ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה (יום ב', 21.11.16) דיון בנושא 'פרסום תכנים המעודדים וקוראים לעשיית מעשה טרור ברשתות החברתיות'.
יו"ר הוועדה, ח"כ
אורי מקלב, פתח את הדיון והתייחס למינויה הטרי של ג'ורדנה קטלר למנהלת תחום מדיניות לחברת פייסבוק בישראל, עבורה היה זה דיון פומבי ראשון בתפקידה החדש: "אני מברך על שיתוף הפעולה של חברת פייסבוק ועל מינויה של ג'ורדנה, שנה וחצי אנחנו דנים במסגרת הוועדה בנושא ההסתה, הביוש והחדירה לפרטיות ברשת, יש שיתוף פעולה עם כל הגורמים, כולל גוגל, איגוד האינטרנט ואחרים. אנו מאמינים ששיתוף פעולה הוא הדרך הנכון כדי לתת מענה לתופעה הכואבת הזו, במסגרתה יש לזכור נרצחים בני אדם. הסתה באירן לא דומה להסתה בישראל, כאן מי שמוסת לרצוח אדם עם טלית רק פותח את הדלת בבוקר ופוגש עשרות מתפללים. אנו מבקשים להבין מה עושים לאחר שישנה הסתה, וברצוננו להבנות כלים להתמודדות עמה".
ג'ורדנה קטלר, מנהלת מדיניות, פייסבוק ישראל: "אני מכירה היטב את הזירה הביטחונית והמדינית, הנושאים האלה חשובים לי אישית כאזרחית. להבאת הנושא לכאן יש חשיבות אדירה, ואנחנו בפייסבוק מכבדים זאת מאוד, ומתייחסים לכך ברצינות גדולה. אני מקווה לעבוד איתכם לא רק היום ובימי דיונים, אלא כל השנה, כדי לוודא שפייסבוק מתמודדת עם הנושא הזה בדרך הטובה והיעילה האפשרית ודרך דיאלוג משותף".
ח"כ רויטל סוויד (
המחנה הציוני): "צריך להבין עם מה אנחנו מתמודדים. הסתה לטרור היא מושג מאוד רחב. בחקיקה הפרטית שאני מקדמת אני מדברת על הנעת אדם למעשה טרור, שקוראים ברשת - לכו תרצחו כמה שיותר ציונים, או שמעלים סרטון שמראה כיצד משחיזים סכין וכיצד לדקור. פייסבוק לא מחבלת, אין לה דם על הידיים, היא לא מעודדת טרור אבל יש לנו בהחלט את האמירה המאוד ברורה - פייסבוק, טוויטר ויוטיוב הפכו להיות גן עדן לטרוריסטים, הקול הקורא לטרור, לא בכוונה אבל זה המצב. כמו שפייסבוק מונעת כל פורנוגרפיה ופדופיליה ברשת שלה, כך עליה למנוע כל טרור".
ח"כ
מיכל רוזין (מרצ): "פייסבוק צריכים לעשות יותר אבל אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה אנחנו עושים. טרור לא יפסיק עם העצירה שלו בפייסבוק. זה קשור גם למצב המדיני הקשה בו אנחנו נמצאים, העניין הוא לא רק איך לחסום אלא גם איך לחנך. קיבלתי ממשרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים נתונים על 15 הגשות כתבי אישום בשנה וממול הרשת מוצפת. האם אנחנו עושים את המקסימום בעניין?".
ח"כ
עליזה לביא (יש עתיד): "המושג המרכזי הוא אחריות משותפת. גם כאן, שמעתי כמו כולנו על הפגישה של השרה שקד והשר ארדן אבל לא שמענו מה התולדות. יש צורך באחריות משותפת, אחרת כולנו נפסיד".
נדים עבוד, מחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי במשרד המשפטים: "ישנו הליך של תיקון עבירת ההסתה לטרור שיש בחוק העונשין, כאשר מספיק שתהיה קריאה ישירה למעשה בטרור והדבר ייחשב לעבירה פלילית. בניגוד לעבר שהיה צורך להוכיח ממשית שהקריאה יכולה להוביל לטרור".
