בשנת 2011 כ-750,000 איש בגיל העבודה, שהם כ-18% מהאוכלוסייה, הוגדרו כאנשים עם מוגבלות בינונית או חמורה. לכ-460,000 מהם קבעו הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי אחוזי נכות, ומתוכם כ-250,000 אנשים זכאים לקצבת נכות. שיעור תעסוקתם נמוך ועומד על 51%, לעומת 74% באוכלוסייה הכללית. שיעור התעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה נמוך אף יותר - כ-34%, ומקרב מקבלי קצבת נכות כללית מועסקים 18% בלבד. על-פי הערכות שביצע מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה בשנת 2012, סך אובדן התוצר המשקי לשנה בשל אבטלת אנשים עם מוגבלות הוא כ-5 מיליארד ש"ח. מחר (שלישי) תדון הוועדה לביקורת המדינה בכנסת בממצאי דוח
מבקר המדינה בעניין, ויושב-ראש הוועדה, ח"כ
קארין אלהרר אומרת כי "למדינה חוב מוסרי, וגם כדאיות כלכלית לקדם את שילובם בתעסוקה של אנשים עם מוגבלויות. חברה נמדדת ביחס לחלש ולקשה-היום, ובנוסף השקעה ממשלתית בקידום שכזה תניב תשואה כלכלית, תשפר את דימויים העצמי ושל משפחותיהם - ותחסוך השקעות גדולות בהרבה בעתיד בשיקום חברתי".
לפני כ-12 שנה הוועדה הציבורית לבדיקת ענייני הנכים ולקידום שילובם בקהילה (ועדת לרון) שהוקמה בעקבות שביתת הנכים, הגישה לממשלה המלצות הנוגעות לתחום התעסוקה. הממשלה אימצה את עקרונות דוח הוועדה, וקבעה כי תוקם ועדת מעקב ממשלתית לצורך יישום המלצות הוועדה - אך עד היום לא הגשימה אותן.
מבקר המדינה קובע בדוח שלו כי מערכות רבות עוסקות בנושא תעסוקת אנשים עם מוגבלות: משרד הבריאות אחראי לאוכלוסיית נכי הנפש, משרד הרווחה מטפל באוכלוסיית האנשים עם מוגבלות פיזית, חושית, שכלית-התפתחותית ואוטיזם, הביטוח הלאומי מבצע אבחונים לקביעת דרגות נכות וכושר השתכרות לשם קביעת זכאות לקצבאות, ומטפל בשיקום התעסוקתי של אנשים עם מוגבלות. כולם מציעים שירותי שיקום תעסוקתי, הכשרות מקצועיות וליווי והשמה במקום העבודה. כל גורם מרכז בנפרד את המידע שצבר, ואין אפשרות לדעת בגוף אחד אם פלוני קיבל בעבר שיקום תעסוקתי אצל גוף אחר. לא קיים מיפוי מרכזי של כלל האנשים עם מוגבלות לעניין התאמתם, זכאותם והזדקקותם לשיקום תעסוקתי.
המדינה השקיעה בשנת 2012 כ-550 מיליון ש"ח בנושא. אך מבדיקת שיעורי התעסוקה מהגשת ההמלצות ועד שנת 2011 עולה כי שיעור התעסוקה של מקבלי קצבת נכות כללית עלה בחמש נקודות האחוז. גם לאחר שנת 2009, מועד הכניסה לתוקף של התיקון לחוק הביטוח הלאומי, שיעור העסקתם של מקבלי קצבת נכות - 18% בשנת 2011 - עדיין נמוך משמעותית בהשוואה לשיעור ההעסקה של אנשים ללא מוגבלות, שהוא 74%.
בנוסף, גילה המבקר כי קשרי העבודה שבין אגף השיקום שבמשרד הרווחה לבין אגף השיקום שבביטוח הלאומי - אינם מוסדרים ומידע רלוונטי אינו מועבר. שני הגופים אינם עורכים מעקב סדיר אחר אנשים שבשיקומם התעסוקתי הושקע כסף ומאמץ רב. כך 25% מבין המסיימים בהצלחה תוכנית שיקום בביטוח הלאומי בחמש השנים האחרונות אינם עובדים כיום, אולם המוסד לא בחן את הסיבות לתופעת הנשירה. על-אף חוק שירות המדינה הקובע חובת ייצוג הולם בשירות המדינה לאנשים עם מוגבלות, שיעור העסקתם נמוך - 2.05% בלבד על-אף ששיעורם באוכלוסייה הוא למעלה מ-5%.
