ועדת הכלכלה המשיכה (יום ב', 21.11.16) לדון בפרק התקשורת מתוך חוק ההסדרים, ועסקה בסעיפים הנוגעים להגברת התחרות בענף הטלוויזיה הרב-ערוצית והפרטת מערך "עידן פלוס". זאת בהמשך לישיבה ראשונה שקיימה הוועדה בעניין בשבוע שעבר, בה הבהיר היו"ר
איתן כבל כי הרפורמה חייבת לעבור, שכן חייבים תחרות שתוריד מחירים, לצד שמירה על היצירה והעלאת רמת הפקות המקור.
ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, הציג בפני הוועדה את פרק התקשורת בחוק ההסדרים ואמר כי שוק הטלוויזיה הרב-ערוצית הוא של 4 מיליארד שקל בשנה, כשההכנסה הממוצעת למנוי היא 230 שקל בחודש ומספר משקי הבית המחוברים עומדים על 1.54 מיליון ו-905 מתוכם מחוברים להוט או ליס. לדבריו, הבעיות בשוק הן מחירים גבוהים לצד רגולציה מכבידה. "כולנו משלמים הרבה על הרבה.
זה כמו שניכנס למסעדה והיא תחייב אותנו להזמין את כל התפריט, כשאנחנו אוכלים רק 3-2 מנות, אבל משלם על הכל", אמר. הוא הוסיף כי התחרות תאפשר להוריד את המחיר ולהגדיל את אפשרויות הבחירה ללא אסדרה. כדי להתמודד עם החסמים, הסביר לוי, "מוצע להפוך את עידן פלוס לשחקן חדש שיגביר תחרות תוך שמירה על המודל החינמי, להעביר את הערוצים הפתוחים על גבי האינטרנט לכל שחקן חדש שייכנס ולחייב מכירה של תכני ספורט".
לוי אף התייחס לרפורמה לפתיחת התשתית הקווית של חברת בזק לשימוש של חברות אחרות, ואמר כי בתחום התשתית הקווית יש שליטה של בזק ב-68% מהשוק, לעומת 32% בלבד להוט לצד רווחיות עודפת בצורה חריגה. לדבריו, ה-EBITDA של חמש חברות הסלולר ברבעון השני של 2016 עומדת על 6% עד 25%, בעוד ה- EBITDA של הוט בשוק הקווי עומדת על 53% ושל בזק 66%. הוא הוסיף שב-2015 גרפה בזק 96% מהרווחים בשוק התקשורת. "אנחנו בעד שחברות עסקיות ירוויחו ושיובילו את הצמיחה אבל בין זה לבין להרוויח בשיעורים חריגים מונופוליסטיים יש פער גדול ובזה אנחנו מבקשים מכם לטפל. זאת אחת הרפורמות הכי משמעותיות בחוק ההסדרים ובענף התקשורת בשנים האחרונות", אמר לוי.
היו"ר כבל שב והבהיר כי פרק התקשורת בחוק ההסדרים הוא מהיותר חשובים שהונחו בפני הוועדה. "אנחנו צריכים לעשות כל מאמץ שהחקיקה תאושר, כי אין בית בישראל שזה לא ישפיע עליו. אין כאן ימין או שמאל, אלא רק צרכנות מהמדרגה העליונה ונעשה הכל לתת לאזרח את התמורה הטובה ביותר. אני לא מתכוון לוותר והתחרות הזו תתקיים", אמר. ח"כ
יעקב פרי (יש עתיד) אמר כי "התחושה שלי, שבנויה כמובן על חלקי שמועות, שמשרד האוצר הולך להוביל פה הצעת חוק לדעתי מאוד חשובה, אך משרד התקשורת לא כל כך איתנו. אם זה ככה אנחנו יכולים להעביר את זה אבל שום דבר לא יקרה בפועל, ואם אנחנו עושים את זה לחינם אז בואו נלך לעשן או לשתות תה". ח"כ איילת נחמיאס ורבין (
המחנה הציוני) וח"כ
עיסאווי פריג' (מרצ) ציינו כי מן הראוי שלדיון כזה יגיע גם מנכ"ל משרד התקשורת
שלמה פילבר. נחמיאס-ורבין אף הוסיפה: "בדיון האחרון על התאגיד מנכ"ל משרד התקשורת החליט לא להגיע לדיוני הוועדה". פריג' הוסיף כי 700 אלף בתי אב מחוץ לסיפור של הרפורמה, שכן החרדים והערבים לא מחוברים לטלוויזיה רב-ערוצית.