איתי גוהר, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה: "עבירות ביטוי מטופלות בדרגים הגבוהים ביותר. בשנים האחרונות הוגשו מעל 20 כתבי אישום בכל שנה בעבירות מסוג זה וגם הענישה הוחמרה, כאשר בתי משפט נוטים להטיל עונש מאסר בפועל. מחלקת הסייבר בוחנת חומרים המועברים אליה ובמקרה של עבירה על החוק ומעבר על מדיניות החברות, אנו פונים והחברות בדרך כלל מסירות את החומרים".
ח"כ
אמיר אוחנה (ליכוד): "מבחינת אחוזים יש עלייה משמעותית בהגשת כתבי אישום, אך עדיין אנחנו מדברים על 20 בשנה וזה מעט מאוד ביחס למה שאנחנו נחשפים אליו, ההסתה ברשת היא אחד המרכיבים המרכזיים בגל הטרור האחרון. המספר הזה רחוק מלהיות מספק".
במהלך הדיון הציגה עו"ד מי-טל גרייבר שורץ סמנכ"ל באיגוד האינטרנט הישראלי דוח ובו מסקנות הנוגעות לנושא ההסתה ברשתות החברתיות, שנכתב לאחר קיום שולחן עגול בו השתתפו מומחים מהשורה הראשונה בישראל, ולפיו אין מקום לחקיקה בתחום, שעה שזו לא תהייה אפקטיבית והיא עלולה לפגוע בחופש הביטוי.
ח"כ
דב חנין (הרשימה המשותפת): "אני שואל את עצמי האם הצעת החוק מתמודדת עם הבעיה? האם זה יפסיק את התכנים המסיתים ברשת? ניירות העמדה שקיבלנו מכוונים אותנו לשאלות ענייניות ומקצועיות. אני מציע לקיים שורה של דיונים ולפרק את השאלות האלה כדי למצוא את הכלים האפקטיביים ביותר להתמודדות, תוך מניעת פגיעת בדברים שלא נרצה לפגוע בהם".
רפ"ק ירון שטרן, ראש חוליית סייבר במשטרת ישראל, אמר כי לאחר הידברות עם פייסבוק "במסגרת פניות שלנו אחוזי ההסרה התקדמו והגיעו ל-95% הסרה, חלק מהאחוזים הגבוהים היו מהבנות שנוצרו במנגנון בינינו".
ליאת רוטנברג, ראש חוליית מידע גלוי, משטרת ישראל: "מעל שנה אנחנו עוסקים בניטור ברשת. יש ניטור קבוע, עד היום אותרו מעל 500 דפי פייסבוק שפרסמו תכנים מסיתים, פרטיים וקבוצתיים".
על-רקע הדברים ציין יו"ר הוועדה: "אתם מטפלים באחוז שאתם נחשפים אליו, מדובר בטיפה בים, והחלק של העבודה מול החברות זה חשוב ויפה שהן מסירות יותר בעקבות פניות שלנו, אבל אנחנו שואפים להורדה וניטור באופן מובנה של פייסבוק, גוגל ויתר החברות. אנחנו מבינים את הבעייתיות של פגיעה בחופש הביטוי, אבל אנחנו עוד לא שם, אנחנו דורשים מהחברות להוריד כרגע את התכנים הברורים של הסתה לרצח וטרור שרבים מהם נמצאים שם".
נועה אלפנט, מנהלת מדיניות ציבורית, גוגל ישראל: "אנחנו בשיח מתמשך ופרודוקטיבי עם הרבה מהגורמים שיושבים כאן, גם עם המשטרה בכל הנוגע לתכנים ביוטיוב. יש לנו תוכנית עם גורמים שמדווחים לנו על תכנים בעייתיים ויש להם כלים לכך, לצערי אנחנו רואים שימוש די נמוך בכלים הקיימים בישראל. זיהוי אוטומטי טכנולוגי עדיין לא אפשרי, הדברים צריכים להיבחן על-ידי גורמים אנושיים, בוודאי שמדובר בתכנים תלויי קונטקסט. גם ביחס לפדופיליה שהוזכרה כאן - התכנים מזוהים בפעם הראשונה באמצעות דיווח ורק העלה חוזרת מסומנת באופן אוטומטי".
