ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה (יום ב', 14.11.16) לקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון פקודת הראיות (פסק דין פלילי של בית משפט צבאי כראיה בהליך אזרחי), התשע"ו-2016 - שיזמה חברת הכנסת
ענת ברקו (הליכוד). שבעה ח"כים תמכו בהצעה ושישה התנגדו, בתום דיון בו ח"כים רבים התייחסו להחלטת ועדת השרים אמש על החוק המכונה "חוק ההסדרה". הצעת החוק נדחתה במליאת הכנסת לפני כחצי שנה לאחר שאושרה לקריאה ראשונה בוועדה, וכעת אושרה שנית. יו"ר הוועדה, ח"כ
ניסן סלומינסקי (
הבית היהודי) הבהיר בתגובה לטענות הח"כים כי "אין בהצעת החוק כל ניגוד לחוות דעת משפטיות וכי היא הצעה ראויה הבאה לתקן את הלקונה הקיימת כיום".
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "סעיף 42א(א) לפקודת הראיות קובע כי "הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט האזרחי..." מוצע להחיל את הוראות הסעיף גם על פסק דין פלילי של בתי משפט צבאיים. יש מקרים שלבית המשפט הצבאי ולבית המשפט בישראל סמכות שיפוט מקבילה כלפי תושבי אזור יהודה והשומרון שאינם אזרחי המדינה, ותיקים דומים עשויים להיות נדונים בכל אחת מהערכאות. עקב הסמכות המקבילה יש חוסר אחידות בין נפגעי עבירה, ורק אלו שעניינם נדון בבתי משפט בישראל רשאים להסתמך על פסק הדין המרשיע כראיה בהליך אזרחי, והדבר פוגע בנפגעי עבירה שעניינם נדון בבתי משפט צבאיים".
ברקו: "מטרת החוק היא לסייע לקורבנות טרור בתביעותיהם נגד ארגוני טרור והמסייעים להם. בתי המשפט ביהודה ושומרון פועלים כחלק מהשלטון הישראלי באיו"ש ב-48 השנים האחרונות. המערכת עומדת בכל הסטנדרטים של מערכת המשפט הישראלית והיא פוסקת בהתאם לדיני ראיות החלים בישראל. פסקי הדין שלה הם לכן פסקי דין של מערכת שיפוט ישראלית ולא של מדינה זרה. אין בהצעת החוק כל סיפוח או כל שינוי סטאטוס של בתי המשפט באיו"ש אלא הכרה בתוצרי השיפוט הללו. הצעת החוק קובעת שגם פסקי דין פלילי שניתנו בבית המשפט באיוש יהיו כבילים כראייה בהליך אזרחי".
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "הצעת החוק היא חלק נוסף בשטף של צפצוף על חוות דעת היועמ"ש. גם במקרה הזה יש חוות דעת שאומרת שמערכת בתי המשפט הצבאיים היא מערכת זרה ואי-אפשר להכפיף אותה. זה מנוגד לתכלית החוק ונוגד אית בית המשפט הבינלאומי. יש גבול. בסוף אתם באים בטענות לבג"ץ, כשהיועמ"ש שאתם בחרתם אומר לכם שיש קווים אדומים".
חברת הכנסת
יעל גרמן (יש עתיד): "עוד חוק שיסבך אותנו עם הדין הבינלאומי. בהיבט המדיני - יש פה ניסיון מפורש לראות בשטחים חלק ממדינת ישראל. מבחינת הצדק יש כאן חוסר שוויון - חייב להיות חוק המאפשר גם לפלשתיני נפגע עבירה לקבל פיצוי". רס"ן שגיב ליכטמן, פצ"ר, סגן פרקליט איוש הבהיר כי תכלית הצעת החוק היא לחסוך זמן בהליך משפטי כפול בו יישמעו ראיות פעמיים". בהתייחס לטענה לחוסר שוויון והבהיר כי "פלשתיני שרוצה לתבוע אזרח ישראלי יכול לפנות לבתי המשפט בישראל ולתבוע באמצעותם בהליך האזרחי".
ח"כ
דב חנין (הרשימה המשותפת): "יש כאן שאלות הנוגעות במבנה הארכיטקטוני של מערכת החוק. בתי המשפט הצבאיים פועלים ברציונאל אחר ולכן גם תוצאותיהם שונות. כעו"ד שהופיע בשתי המערכות, המהלך יוצר ערבוב לא אפשרי רעיונית. כל עוד לא נעשית האחדה מוחלטת של שתי המערכות, יש פה בעיה משפטית. לקואליציה יש מחשבה שהמשפט הבינ"ל לא חשוב ואפשר לצפצף עליו. הממשלה יכולה לצפצף על כולם חוץ מעל המשפט הבינלאומי".
