לחצים פוליטיים נגד פרקליטים

חשודים ונאשמים בעלי קשרים וממון, מנהלים קמפיינים נגד הפרקליטות ואף היו לחצים פוליטיים למנוע קידום של פרקליטים שטיפלו בתיקים כאלו. כך אמר (2.12.16) פרקליט המדינה, שי ניצן, בכינוס העמותה למשפט ציבורי. המושב על רשויות האכיפה הוקדש להתנהלותן בשלבים השונים: מהחקירה ועד ההעמדה לדין. בתחילת הדברים התייחס ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב מני יצחקי, לבדיקות בענייניהם של נבחרי ציבור ואמר: "לא ראיתי שבדיקות פגעו בחקירה בהמשך, וזה המבחן העיקרי מבחינתי כמשטרה". באותו נושא, אמר ניצן שבדיקות קיימות לפחות 15 שנה, והתייחס למצב בו "פורסם בעיתון שיש איזשהו סיפור, ואין עד ואין תלונה - וכותבים כמו ב'עליסה בארץ הפלאות': ערפו את ראשו. קיבלנו מכתבים בפרשת הצוללות, שבהן היועץ המשפטי נדרש להשעות את ראש הממשלה או לפחות להורות לו לצאת לחופשה. אני לא רוצה לחיות במדינה שבה עובדים כך". לדעת ניצן, במקרים כאלו זהו "מבחן בוזגלו במהופך", כאשר בעניינם של אנשי ציבור נפתחת בדיקה גם אם אין חשד סביר - בעוד לא הייתה נפתחת חקירה אילו היה מדובר באדם מן השורה. הוא אומר, כי אין זה הוגן לפתוח בחקירה על בסיס רסיסי חשדות, כאשר "בעידן שלנו - מיד עולה הבדיקה להשעות אותו". הוא מתח ביקורת על אהוד ברק, אשר יצא נגד הבדיקה בעניינו של בנימין נתניהו - "ומעניין מה היה הוא אומר אילו הייתה נפתחת נגדו חקירה" כאשר אהוד אולמרט ייחס לו קבלת שוחד. שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, אמר שאין כל ספק שמוסד הבדיקה הוא מוסד נכון. "השאלה היא אם מפעילים אותו נכון, ולזה לא אתייחס", הדגיש. לדעת מזוז, מקרה הבוחן היה הטיפול ב-14 פרשיות אולמרט: בפרשות ראשונטורס, טלנסקי והולילנד נפתחה חקירה מיד, וביתר המקרים בוצעה תחילה בדיקה - מה שמוכיח שאין כלל אחיד, ולא תמיד יש צורך בבדיקה כאשר מדובר באיש ציבור. יצחקי נשאל לגבי התארכות החקירות, ואמר שחלקן מתמשכות בשל ההיבטים הטכנולוגיים שלהן, ואחרים - בשל הצורך לבצע חיקורי דין בחו"ל, הנדרשים כמעט בכל תיק משמעותי. יצחקי התנה את תמיכתו בחוק שיגביל את משך החקירה, בכך שיקבל את האמצעים הדרושים ליישומו. ניצן אמר, כי למעט כמה עשרות תיקים בשנה - הפרקליטות עומדת בפרקי הזמן שנקבעו לסגירתם (כאשר מדי שנה 30,000 נפתחים תיקים). בסך-הכל יש בפרקליטות 1,000 תיקים הממתינים למעלה משנה, מתוכם - 120 בלבד למעלה משנתיים. מזוז, לעומת זאת, אמר שההליכים בישראל ארוכים מדי, והאינטרס של כל הצדדים הוא לסיים אותם כמה שיותר מהר. העובדה שיש גורמים שונים להתארכות זו, אינה אומרת שיש להשלים איתה - הדגיש. "משפטים מתנהלים הרבה מדי זמן", קבע מזוז. "ההליך המשפטי לא כל כך מתאים לעידן המודרני של מהירות ומיידיות. בכל דבר אחר ההליכים מתקצרים, בעוד המשפטים מתארכים". הסניגור הציבורי הארצי, יואב ספיר, קרא לקבוע שכל חומר החקירה יעמוד לרשות הנאשם על גבי מדיה דיגיטלית מיד עם הגשת כתב האישום. עו"ד נתי שמחוני טען, כי ההנחיות הקיימות לגבי משך החקירה אינן מיושמות בפועל, ואמר שאינו מבין מדוע המשטרה מתנגדת להצעות החוק בנושא.