שיפור משמעותי בתעסוקת עולי אתיופיה

נתונים מעודדים לציבור הישראלים עולי אתיופיה לקראת חג הסיגד האתיופי, שיחול ברביעי הקרוב, כפי שמפרסם שירות התעסוקה: מספר תובעי הבטחת הכנסה ירד מ-3,944 איש ואישה בינואר 2013, ל-2,387 בספטמבר האחרון. ירידה משמעותית של 39% במהלך ארבע השנים האחרונות, כאשר 13% מתוכם רק בשנה האחרונה.

מקצבה - לעבודה

בישראל חיים כיום כ-86,000 ישראלים שעלו מאתיופיה, מתוכם כ-51,000 בגילאי העבודה; בין גיל 15 לגיל 65. בעוד ששיעור המתייצבים בלשכות התעסוקה בקרב עולי אתיופיה גבוה כמעט פי שלושה משיעור המתייצבים בקרב כלל הישראלים - מספר תובעי הבטחת ההכנסה הולך ופוחת במגמה ברורה וחדה. כל תובעי הבטחת הכנסה בקרב הישראלים עולי אתיופיה שיצאו ממעגל הקצבאות, 840 איש ואישה במספר המהווים כ-30% מסך תובעי הבטחת הכנסה מקרב ילידי אתיופיה, מצאו עבודה במהלך השנה האחרונה. כ-43% מקרב הישראלים עולי אתיופיה שמצאו עבודה בשנה האחרונה היו עד גיל 44, כ-23% בגילאי 45-54 והשאר, כ-34%, מעל גיל 55. כל תובעי הבטחת הכנסה אלו לא חזרו ללשכות התעסוקה נכון לסוף ספטמבר 2016. מהנתונים לעיל נובע כי הירידה במספר תובעי הבטחת הכנסה אינה נובעת מהזדקנות וממעבר טבעי של תובעי הבטחת הכנסה לקצבת זקנה. ההפך הוא הנכון: הנתונים מראים כי ירידה זו מתרחשת בכל קבוצות הגיל.

הכשרה מקצועית לחברה האתיופית

אחד הכלים המרכזיים לקידום הישראלים עולי אתיופיה, כמו גם חלקים נרחבים אחרים באוכלוסייה הישראלית, הוא ההכשרה המקצועית. שירות התעסוקה, בשיתוף האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, מחלק שוברים להכשרה מקצועית באופן ייעודי לחברה האתיופית. מינואר 2015 עד ספטמבר 2016 חולקו 101 שוברים לאוכלוסייה זו. שר העבודה והרווחה חיים כץ התייחס לנתונים ואמר: "אני מברך על הנתונים החיוביים. שילובם של יוצאי אתיופיה בחברה ובמעגל התעסוקה הוא יעד לאומי שיש לפעול בכל האמצעים על-מנת לקדמו. משרד הרווחה הוא המוביל מבין משרדי הממשלה בפיתוח שירותים מעצימים לקהילה האתיופית, ורק בשנה האחרונה יצאנו לתוכנית רב שנתית בעלות של 20 מיליון ש"ח בשנה, הכוללת תמיכה ייחודית למשפחות עם קשיי שפה והסתגלות, הכשרה לחזרה למעגל העבודה וטיפול ייחודי בבני נוער בסיכון". בועז הירש מנכ"ל שירות התעסוקה אמר: "אני גאה על תרומת שירות התעסוקה לגידול בהשתלבות בתעסוקה בקרב הישראלים עולי אתיופיה. מדובר במהלך משמעותי לצמצום העוני וקידום הניידות החברתית בקרב קהילה זו. ההשפעה אינה רק על אותם איש ואישה שהשתלבו במעגל העבודה אלא גם על כל הנפשות במשפחה וניתן בהחלט לראות את חיזוק חוסנו של התא המשפחתי בתוך כך".