נשיאת בית המשפט העליון,
מרים נאור, החליטה ששופט אינו צריך לפסול את עצמו, למרות שבאת-כוח אחד הצדדים ייצגה אותו אישית ולמרות שהשופט לא דייק במידע שמסר אודות הקשר ביניהם.
שלמה ארדמן, שופט בית משפט השלום בקריות, דן בכתב אישום שהגישה הוועדה המקומית מעלה הגליל נגד ארז כץ, ובו מיוחסות לו עבירות בנייה. בתחילת הדיון שהתקיים בחודש שעבר הודיע ארדמן לצדדים, כי נציגת הוועדה, עו"ד ענת באור-פרל, ייצגה אותו "בעניין פרטי של התנגדות שכנים בישיבה אחת שהתקיימה
לפני כשנתיים וחצי".
בעקבות זאת ביקש סניגורו של כץ, עו"ד סמעאן זיאד, מארדמן לפסול את עצמו. ארדמן סירב, באומרו שהיה זה ייצוג חד-פעמי שהסתיים זה מכבר וכי מאז לא היה לו קשר עם באור-פרל. נאור דחתה את ערעורו של כץ, למרות שמתגובתה של באור-פרל עלה, כי ארדמן לא דייק בפרטים מהותיים בדבריו: הייצוג נמשך חודש וחצי והסתיים לפני שנה וחצי. זאת, בעוד ארדמן טען שמדובר היה ב"ישיבה אחת שהתקיימה לפני כשנתיים וחצי". באור-פרל הוסיפה, כי רוב הקשר היה עם רעייתו של ארדמן, הוא עצמו השתתף בפגישה אחת בלבד, והקשר ביניהם הסתיים באפריל 2015.
בהחלטתה אומרת נאור: "איני סבורה כי מדובר בענייננו בהיכרות שיש בה כדי להצביע על 'קרבה ממשית' הגורמת לפסילה. כפי שצוין הן בהחלטת בית המשפט והן בתגובת המשיבה, המדובר היה בקשר שנמשך לפרק זמן קצר, שכלל ייצוג חד-פעמי בוועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חיפה, ושהסתיים לפני למעלה משנה ומחצה. ממילא גם אין להיכרות זו כל רלוונטיות או נגיעה להליך המשפטי הנוכחי.
"לצד זאת אציין, כי המותב מונה לתפקידו בחודש יולי 2016 ומשכך נראה שהקשר שהיה עם באת-כוח המשיבה נוצר טרם מינויו לכס המשפט וכאמור אף הסתיים קודם למינויו (לשיטת המשיבה מאז יום 26.4.2015 לא התקיים קשר כלשהו בינה לבין המותב). מאפיינים אלו מובילים לדעתי למסקנה שלא מתקיימת במקרה דנן
'קרבה ממשית' של המותב לבאת-כוח המשיבה, שיש בה כדי לפסול אותו מלשבת בדין".
מהחלטתה של נאור עולה, כי באור-פרל מרבה להופיע בפני ארדמן - ולדעתה עובדה זו מחזקת את ההימנעות מפסילתו: "נתתי דעתי אף להשלכותיה של החלטת הפסלות לגבי תיקי תכנון ובנייה
אחרים אשר אף בהם מופיעה באת-כוח המשיבה בפני המותב, ולשיקולים שעניינם ביעילות דיונית ובשמירה על סדרי עבודה של בית המשפט". נאור לא התייחסה לסתירות בין דבריהם של ארדמן ובאור-פרל.