ח"כ
דוד ביטן (ליכוד) אמר כי הוא בעד הרפורמה, אך צריך לעשות בה תיקונים. "לא מקובל עלי שמשרד האוצר לא יושב עם משרד התקשורת. האוצר צריך להגיע להסכמות עם משרד התקשורת ושניהם צריכים להגיע להסכמות איתנו כי אנחנו המחוקק. אם לא תהיה הסכמה בין משרד האוצר למשרד התקשורת לביננו, אנחנו נתעקש לא לחוקק את זה", אמר. כבל אמר בתגובה כי "עם כל הכבוד לח"כ ביטן - ההצעה תעבור" והזכיר כי מדובר בהצעה של הקואליציה. ח"כ
יצחק וקנין (
ש"ס) אמר כי הוא מסכים עם ח"כ פרי כי לא יהיה נכון לנהל דיונים עקרים, והוסיף כי הוא לא מסכים עם ביטן שבסופו של התהליך לא תהיה חקיקה. "אם רוצים תחרות זה הכרחי", אמר. ראש אגף התקציבים לוי אמר בתגובה כי "זאת הצעת חוק ממשלתית שאושרה בממשלה פה אחד. אני מחויב לעמדת הממשלה כמו כל אחד אחר שעובד בממשלה, עבדנו על זה יחד עם משרד התקשורת וזה הוגש אחרי עבודת מטה משותפת ולא כלאחר יד".
לוי הוסיף והתייחס לטענות שהעלו חברי הכנסת, ואמר כי "בצד המהותי כל מה שוועדת הכלכלה חוקקה בתחום התקשורת קרה, קורה ויקרה. אם תאשרו את זה אתם תראו את התחרות. אני לא יודע כמה זמן זה ייקח אבל אם תאשרו לנו זה יקרה". באשר לפריסת התשתית ביישובים הערבים אמר לוי כי הרצון הוא להרחיב את הפריסה ובאשר לזכויות היוצרים ולהפקות המקור הוא ציין כי ימצא לכך פתרון.
סמנכ"ל הפיקוח של משרד התקשורת,
מימון שמילה, ביקש להתנצל בשמו של המנכ"ל על היעדרותו ואמר כי למרות זאת נציגי המשרד הגיעו לדיון. גם הוא ציין כי נעשתה עבודה משותפת עם משרד האוצר, אך הוסיף: "כמו בכל משפחה טובה לפעמים יש חילוקי דעות, נעלה אותם בפני הוועדה ונקבל את ההחלטה שלה". באשר לפריסת התשתית ביישובים הערבים הוא ציין כי מה-1 בינואר 2017 הוט תהיה מחויבת לפריסת תשתית בכל ישוב שירצה בכך.
בהמשך הישיבה החלה הוועדה לדון בסעיפי ההצעה הנוגעים לרפורמה במערך עידן פלוס, אך לא קיימה הצבעות. רכז התקשורת באגף התקציבים באוצר, אסף וסרצוג, התייחס לטענות היוצרים והמפיקים שעלו בישיבה הקודמת ואמר כי באשר להפקות המקור יש כוונה להגיע להבנות וכן יש כוונה למצוא פתרון כך שלא תהיה פגיעה בזכויות היוצרים. במהלך הישיבה עלתה גם שאלת דמי ההפצה שלמים הערוצים המסחריים (2 ו-10) כדי להיות על המערך. עו"ד נוגה רובינשטיין, שייצגה את הערוצים המסחריים, אמרה כי המודל הכלכלי של עידן פלוס השתנה ואי-אפשר להמשיך עם דמי ההפצה. סגנית הממונה על התקציבים,
שירה גרינברג, אמרה כי אין סיבה לבטל את דמי ההפצה, שכן המפעיל החדש יצטרך להמשיך לספק את אותם ערוצים פתוחים בחינם, והערוצים מקבלים תמורת זה חשיפה ל-160 אלף בתי אב. עם זאת היא הוסיפה כי הכוונה היא שהמפעיל הפרטי יהיה יעיל יותר כך שדמי ההפצה, שעומדים היום על 4-3 מיליון שקל בשנה, יופחתו. וסרצוג הוסיף כי הפחתת דמי ההפצה צפויים להיכנס כפרמטר במכרז. היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי צריך להביא הצעה מאזנת בין הצדדים, הוא אף הזכיר כי בישיבה הקודמת ביקש לטפל גם בנושא זכויות היוצרים והשמירה על הפקות המקור.
