נוחי דנקנר נדון לשנתיים מאסר בפועל

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, גזר (יום ב', 5.12.16) שנתיים מאסר על נוחי דנקנר, שהיה בעל השליטה בקונצרן אי.די.בי, וקנס של 800,000 שקל. איתי שטרום נדון לשנת מאסר וקנס של 500,000 שקל. כבוב אומר, כי החליט להטיל עונשים ברף הנמוך בשל פעילותם החברתית הענפה והנסיבות החריגות בהן פעלו. ביצוע המאסרים עוכב ב-45 יום לשם הגשת ערעורים לבית המשפט העליון. המדינה ביקשה לגזור על דנקנר 5-4 שנות מאסר, ועל שטרום - 4-3 שנות מאסר. ההגנה ביקשה לגזור על דנקנר בין כמה חודשי עבודות שירות לבין כמה חודשי מאסר, בחלק התחתון של המתחם. על שטרום ביקשה ההגנה לגזור כמה חודשי עבודות שירות. דנקנר הורשע בהשפעה בתרמית על שערי ניירות ערך, השפעה בתרמית לרכוש ניירות ערך, אי-קיום חובת דיווח, פרט מטעה בתשקיף ופעולה ברכוש עצור על-פי חוק איסור הלבנת הון. שטרום הורשע בהשפעה בתרמית על שערי ניירות ערך, השפעה בתרמית לרכוש ניירות ערך ובפעולה ברכוש עצור על-פי חוק איסור הלבנת הון וזוכה מהדחה בחקירה. כבוב קבע, כי מתחם העונש ההולם לדנקנר הוא 42-20 חודשי מאסר בפועל, ולשטרום - בין שנה לשנתיים. הוא אומר, כי מלאכת גזירת העונש הייתה קשה במיוחד במקרה הנדון, שכן לא קל לשלוח לכלא מי שנקלע למצוקה כלכלית ולהציל את מפעל חייו, וכאשר מדובר במי שבמשך עשרות שנים תרמו לחברה. אולם בית המשפט העליון קבע שיש להטיל עונשים מהותיים בעבירות של צווארון לבן וכאשר מדובר בפגיעה חמורה באינטרס הציבורי. כבוב אומר, כי הראיות לעונש בעניינו של דנקנר היו חריגות ויוצאות דופו בכל קנה מידה, וכללו דברים של שועי ארץ ואנשים מן השורה כאחת, וגם בעניינו של שטרום היו ראיות רבות לטובתו. לדבריו, תרומתו של דנקנר לחברה הייתה יוצאת דופן, והוא מצטט בהקשר זה את מכתבו של שמעון פרס המנוח, וגם אומר שדנקנר נשא מכיסו בחלק מתרומות אי.די.בי והוא היה מעורב אישית בפעילות זו. גם לגבי שטרום אומר כבוב, כי הראיות לימדו על סיועו הרב לחברה ולנזקקים, ופועלו ההתנדבותי לא נפל כהוא זה מפועלו של דנקנר. בדברו על הפגיעה בערך החברתי אומר כבוב, כי שוק ההון מתאפיין על-ידי יכולתו לקבוע את מחיר נייר הערך על-פי היצע וביקוש, ומעשיהם של דנקנר ושטרום פגעו בצורה חמורה ומשמעותית בערך מרכזי זה. הם ניסו לפגוע בערך מניותיה של חברת האחזקות הגדולה ביותר בישראל, והעבירות בוצעו בידי מי שהיה אז הדמות המשפיעה ביותר במשק בכלל ובשוק ההון בפרט [דנקנר]. גם העובדה שמדובר בפגיעה בהנפקה היא משמעותית, שכן היא מהווה את יסודו של השוק. מדובר בפרק זמן קצר של ימים בודדים, ממשיך כבוב, אך לא מדובר במעידה חד-פעמית ובסכום נמוך, אלא בעשרות מיליוני שקלים שבהם פעלו השניים לאחר תכנון מוקדם. הם יצרו תמונה מעוותת של שווי מניות אי.די.בי, קובע כבוב, המזכיר גם את חשיבותה הקריטית של ההנפקה לצורך המשך שליטתו של דנקנר בקונצרן. הלה הקים מעין חמ"ל לפני ההנפקה, ואף גייס כספים מבני משפחתו, מקורביו וממקורותיו שלו, כדי להפגין שהוא יכול להמשיך לשלוט באי.די.בי. "אין ספק שמדובר במעשים מתוחכמים שביצע דנקנר", אומר כבוב, וברור שהוא ושטרום פגעו ביכולתו של הציבור לתת אמון בשוק ההון. "הפרת האמון מצד דנקנר כלפי ציבור המשקיעים היא משמעותית ונועדה להשיג עבורו יתרון כלכלי". רצונו של דנקנר להבטיח את השליטה, אינה מצדיקה את ביצוע העבירות - מדגיש כבוב. בנוגע למדיניות הענישה אומר כבוב, כי בית המשפט העליון קבע (בעניינו של ג'קי בן-זקן) מגמת החמרה בעבירות ניירות ערך וכי יש לבצע את ההחמרה בצורה הדרגתית. לגבי שטרום הוא אומר, כי התקשה תחילה להבין מדוע ביצע את העבירות בהן הורשע ומדוע סיכן סכומים עצומים מכספו האישי, אך בהמשך התיק הגיע למסקנה שהוא רצה להתיידד עם דנקנר ולעמוד לימינו. כבוב שב ודוחה את טענתו של שטרום, לפיה נתן אמון במניה, ודווקא עדויות האופי המרגשות בעניינו לימדו מדוע הסכים ליטול על עצמו סיכונים כה מרובים. כבוב אומר, כי מקובל עליו שדנקנר נפל מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, כאשר עולמו הכלכלי חרב עליו והוא חייב סכומי עתק לבנקים. "הטלת עונש מאסר תפגע ביכולת נושיו להיפרע מחובותיו, אך לא נטען שהוא ירד לחלוטין מנכסיו", הוא אומר. כבוב התייחס גם לסיקור התקשורתי של הפרשה, ולדבריו אין להתעלם ממרכזיותו של דנקנר במשק, ואשר בחר לחשוף את הפעילות הוולונטרית של אי.די.בי. "מדובר בחרב פיפיות", הוא אומר, שכן מחשיפה זו בא העניין התקשורתי הנרחב בפרשה. בנוגע לקנסות על אי.די.בי וחברת ISP שהייתה בשליטתו של שטרום אומר כבוב, כי שתיהן מצויות במצב כלכלי מורכב, וכי יש לזכור שהשליטה באי.די.בי עברה לידי נושיה. עניינית היה מקום להטיל על שתי החברות קנסות הולמים, אך נמנע מכך. אי.די.בי נקנסה ב-250,000 שקל, ו-ISP נקנסה ב-150,000 שקל. את המדינה מייצגים עו"ד חנה קורין, עמית בכר ומאור ברדיצ'בסקי. את דנקנר מייצגים עו"ד גיורא אדרת, אורן אדרת ויפעת מנור-נהרי, ואת שטרום - עו"ד נוית נגב, איריס ניב-סבאג ואלון ביכלר.