מי ישלוט בתקציב המשרד לביטחון פנים? אליבא דיו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני, התשובה לכך צריכה להיות: השר והנהלת המשרד וכך גם סוברים השר לביטחון הפנים,
גלעד ארדן (הליכוד) ומנכ"ל משרדו. הנושא עלה בדיון על תקציב המשרד לביטחון פנים בשנים 2018-2017 (יום ב', 21.11.16) בוועדת הכספים.
גפני: "כיום ניהול תקציב ביטחון הפנים בפועל הוא בידי המפכ"ל ואגף התקציבים של המשטרה, אלא שהם אינם נבחרים ואינם חייבים בדין וחשבון לציבור כמו השר. יש לשנות את זה בדומה למה שקורה בתקציב הביטחון. בכוונתי לפעול בנושא". השר ארדן: "אכן קיימת בעיית משילות ולא רק במשרד לביטחון פנים. המצב לא סביר. אני יכול לקבוע מדיניות ויעדים, אך הביצוע בפועל בידי המשטרה ויכול להשתנות בהתאם לסדרי העדיפות הפנים-ארגוניים". בדיון הוצג תקציב המשרד לביטחון פנים לשנתיים הקרובות, שיש בו עלייה ביחס ל-2016: 17.8 מיליארד שקל ב-2016 ו-18.6 מיליארד שקל ב-2018. גפני קרא לשר לביטחון פנים לקדם הצבתן של תחנות משטרה ביישובים של המגזרים השונים ובין השאר ביישובים של המגזר החרדי.
ארדן הציג את עיקרי יעדי משרדו לשתי שנות התקציב, וציין כי "כיום תרחיש החרום הלאומי החשוב ביותר, הוא האיום על העורף האזרחי ועם זה אנחנו מתמודדים. יש לכך השלכות על הפריסה של המשטרה וכוחות החרום בשטח. בהקשר החברתי, אנחנו פועלים מתוך מודעות ברורה שההבדל בין יישוב משגשג ופורח ליישוב נחשל, הוא ברמת אכיפת החוק והסדר, שבלעדיהם לא תצלח מערת החינוך, לא יהיו השקעות ועסקים. תקציב המשרד בשנתיים הקרובות יגדל משמעותית עד כדי גידול של 2.1 מיליארד ב-2018 לעומת 2016 ולא רק גידול בתקציב אלא גם בכוח אדם עם למעלה מ-2,500 תקנים חדשים של שוטרים, כבאים ועוד".
באשר ליעדים המרכזיים שהציב ל-2018-2017 אמר ארדן: "חיזוק אמון הציבור במשטרת ישראל שהייתה במשבר, נעשו הרבה מאוד שינויים וחילופים בצמרת המשטרה, מהלכים של משמעת, ששוטרים ישמשו סמל ודוגמה כמי שאמורים לאכוף את החוק. אתגר נוסף, טיפול נכון ברב-תרבותיות, במיעוטים ובמגזרים, בין השאר ביוצאי אתיופיה, מאמצי גיוס שוטרים מכל העדות והמגזרים. יש לכך השלכות תקציביות ברורות. אתגר שלישי; התאמות בתקציב מבחינת המוכנות והציוד האישי של כל שוטר ביחס לאיום הטרור, בעיקר בירושלים. מוכנות לתרחישי חרום, ציוד, תרגולות ואימונים בא לידי ביטוי בתקציב. בנוסף, נוכחות המשטרה ברחובות, תוכנית שאני מקדם של 'שוטרי מקוף'; סיורים רגליים ברחובות. תהיה תוספת של מאות שוטרים להורדת פשיעה ואלימות. כמו-כן, הגברת הטיפול באלימות במשפחה ומאבק באלימות באינטרנט כנגד ילדים ונוער". השר עדכן גם לגבי פעולות לחיזוק שב"ס והרשות הלאומית לכבאות.
מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, רותם פלג, התייחס בתחילה לעניין הסמכויות בפועל בביצוע התקציב, ואמר כי "החשבויות מנותקות. הנתק הוא בביצוע התקציב. בהקצאת המשאבים אנחנו יכולים להקצות כפי ראות עינינו, אך בביצוע השליטה בחשבויות הנפרדות, בידי המפכ"ל ואגף התקציבים במשטרה. אנחנו קובעים מדיניות ובצד השני, הפעילות השוטפת של המשרד בידי גורמים אחרים".
