חניון בית הכנסת הגדול, ברחוב אלנבי 110 בתל אביב, יפונה. השטח, בן 1.4 דונם, יהפוך לכיכר ציבורית. העירייה אישרה באחרונה סופית תוכנית זו, הטעונה עדיין אישור של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. התוצאה: חברת הבנייה רסקו, המפעילה כיום את החניון בן 57 מקומות, תיאלץ לפנותו. העירייה תגיע לה חניה חלופית במגרש חניה מתוכנן בקצה המערבי של שדרות רוטשילד.
לדעת העירייה, חידש באחרונה מתחם בית הכנסת את פניו. בצד תפילות שבת חגיגיות עם חזנים ידועים, ואירועים דתיים אחרים, הפכה סביבת הבניין למקום שוקק פעילות לטובת הציבור, כגון בתי קפה לצעירים. העירייה סבורה שיש לפתח גישה זו, ולהפוך את החניון לכיכר לשימוש הציבור המתחם כולו - הבניין והמגרש - הם בני 4.1 דונם.
במקביל, מקדמת העירייה תוכנית לשימור בניין בית הכנסת ולשיפוצו. שיפוץ המבנה, שנבנה לפני כ-90 שנה, ימומן על-ידי ההקדש, שהוא בעליו החוקי של בית הכנסת. לא פורט גובה ההשקעות. ייתכן שחלק מהשיפוץ ימומן על-ידי מכירת זכויות הבנייה העודפות שיש לבניין בית הכנסת, מאחר שהוא לא מנצל את כל זכויות התב"ע שיש לו.
הבעלים: קק"ל והעירייה המגרש שעליו עומדים בית הכנסת והחניון נמצא בבעלות משותפת של קק"ל ועיריית תל אביב-יפו. רשות מקרקעי ישראל מנהלת את חלקה של קק"ל, אך איננה בעלים.
על-פי פסק דין קודם של בית הדין הרבני בתל אביב, הוקם הקדש המנהל את בניין בית הכנסת. רמ"י הייתה אמורה לחתום על חוזה ניהול עם ההקדש, אך החוזה לא נחתם עד היום.
מרוזנבלט עד סטבסקי בית הכנסת הגדול ידע אירועים רבים. בשנות השלושים התפלל בו לפני העמוד בו "מלך החזנים" יוסף רוזנבלט, במה שהתברר בדיעבד כהופעת פרידה, ערב מותו הפתאומי. אברהם סטבסקי, שזוכה מרצח ארלוזרוב, הגיע לבית הכנסת בשבת שאחרי שחרורו כדי לברך "הגומל", אך מתנגדיו הפכו את התפילה לשערורייה רבתי. בימי ה"הגנה" שימש הבניין כמחסן נשק. עשרות שנים הופיעו בו גדולי החזנים מהארץ ומחו"ל.
בעשורים האחרונים ירדה קרנו, כתוצאה מכך שרבים מתושבי האזור עברו לצפון העיר ולישובים אחרים, ומספר המתפללים ירד מאוד. בעשור האחרון זוכה בית הכנסת לפריחה מחודשת. אחת הסיבות היא עליית הביקוש לדירות ב"סיטי" של תל אביב, שבית הכנסת נמצא בתוכה. רבים רכשו דירות יוקרה ברחובות הסמוכים, מספר התושבים הולך וגדל, וכך גם מספר המתפללים. הנהלה חדשה של בית הכנסת גם נוקטת בפעולות לחידוש נעוריו.
