ועדת הכספים אישרה (יום א', 4.12.16) תיקון לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית לשנים 2017-2018, כך שיעד הגירעון הממשלתי בשתי שנות התקציב יעמוד על 2.9% תוצר בכל אחת משתי שנות התקציב. בכך תיקנה הוועדה את מסלול הורדת יעד הגירעון שנובע מהכוונה להוריד את יחס החוב-תוצר של מדינת ישראל עד לרמה של 62% בשנת 2020. על-פי התיקון שאושר היום כאמור, יעד הגירעון ב-2017 יעמוד על 2.9% במקום 2.5% וכן 2.9% ב-2018 במקום 2.25%. בשנים שלאחר-מכן יתוקן מסלול ההפחתה של הגירעון עד לרמה של 1.5% בשנת התקציב 2023.
רפרנט מאקרו באגף תקציבים באוצר, איליה כץ, הסביר שהצעד נובע מהמדיניות הפיסקאלית שנהוגה בישראל, לפיה "בשנות צמיחה גדולה פועלים לצמצם את יעד הגירעון וזאת על-מנת שבשנים של מיתון וצמיחה נמוכה יותר, ניתן יהיה להגדיל את יעד הגירעון ואת ההוצאה הממשלתית". זאת על-מנת שבשנים עם צמיחה נמוכה ההוצאה הממשלתית תדרבן את הפעילות הכלכלית במשק.
שינוי המסלול של הפחתת הגירעון נובע בין השאר, מהמדינות המרחיבה של הממשלה, קרי הגדלת ההוצאה הציבורית בתחומים שונים, ביניהם גם תוכנית חיסכון ארוך לכל ילד, הגדלת ההוצאה הציבורית בתחומי התחבורה והתשתיות ושירותים חברתיים שונים. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר, כי מעבר להגדלת יעד הגירעון "יידרשו עוד 'צעדי התכנסות' נוספים בשתי שנות התקציב וכפי שנאמר בדיון היום, ייעשה עוד קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה.
ח"כ
מנואל טרכטנברג: "לכאורה זה טוב כי מאפשר את הגדלת ההוצאה הציבורית, אך יש בעיה כשמזיזים קצת את יעד הגירעון ומתי יזיזו חזרה למתווה ההפחתה. בעצמם אומרים לא בקדנציה שלנו אלא ב-2020, 2023. יש בכך משום פגיעה באמינות הפיסקאלית של מדינת ישראל, כי אם פעם אחר פעם חוזרים על אותו תעלול, כל פעם בשל סיבה אחרת, פעם ראשונה, פעם שנייה ופעם שלישית, זה זילות של החקיקה, כי זה תיקון חוק וגם הגופים הבינ"ל מבינים כבר עם מי יש להם עסק. השיטה היא לא נכונה, שכל פעם מזיזים קצת את יעד הגירעון ומתישהו הדבר הזה יחזור אלינו כבומרנג. אל תשלו אותנו ואל תכתבו 2023. אם משנים כל הזמן את המתווה זה כבר מסלול קבוע".
