ייעודיים שפיתחנו. ייחודן של האריזות הננומטריות האלה בכך שהן זורמות במחזור הדם אל הגידול ושם נבלעות על-ידי התאים הסרטניים. לאריזות האלה אנו מצרפים מראש רצפים מלאכותיים של דנ"א, המשמשים כקוראי-הברקוד של פעילות התרופה בתאים הסרטניים."
לאחר 48 שעות נלקחת דגימה (ביופסיה) מן הגידול, וניתוח הברקוד מספק מידע מדויק על התאים שהושמדו (או לא) על-ידי כל תרופה. "במילים אחרות, המערכת הזאת מנטרת את השפעתה של כל תרופה על תאי הגידול של החולה. כרגע אנחנו עובדים עם תרופות הרשומות כאנטי-סרטניות, אך עקרונית ניתן לבחון לכל חולה סוללה של תרופות וכך לגלות מהי התרופה המתאימה לו ביותר למחלה שממנה הוא סובל."
המחקר הנוכחי, שהתבסס על ניסויים בעכברים, התמקד בהשפעתן של תרופות שונות על סרטן שד מסוג Triple Negative - סוג סרטן מאתגר במיוחד, שאינו מגיב היטב לטיפולים סטנדרטיים ומקשה על הרופאים להתאים את התרופה למטופל. כדי לוודא שהניסוי אכן בודק את השפעת התרופה עצמה, ולא השפעה אפשרית של המארז הננומטרי עצמו, הוחדרו לגידולים גם "אריזות פלצבו" ריקות מתרופה. התוצאה: התרופות האנטי-סרטניות נמצאו בסוף התהליך בעיקר בתאי סרטן מתים - כלומר הרגו אותם - ואילו אריזות הפלצבו התגלו בעיקר בתאים חיים של הגידול, כלומר לא חיסלו את התאים. בהשוואה בין התרופות האנטי-סרטניות השונות גם נמצאו הבדלים ביעילות התרופות השונות.
"הטכנולוגיה הזו נותנת צוהר חדש לתובנות בסיסיות על מנגנוני מחלת הסרטן ועמידותה בפני תרופות שונות," אומר פרופ' שרודר, "אבל המחשבה שלי היא גם יישומית: איך המחקר שלנו יוכל לעזור לאנשים. לכן ההצלחה הנוכחית משמחת ומרגשת מאוד. נכון שנדרשת עוד עבודה רבה כדי להפוך את הפיתוח שלנו למוצר זמין לציבור, אבל אני מאמין שתוך כמה שנים נראה אותו בקליניקה."