היו"ר מקלב השיב על הדברים: "אתם כל כך חדשניים, איך זה יכול להיות? אנחנו שומעים מגורמים כאן שיש אפשרות לנטר הסתה באופן פשוט יחסית. דובר בעבר על כך שיש מאסה של חומר, פעם ראשונה שאני שומע על בעיה לזהות את החומר".
יגאל כרמון, נשיא מכון ממר"י, המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון: "הכל תלוי בלחץ על החברות. ככל שגברו מעשי הטרור במערב הלחצים על החברות גברו והיחס השתנה. ישנם סרטי הסתה שהצגנו לפני הוועדה ביולי ועדיין באוויר, יש כאלה שהם בני שנתיים עם מיליון וחצי צפיות. הכל תלוי זמן והשקעה".
נציגת פייסבוק, ג'ורדנה קטלר: "מאוד חשוב לי לייעץ לחברה על מה שקורה פה ומה הבעיות. אמשיך לפעול כדי להבין בדיוק איפה הפער ואיך אפשר לשפר. אני לא רואה התייחסות שונה בין ישראל לאירופה והמערב".
בהמשך לדברים ציין נדים עבוד, ממחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי במשרד המשפטים כי "יש גם קושי משפטי לבקש מחברות פרטיות לנטר ולהסיר בעצמן תוכן שהוא תלוי הקשר".
"למה לשדר רפיסות בעניין הזה, בדברים שהם ברורים ההליך צריך להיות כמו שהוא בתכנים אחרים" השיב על כך יו"ר הוועדה.
השר לביטחון פנים
גלעד ארדן הצטרף לדיון והתייחס לאמירת נציג משרד המשפטים כי ישנו קושי משפטי לבקש מחברות להסיר תכנים: "אני מתפלא על עמדת משרד המשפטים, היא מנוגדת להחלטת ממשלה. הצעת החוק של ח"כ סוויד מדברת על כך שלפלטפורמות חברתיות אחריות להסיר תכנים שמסיתים לטרור. הממשלה וגם שרת המשפטים תומכים בהצעה כרגע, אז יכול להיות שנפלה טעות".
"לעצם העניין, יש פה הטלת אחריות בין גורמי מדינה לגורמים פרטיים. כאן מדינות צריכות לקבוע איפה האחריות ולא גורמי מקצוע. הבעלים של פייסבוק וגוגל לא רק שיודעים לאסוף מידע, הם מתמחים בזה - בלאסוף את המידע של כל אחד מהמשתמשים ברשת, מזה הוא עושה את הכסף שלו. שמתאים לו הוא אוסף את המידע כדי להכווין אלינו את הפרסום, מצד שני כשמשתמשים באותה רשת כדי לחנך את העוקבים לאידיאולוגיה מאוד קיצונית, לרצח חפים מפשע, כרגע על-פי החקיקה האחריות שלו או לא קיימת או שלא ברור מה הגבול שלה. לצערי החברות האלה מעדיפות כמו כל חברה עסקית שלא תוטל עליהן האחריות לניטור, שהן לא יצטרכו להקצות מספיק כוח אדם, והמשמעות שאני אצטרך לגייס עוד אלפי שוטרים ואנשי שב"כ, כאשר הנטל הוא על המדינה. כל העולם המערבי מתלבט בגבולות וכך גם אנחנו ונמשיך לפעול", סיכם ארדן.
יו"ר הוועדה סיכם וציין כי הדיון יהיה פתח לדיונים נוספים בהשתתפות כלל הגורמים על-מנת להביא לדרך התמודדות ראויה בנושא ההסתה ברשתות החברתיות.
