האם חוק המואזין, כמו גם הערר שעשוי להיות מוגש בגינו, מיותרים? החוק היום אוסר מפגעי רעש מצד מואזינים מצריחי מסגדים, כשם שהוא אוסר את הצפירות המבשרות על-כניסת השבת. כך גילה
גלעד ארדן, בעת שהיה השר להגנת הסביבה, במהלך דיון שהתקיים לפני כשש שנים וחצי, במהלך גיבוש התקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), שהתקיים בוועדת הפנים של הכנסת, אז בראשות ח"כ
דוד אזולאי.
לדברי השר ארדן, כריזת המואזינים בשעות מסוימות מהווה עבירה על החוק, שבמסגרת מדיניות האכיפה בישראל או במסגרת החלטות של המשטרה, שיש לה סמכות להפעיל שיקול דעת במדיניות האכיפה שלה, העבירה הזאת אינה נאכפת ברוב המקרים, אפילו לעיתים גם כאשר המשרד להגנת הסביבה מבקש זאת ממנה.
עוד אמר ארדן כי הצפירה המבשרת את כניסת השבת מהווה גם היא עבירה על התקנות הקיימות מזה עשרות שנים, אך למיטב ידיעתו איש לא אכף זאת מעולם. "אני לא חושב שהמצב צריך להשתנות, כי באותם אזורים שיש את אותה צפירה שמבשרת את כניסת השבת, הציבור מעוניין במידע הזה, ולכן טוב עושה המשטרה שהיא לא קונסת", הסביר השר להגנת הסביבה.
יועמ"ש ועדת הפנים,
תומר רוזנר, אמר בדיון שאכיפת מפגעי הרעש אינה נתונה לשיקול דעת המשטרה, משום שכל אדם יכול להגיש משפט פלילי על העבירה הזאת.
ארדן ניסה לחלוק ואמר כי זה נכון לגבי כל עבירה שהמשטרה לא אוכפת, אך רוזנר תיקן אותו והסביר שקובלנה פלילית יכול להגיש כל אדם במקרה של מפגע רעש, אך אם אדם גנב, אדם פרטי לא יכול להגיש נגדו משפט פלילי. "אדוני אומר שמכיוון שחלק מהציבור מעוניין, אז המשטרה לא אוכפת את האיסור. אבל במקרה הספציפי הזה, כוח הקובלנה לא נתון רק בידי המשטרה אלא כל אדם יכול להגיש קובלנה פלילית".
השר הודה בטעותו: "יכול להיות שאתה צודק, אדוני היועץ המשפטי. אני לא מתווכח עם המומחיות שלך אבל בתוך עמי אני יושב ואני מתקשה לראות את האזרחים שינהלו קובלנה ארוכה ויוציאו על כך אנרגיה וכסף כדי להגיע למצב שימוצה הקנס הקבוע בתקנות כנגד מפעיל הצופר המודיע על-כניסת השבת".
חבר הכנסת לשעבר ניצן הורביץ (מרצ) דווקא השמיע דעה נגד המואזין. "כשאדם חי בבית משותף, בדירה בבנין דירות עם אנשים מכל מיני סוגים, המפתח הוא "התחשבות הדדית". היו טענות כנגד תקנות מחמירות מדי כאן לגבי כל מיני דברים, והיו דברים שהשמיע היושב-ראש לגבי רעשים מטעמי דת. אף אחד מאיתנו לא רוצה להשבית שמחה. אף אחד מאיתנו לא רוצה לפגוע בחופש הפולחן. הענין הוא המידתיות. צופר שבת שהוא חזק מאוד והולך ומתחזק וגם מלווה בשירים ובפזמונים ובכל מיני משאיות שנוסעות בעיר ועושות כל מיני חינגות כאלה, ברעש מחריש אוזניים ביום שישי אחרי הצהרים או מואזין עם רמקולים ממסגדים בווליום מאוד קשה, שמפריע לתושבי היישוב עצמו ולא לתושבי יישובים שכנים, גם זה קורה, אבל כשהם עצמם מתלוננים על כך. אפשר לעשות ולקבל את כל הדברים בתנאי שיש התחשבות וזה נעשה באופן מידתי. זה מה שאני חושב שצריך לעשות ואת האיזונים האלה ננסה לקיים כאן, בתקנות האלה".
ח"כ
חמד עמאר (
ישראל ביתנו): "אני גר ביישוב מעורב, אני דרוזי, ואצלנו אין מואזין. אבל אני חושב שדברים כאלה אנחנו צריכים להחריג כי אני לא רוצה לראות אזרח, תושב דרוזי, שמפריע לו המואזין או תושב נוצרי מחר שילך להגיש קובלנה פלילית נגד אותו מוסלמי ואותו מואזין, שזה הפולחן הדתי שלו". לא ניתן היה לקבל את עמדתו הנוכחית של עמאר באשר להצעת החוק של עמיתו לסיעה.
בסביבתו של ח"כ מוטי יוגב (
הבית היהודי), מיוזמי החוק, טוענים שכדי לאכוף את החוק הקיים, על היחידה הסביבתית של משהמשטרה הממונה על האכיפה, צריך שוטר המוסמך לכך להביא מד דציבלים תקין (יש מעטים כאלו), למדוד מדירת האזרח שהתלונן, לכייל את המכשיר, ומכיוון שמשך הכריזה קצר הוא עשוי אף להגיע באיחור.
כתב News1 מציין כי, כאמור, לא נדרשת תלונה כדי להביא את המשטרה לאכוף - וממילא האכיפה אינה חייבת להתבצע מדירת מגורים. הצעת חוק המואזין אינה מבקשת להנמיך את קולו של המואזין אלא לאסור אותו כליל בין 23:00 ל-06:00 בבוקר (זמנים בהם לא מופעלת כריזת שבת). ניסוח החוק בצורה שכזו יאפשר לכל שוטר סיור לאכוף את הסיור. עוד אומרים אנשיו של ח"כ יוגב כי כבר שלוש שנים, עוד מימי השר הקודם לביטחון הפנים ניסה יוגב להביא לאכיפה. הוא נפגש עם השר לשעבר (מטעם ישראל ביתנו, ע.י.),
יצחק אהרונוביץ' אך בפועל לא נאכף החוק. יצוין כי גם חברת הכנסת לשעבר אנסטסיה מיכאלי ניסתה בכנסת ה-18 לחוקק חוק שימנע כריזה מן המסגדים בשעות המנוחה.