גפני הודיע שבכוונתו לקדם שינוי בנושא זה. "השר חייב לתת את הדין, לטוב ולרע, והסמכות בניהול התקציב ובביצוע שלו חייבים להיות בידי השר ומנכ"ל משרדו. דינו של המשרד לביטחון פנים כדין משרד הביטחון, שכן גם הוא עוסק בנושאי ביטחון" אמר. השר ארדן: "מטה המשרד הוא קטן ואכן החשיבות שלו זה לקבוע את המדיניות ולוודא ביצוע בפועל בזמן אמת ולא רק בדיעבד, בד"כ לאחר כשנה, על-מנת להתאים את המציאות למדיניות והמטרות שאני כשר והממשלה הציבה כיעדים".
נציג אגף תקציבים באוצר, אמיר אדרי: "ראוי לשמוע את עמדת המשטרה והחשב הכללי שמתנגדים לשינוי. ככה זה בכל המשרדים למעט משרד הביטחון".
המנכ"ל פלג הציג נתונים עיקריים לגבי המשרד לביטחון פנים ולגבי המשטרה ושאר הגופים שתחת אחריות המשרד: "ביחס שוטר ל-1,000 נפש, אנחנו מתקרבים לממוצע ה-
OECD שעומד על 2.86 שוטרים לעומת 2.64 שוטרים בישראל כיום". השר ארדן העיר, ש"בתוך זה גם שוטרת שעושה תפקיד מנהלי. בהרבה מדינות האלה לא נספרים כשוטרים ולכן זה נתון קצת מטעה ומייצר תמונה יותר טובה מאשר באמת. הכוח המבצעי הרבה יותר קטן". פלג: "ביחס לעולם אנחנו במקום גבוה מאוד בנושא גניבות רכב ביחס ל-100 אלף נפש עם כ-230 גניבות למאה אלף נפש וכן בתקיפות עם כ-820 ל-100 אלף נפש. בעבירות מין ובפריצות אנחנו במקום נמוך בהשוואה עולמית. הנזק הכלכלי מפשיעה ב-2015: 19.6 מיליארד ש"ח לעומת 18 מיליארד ש"ח ב-2018, אך ירידה לעומת ראשית שנות ה-2000, אז ב-2001: 23.2 מיליארד ו-25 מיליארד ש"ח ב-2004".
בהיבט התקציבי הציג פלג, כי "ב-2017 תקציב המשרד יעמוד על 16.8 מיליארד ש"ח, 3.8% מתקציב המדינה, 45.7 אלף מועסקים, כ-21 כלואים, כ-8,000 כלי רכב וכ-460 מתקנים. ב-2017, מתוך 16.83 מיליארד ש"ח: 11.56 מיליארד ש"ח למשטרת ישראל, 893 מיליון ש"ח למטה המשרד, 1.01 מיליארד ש"ח לרשות כבאות והצלה ו- 3.4 מיליארד ש"ח לשב"ס. ב-2018, מתוך 17.66 מיליארד ש"ח: 12.01 מיליארד ש"ח למשטרה, 848 מיליון ש"ח למטה המשרד, 1.2 מיליארד ש"ח לכבאות והצלה ו- 3.53 מיליארד ש"ח לשב"ס". במענה לטענת חברי כנסת, ביניהם, ח"כ
חמד עמאר (
ישראל ביתנו), על-כך שרוב תחנות המשטרה נמצאות במבנים לא ראויים, ציין ארדן, כי "רוב התקציבים קשיחים של משכורות, תחזוקת דברים ומתקנים ולכן אין אפשרויות רבות לבינוי מתקנים חדשים וכד', אף שאנחנו שואפים לקדם זאת".
בסיכום הדיון, שב גפני והודיע, כי בכוונתו לשנות את מצב הסמכות בנושא תקציב המשרד לביטחון פנים כבר במסגרת הדיונים על חוק ההסדרים הנוכחי לשנים 2017-2018, על-מנת להשוותו לזה הקיים במשרד הביטחון, על-מנת לאפשר שליטה בזמן אמת בביצוע התקציב לשר ולמנכ"ל משרדו ובכך לאפשר גם ביקורת ציבורית, בין השאר באמצעות ועדת הכספים. גפני הורה ללשכה המשפטית של ודעת הכספים לבחון את האפשרות לתיקון פקודת המשטרה.
