שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
משה סובל, דחה (20.11.16) את הטענות המקדמיות של
רונאל פישר ו
יאיר ביטון בנוגע לכתב האישום נגדם בפרשת פישר. רוב הטענות נדחו לחלוטין, למעט טענתו של פישר בנוגע לחיסיון עו"ד-לקוח בינו לבין
אלון חסן, אשר תידון בהמשך המשפט.
סובל התיר למדינה לתקן את כתב האישום, כך שפישר יואשם בתיווך לשוחד ולא בקבלת שוחד; העונש המירבי של שתי העבירות הוא זהה - עשר שנות מאסר. הוא קבע, כי למרות שפישר אינו עובד ציבור, ניתן להאשימו בעבירות שוחד והפרת אמונים, שכן המדינה טוענת שהוא ביצע אותן בצוותא עם קצין המשטרה דאז,
ערן מלכה. סובל העיר, כי אכן יש בעייתיות בהתנהלותה של המדינה לגבי עבירת השוחד שהיא מייחסת לפישר, שכן היא שינתה מספר פעמים את עמדתה, אך אין בכך כדי להביא לפסילת כתב האישום כפי שביקש פישר.
עוד דחה סובל את טענתו של פישר לפיה קיים כפל עבירות באישומים נגדו, באומרו שכל אישום מתייחס לפעולה אחרת ולערך חברתי מוגן אחר. פישר יהיה רשאי לשוב ולהעלות טענה זו בשלב הסיכומים. הוא גם דחה את הטענה לפיה העובדות שבכתב האישום אינן מגלות עבירות מצידו בפרשת
זוהר בוצ'ן (בה לטענת המדינה הדליף מלכה לפישר את הכנסתו של מדובב לתאו של בוצ'ן, אותו ייצג פישר), בפרשת ניצב
ירון בארי (תרומות של פישר לילדי פנימייה עבורם פעלה אשתו של בארי) בפרשת עו"ד ניסים מרום (לטענת המדינה,
רות דוד הציעה לו שוחד בדמות מעבר לנתיבי ישראל) ובפרשת הפגישה הלילית (המדינה טוענת שפישר ניסה לשבש את עדותה של מזכירתו, ע"י).
פישר טען שחסן אינו יכול להעיד נגדו, על האירוע שהביא לחשיפת הפרשה - מתן מזוודה ובה 150,000 שקל שאותם הציג פישר כשוחד לקציני משטרה - וזאת בשל חיסיון עו"ד-לקוח הקיים ביניהם. סובל החליט להכריע בשאלה זו בהמשך המשפט, ולהמתין לאפשרות שחסן יסכים להסרת החיסיון או שלשכת עורכי הדין תקבע שניתן להסירו. הוא גם דחה בשלב זה את בקשתו של פישר למחוק אישום זה, שהועלתה בטענה שחסן הפר את הסכם עד המדינה שנחתם עימו בכך שהתראיין בתקשורת על הפרשה.
עוד טען פישר, שהסכם עד המדינה עם מלכה אינו חוקי, וכי בניגוד להצהרת המדינה - מלכה מסר מידע נגדו עוד לפני חתימת ההסכם. סובל קבע, כי מקומן של טענות אלו הוא בהמשך ההליך ולא בטענות מקדמיות.
ביטון טען לאכיפה בררנית ולעמימות בכתב האישום נגדו, וכאמור סובל דחה טענות אלו. הוא אומר, כי ביטון לא הוכיח שהופלה לרעה לעומת העמדה המשפטית שנקטה המדינה בפרשת
אביגדור ליברמן והשגריר. טענת העמימות נדחתה לאחר שהמדינה הבהירה את האישום שהיא מייחסת לביטון בדבר קבלת מידע על חקירתו הצפויה.
