2,000 חוקי עזר שחוקקו הרשויות המקומיות הם בני עשרות שנים, ולמרות זאת - אין כל פעילות לעדכן אותם. משרד הפנים מצידו לא מסייע לרשויות בחקיקה - אומר (יום ג', 22.11.16)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בדוח השנתי שלו על השלטון המקומי.
רוב חוקי העזר עוסקים בנושאי איכות הסביבה, הסדרת חניה, תליית מודעות ושלטים, סלילת כבישים ומדרכות, תיעול וניקוז, הסדרת השמירה, החזקת מקלטים, פיקוח על עסקים ופתיחתם ופיקוח על בעלי חיים והחזקתם. למרבית הרשויות המקומיות 25-10 חוקי עזר תקפים לכל אחת. במקביל, נמצאו מספר נושאים מהותיים לגביהם לא חוקקו חוקי עזר במספר גדול של רשויות. כך, למשל, ל-117 רשויות אין חוקים בנוגע לפתיחת בתי עסק וסגירתם, ל-169 אין חוקי עזר לגבי פינוי פסולת, ול-196 - בנושא מניעת רעש. ב-62 רשויות אין חוקי עזר להריסת מבנים מסוכנים, למרות המשמעויות הברורות של מצב זה.
לפי נתוני הלשכה המשפטית במשרד הפנים, היא סיימה בשנים 2015-2013 את הטיפול ב-355 הצעות חוקי עזר שהגישו הרשויות המקומיות. בנובמבר 2015 היא טרם סיימה לטפל ב-29 הצעות חוקי עזר נוספות שהוגשו לה בשנים 2014-2012. 74 מ-355 ההצעות שהטיפול בהן הסתיים (21%) שהו בלשכה המשפטית יותר מתשעה חודשים. הטיפול בחלקן התמשך בגלל השתהותן של הרשויות המקומיות, בחלקן בגלל השתהותו של משרד הפנים (הלשכה המשפטית), ובחלקן בגלל השתהות של שניהם.
משרד הפנים פרסם רק 15 חוקי עזר לדוגמה, אותן יכולות לאמץ הרשויות כמות שהם, בשמונה נושאים בלבד, והאחרון שבהם פורסם בשנת 1998. למרות השתנות העתים והנסיבות, לא בחן המשרד את הצורך בעדכונם ובקביעת חוקי העזר לדוגמה בנושאים נוספים, אף שמבקר המדינה הצביע על הצורך בכך בדוחותיו החל בשנת 2003. המשרד גם פרסם רק ארבעה נוסחים מומלצים לחוקי עזר, אותם יכולה כל רשות להתאים לצרכיה.
רשויות מקומיות רבות לא דאגו לחוקק חוקי עזר שיאפשרו להן למלא את תפקידיהן ולהבטיח את בריאות תושביהן ובטיחותם. לדוגמה, 122 רשויות לא חוקקו חוקי עזר בעניין מניעת מפגעים ומטרדים או שמירה על הסדר והניקיון, ו-62 רשויות לא אימצו את חוק העזר לדוגמה בעניין הריסת מבנים מסוכנים. משרד הפנים לא המליץ להן להתקין חוקי עזר בנושאים אלה.
יותר מ-2,000 חוקי עזר נחקקו בשנות ה-70 של המאה ה-20 ואף קודם לכן. מדובר בשליש מכלל חוקי העזר של הרשויות. כמה מן החוקים הללו סותרים את פקודת העיריות, או שהעניינים הנידונים בהם אינם רלוונטיים עוד נוכח השינויים שחלו בחקיקה הראשית בעשרות השנים שחלפו מזמן חקיקתם.
התעריפים שנקבעו בכמה חוקי עזר ישנים לא עודכנו מיום קביעתם, אף שמשרד הפנים הנחה את הרשויות המקומיות בשנים 2006 ו-2008 לבחון את תעריפי האגרות וההיטלים בתום חמש שנים לכל היותר מזמן העידכון האחרון, ובמידת הצורך - לעדכנם. במקרים רבים שבהם לא הספיקו הרשויות המקומיות להכין תחשיבים חדשים, הן ביקשו משר הפנים להאריך את תוקף התעריפים. משרד הפנים אישר את כל הבקשות, ובאישורו התבטל למעשה הצורך בעריכת תחשיבים חדשים נוכח השינויים הרבים בעלויות ובהוצאות שבגינן גובות הרשויות המקומיות את האגרות וההיטלים.
חוקי עזר רבים אינם נאכפים על-ידי הרשויות המקומיות מכמה סיבות, ובהן: מחסור בכוח אדם, אי-התאמתם לרוח התקופה, אי-הכנת הבסיס המתאים לאכיפה על-ידי הרשות המקומית. למשל: לעיריית כפר קאסם 17 חוקי עזר מאושרים, אולם היא אוכפת רק חוק עזר אחד; עיריית לוד אינה אוכפת 15 מחוקי העזר שחוקקה, חלקם לפני שנים רבות, בין היתר בנושאי ניקוי מדרכות, שמירה על הניקיון ואיסור העישון ושמירה ושיפוץ של חזית הבית; עיריית שדרות אינה אוכפת חוק עזר בעניין מקלטים.
