סירובה של עו"ד עופרה סטופ למתן פסק דין נגדה בלא הנמקות, עלה לה בפסק דין בו נקבעו ממצאים בלתי מחמיאים בנוגע למהימנותה והתנהגותה המקצועית.
סטופ ייצגה את יובל סרור בעסקה למכירת נדל"ן וגבתה ממנו 29,000 שקל מתוך כספי התמורה. סרור טען, כי היא הייתה זכאית לקבל 8,000 שקל בלבד ותבע את ההפרש. לאחר שמיעת העדויות הציע שופט בית משפט השלום בתל אביב,
עמית יריב, לצדדים לתת פסק דין על דרך הפשרה, שיקבל את התביעה אך ללא נימוקים.
יריב מסביר, כי הציע זאת משום שמצא "פגמים וליקויים לא מבוטלים בהתנהגותה המקצועית של הנתבעת ביחס לכספים שהחזיקה בנאמנות", וגם משום שפסק דין מנומק חייב לכלול ממצאי מהימנות. סטופ סירבה - כנראה כדי שתוכל לערער על פסק הדין - ולכן נתן יריב (3.11.16) פסק דין מנומק בו קיבל את התביעה במלואה.
יריב מזכיר תחילה, כי כאשר אין הסכם שכר טירחה בכתב - כמו במקרה שלפניו - הנטל הוא על עורך הדין להוכיח את הסיכומים שנעשה בעל-פה. סטופ לא עמדה בנטל זה, בעוד סרור היה מוכן לשלם את מלוא הסכום שנקבע לגרסתו. עוד הוא אומר, כי מאחר שסטופ נטלה כספים מתוך כספו של סרור שהחזיקה בנאמנות, הרי שהיא חייבת להוכיח שנטלה רק את המגיע לה.
כאמור, סטופ לא הוכיחה כמה כסף הגיע לה, ולדברי יריב "התנהלותה מעוררת תמיהות ותהיות". בין השאר הוא מצביע על דוא"ל שלגרסת סטופ מוכיח את אמינות גרסתה - בעוד שעולה ממנו תמונה הפוכה. "בעדותה של הנתבעת מצאתי אי-דיוקים ואי-התאמות", מוסיף יריב. הוא גם מציין שהוצגו בפניו ראיות "שיש בהן כדי לרמז על קשיים מסוימים מבחינת התנהלות חשבונות הנאמנות", אך אומר שאינו נדרש לכך.
סטופ חויבה להחזיר לסרור 21,000 שקל ולשלם לו הוצאות בסך 10,000 שקל. את סרור ייצגו עוה"ד משה דואק ורמי דואק.
