בתוך כך, הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת עבודה, רווחה ובריאות, בראשות ח"כ אבי דיכטר, אישרה (ב'), ברוב קולו, לקריאה שנייה ושלישית את סעיפים 45-56 בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016.
על-פי סעיפי הצעת החוק שאושרו, אוכלוסיות מסוימות הזכאיות כיום לתגמולים ולשיקום של אגף השיקום או אגף משפחות, יהיו מעתה באחריות המוסד לביטוח לאומי, ויקבלו תגמולים באופן דומה לזה שמקבלים נפגעי תאונות עבודה.
תנאי זכאותם של אוכלוסיית חיילי החובה וחיילי המילואים לא ישתנו, ומבחן ההכרה בחבלה או מחלה יישאר אם נגרמו תוך כדי ועקב השירות. לתנאי הכרה זהים יזכו גם מי שנמצא בהכשרה קדם-צבאית, מי שמצוי במבחנים לשירות ביחידה התנדבותית, ומי שמצוי בחצי השנה הראשונה של שירות קבע הרצוף לסיום שירות החובה.
אנשי צבא הקבע יהיו זכאים לטיפול ע"י אגפי השיקום, אם מחלתם או חבלתם תיגרם עקב אירוע או תנאי שירות שאופיים ומהותם ייחודים לשירות הצבאי – ואלה ייקראו חבלת שירות ומחלת שירות. הוועדה אף הגדירה מספר מחלות שירות אשר יוכרו ככאלה, ומשרדי הביטחון והאוצר התחייבו להביא לאישור הוועדה בתקנות, תוך חודשיים, רשימה של מחלות שירות נוספות.
במקרים אחרים מהנ"ל, אנשי הקבע, כמו גם אוכלוסיות נוספות שהוצמדו להם עד כה בחוק (שוטרים, סוהרים, עובדי שירותי הביטחון ועוד), יטופלו מעתה בביטוח הלאומי. הוועדה הוסיפה לחוק גם חובת העברה מסודרת של מידע ממשרד הביטחון לביטוח הלאומי תוך 21 ימי עבודה, בכדי למנוע כל עיכוב בטיפול.
הצעת החוק כללה גם התייחסות לסוגיה שהייתה בעבר אחד ממוקדי הביקורת בנושא הזכאות לטיפול: פציעות חיילי חובה בעת חופשה. הוועדה נדרשה לנושא בכדי ליצור בו בהירות וודאות ככל הניתן, וקבעה כי קצין תגמולים יכול לא להכיר בחבלת בעת חופשה בחו"ל של מי שאינו חייל בודד, או חבלה שהתרחשה בחופשה בנסיבות הבאות: 1. בתאונת דרכים בנסיבות שונות (המפורטות בסעיף 7 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים). 2. כתוצאה מייצור, מסחר, שימוש בסם או אגב שכרות 3. כתוצאה מנטילה מכוונת של סיכון בלתי סביר – ובתנאי שהוצגו לו הכרעת דין מרשיעה או ראיות לכאורה לשלוש נסיבות אלה.
ההצבעה על הסעיפים התקיימה לאחר שהצעתו של ח"כ
עפר שלח (יש עתיד) לפיצול הסעיפים מחוק ההסדרים נדחתה ברוב קולות. ח"כ שלח: " המשמעויות התקציביות של החוק הזה הן זעירות, אבל המשמעויות הערכיות של מי שיוכר כנכה וחלל צה"ל הן אדירות. ניהלנו פה דיונים מעמיקים וטובים, אך לא מספיק כדי לענות על השאלות האתיות שעלו במהלך הדיונים. חקיקה של הסעיפים בצורה טכנית מוציאה את המהות הערכית שהיא ליבת החוק, כפי שהצדיקו אותו נציגי האוצר והביטחון".
ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): "מדובר פה על חוק ערכי שנכון וראוי היה לכולנו לנהל עליו עוד ועוד שיח. אני מקבלת עלי את הבנה שבגלל שלא הצלחנו להביא את החקיקה הזו לכדי סיום מהמקום הערכי שנים רבות, אנו עושים זאת היום תחת מטריה יותר כלכלית ואני מצרה על כך בשבילנו, חברי קואליציה ואופוזיציה כאחד. המסר שחייב לצאת מפה היא ההבנה העמוקה של המחויבות של כל מי שיושב פה לתיקונים שחייבים להיעשות ולטיפול ההמשכי במי שנוציא מהמערכת, ולתיקונים שצרכים להיות במערכת כלפי מי שנשאר".
ח"כ ענת ברקו (הליכוד): "אני בטוחה שתוך כדי היישום נצטרך עוד לתקן, אך אין מה להשוות בין מה שהונח לפנינו בהתחלה, שהיה בלתי קביל לחלוטין, ושיקוליו היו כלכליים צרים ולא ערכיים, לבין מה שאנו מציעים היום בעבודה משותפת".
בסיום נערכה ההצבעה על הסעיפים, אשר אושרו ברוב קולות, כאמור.
