נוחי דנקנר ו
איתי שטרום פגעו בצורה חמורה מאוד ומשמעותית באינטרס המוגן על-ידי האיסור על הרצת מניות - שמירה על ציבור המשקיעים מפני התערבות מלאכותית בשוק ההון. כך אומר (יום ב', 5.12.16) השופט
חאלד כבוב בגזר דינם של השניים.
"שוק הון יעיל ומשוכלל מתאפיין בעיקר ביכולתו 'לעצב' את מחיר ניירות הערך הנסחרים בו באופן דינמי ואוטומטי על-ידי כוחות של היצע וביקוש", מסביר כבוב. "על-מנת שמחיר השוק ישקף את השווי בפועל, הוא צריך להימדד על סמך פעולות כלכליות ורציונליות של המשקיעים".
עבירות התרמית "פוגעות ביעילות שוק ההון, משפיעות על מחיר נייר הערך ובכך מונעות מכוחות ההיצע והביקוש בשוק להיות אלו הקובעים את מחיר נייר הערך באופן כלכלי ומשוכלל. כך נפגעת יכולת המשקיעים להעריך את שווי החברה על בסיס נתונים כלכליים ומייצגים, נפגעת יעילות שוק ההון, הגינות המסחר וביתר שאת נפגע אמון המשקיעים בשוק ההון".
הפגיעה של דנקנר ושטרום הייתה חמורה, בשל שורה של נסיבות: הרצון לתמוך בהנפקה של מי שהייתה אז חברת האחזקות המשמעותית ביותר בישראל; המעשים בוצעו בידי מי שהיה "הדמות המוכרת והמשפיעה ביותר במשק הישראלי בכלל ובשוק ההון בפרט", התרמית פגעה בשוק הראשוני שהוא לב-ליבו של שוק תוסס וחי, היא בוצעה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים (42 מיליון לגירסת התביעה, 20 מיליון לגירסת ההגנה), המדובר היה בהנפקה קריטית לגורלה של אי.די.בי ולשליטתו של דנקנר בה, המעשים היו מתוחכמים וקשים לחשיפה.
"הנאשמים התעלמו כליל מהנזק שהיה עלול להיגרם לכל משקיע מהשוק שבחן את אופן התנהלות המניה בימי ההנפקה וראה לנגד עיניו תמונת מצב מעוותת, לפיה ישנם גורמים בשוק אשר מוצאים לנכון להשקיע בנייר הערך של החברה. זו התוצאה אותה ביקשו הנאשמים להשיג במעשיהם", כותב כבוב.
"קשה לאמוד באופן מדויק את הנזק שנגרם למשקיעים מן הציבור שהוטעו והולכו שולל על-ידי הנאשמים בעצם הצגת תמונת המסחר המלאכותית שירשו, אך אין זה קשה כלל ועיקר לקבוע שבמעשיהם פגעו הנאשמים כאמור בעקרון היסוד הבסיסי של שוק הון יעיל והגון", קובע כבוב. "הנזק בעיקרו הוא נזק לאמון שיכול ציבור המשקיעים ליתן בשוק ההון בישראל, כאשר במקרה זה אין מדובר בחברה איזוטרית וזניחה, אלא מדובר כאמור בחברת אחזקות ובבעל שליטה מהבולטים במשק בישראל, שהשפעתם על שוק ההון בישראל אינה מבוטלת כלל ועיקר".