בקרב תלמידים שהגיעו לחסן אותם במסגרת בית-הספר, ההיענות הייתה 60.4%. כך עולה מנתונים שהציג משרד הבריאות בדיון שנערך (ב', 5.12.16) בוועדה לזכויות הילד בנושא חיסון ילדים נגד שפעת.
עוד הציגו במשרד הבריאות, כי הסיבות לאי מתן החיסון הן בעיקר סירוב הורים - 90%, וסיבות נוספות הן סירוב תלמיד - 3.4% והיעדרות ביום החיסון - 3.5%.
יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) אמרה בפתח הדיון, כי "בדרך-כלל אנחנו מדברים על שפעת כמחלת חורף, אך לא תמיד אנחנו נוטים לייחס לה את החשיבות הגבוהה שאנו צריכים לתת לה, שעה שאנשים לא מעטים מתים כתוצאה משפעת ברחבי העולם המערבי. במקומות בהם ניתן ליצור מניעה יש לעשות זאת, כל שכן כאשר אנו מדברים על ילדים שנמצאים בסיכון גבוה ולכן אנו פה היום".
במשרד הבריאות הציגו, כי בניגוד לתפיסה הרווחת לגבי השפעת שהינה המחלה המדבקת הנשימתית הנפוצה ביותר בעולם המפותח בחודשי החורף, היא גורמת לתחלואה קשה ולתמותה בכל מדינות המערב.
נציגת משרד הבריאות, ד"ר אמיליה אניס, מסרה: "בעונה ממוצעת נדבקים בנגיף השפעת כשליש מהילדים וחמישית מהמבוגרים, ובארה"ב מתים משפעת כל שנה כ-100 ילדים".
בדיון הוצג, כי לאחר בחינת הנושא בשנים האחרונות ומעקב אחר התנהלות הרשויות בעולם המערבי, החליטו במשרד הבריאות על חיסון נגד שפעת בבתי-הספר, מתוך רצון לחסן כמה שיותר ילדים. כך השנה החיסון החל להינתן לתלמידי כיתה ב', והמשרד מתכנן להרחיב את התוכנית בשכבת גיל אחת מדי שנה לכלל הכיתות עד כיתה ה'.
במשרד הבריאות ציינו, כי הם עוקבים מקרוב אחר אירועים בלתי רצויים המופיעים בסמיכות לקבלת חיסון וכי מאז 2010 ניתנו בישראל 8.7 מיליון מנות חיסון נגד שפעת וכי בתקופה זו לא היו אירועים חמורים אשר נקשרו באופן סיבתי לחיסון השפעת. "באותן השנים, אנו מעריכים כי חיסון השפעת מנע מאות מקרי פטירה משפעת כל שנה", ציינו במשרד.
נציגת משרד הבריאות ד"ר אמיליה אניס: "נפטרים ילדים משפעת מדי שנה. אנחנו במשרד עושים מאמצים לחסן ילדים ונשים הרות. לגבי אותם ילדים שלא נכללים בתוכנית החיסון בבתי-ספר, אנו נותנים תמריצים לקופות. 1.6 מיליון איש, מתוכם מעל 180 אלף ילדים עד גיל חמש, חוסנו עד סוף נובמבר. בערך 20% מאוכלוסיית היעד. כל אלה חוסנו בקופות. באתר האינטרנט של המשרד יש חומרי הסברה. יש גם הסברה בקרב אנשי מקצוע, שנים שעושים קמפיינים".
ד"ר חוסין דבאח, נציג איגוד רופאי הילדים, אמר כי "יש לנו בעיה בתפיסת השפעת באוכלוסייה. היא נתפסת כמחלה קלה שאפשר לשתות מרק עוף ולהחלים. המחלה יכולה להיות קטלנית. אם נפנים את זה, המגמה תשתנה. צריך למצוא דרכים להגיע ליותר תלמידים. זה קיים בארה"ב ואנגליה ועובד. אין סיבה שנפגר אחריהם. בשנה הבאה צריך כבר לחסן את כולם. מכיתה א' עד ו', אני לא רואה סיבה לעשות זאת באופן מדורג. רופאים ישמחו לתרום יום אחד בשנה ולחסן. תירוצים של חוסר כוח אדם תמיד יהיו, סטזרים לרפואה יכולים לעשות זאת".
ח"כ שאשא ביטון: "אם אנחנו פה תמימי דעים ובכל זאת אין מודעות מספקת, אז כנראה שמשהו לא אפקטיבי בהסברה שאולי בכלל לא קיימת או קיימת באופן לקוי ולא תקין. לכן צריך שתהיה התארגנות מצד המדינה והקופות לשווק את החיסון".
נדב פרץ, נציג קופת-חולים מכבי: "אנחנו פונים באופן אישי לכל אוכלוסיות היעד במכתבים, במסרונים, בארבע שפות, מקיימים הפנינג לילדים על-מנת ליהנות מערך המוסף ולחסן כמובן. ישנו צורך הסברתי מיידי בבתי-הספר".
לדברי ד"ר אניס, "אנחנו עושים הסברה, בקרב אנשי מקצוע, בקופות-חולים. ראינו שקמפיינים לא יעילים".
דורית גולדמן, נציגת קופת-חולים מאוחדת: "אנחנו שולחים סמסים, מיילים, עושים שיווק ופרסום, אנחנו מחסנים בכל מקום, בכל קופה וכל אתר שלנו. 40% מלקוחותינו הם חרדים ו-20% ערבים. אצל הערבים אני שמחה להגיד כי שיעור ההתחסנות גבוה, אבל לא יותר מהחברה היהודית. אצל החרדים תמיד יותר קשה לחסן, אנחנו משתמשים בכל האמצעים שעומדים בפנינו, אפילו תולים במרפאות פוסטרים של רבנים חתומים".
הנציגה הוסיפה: "שיעור ההתחסנות אצל עובדי מערכת הבריאות עומד על 28%, 23% בקרב רופאים ו-47% בקרב אחיות. יש לעודד את זה".
יו"ר הוועדה קראה לעודד פעוטות להתחסן כאשר הם מגיעים לטיפת חלב. ד"ר אניס השיבה כי הדבר נבחן: "זה מורכב מדי לחסן שם, מבחינה לוגיסטית זה מוסיף עוד עבודה על טיפות החלב שגם ככה עמוסות מאוד. אין בעיה להפנות אותו לרופא ילדים".
ח"כ שאשא ביטון: "אני לא מקבלת את זה שאם הילד נמצא כבר בטיפת החלב הוא לא יקבל עוד זריקה או לפחות להפנות אותו לכך".
יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "התפיסה היא ברפואה מונעת, יש למתג מחדש את השפעת כמחלה הגורמת מוות גם בעולם המערבי, חשוב להתחיל את זה בקרב הצוות הרפואי, אם שם הדברים לא קורים אז איפה הם יקרו? אני מברכת על ההחלטה לחסן בבתי-הספר בארץ ואשמח שמשרד הבריאות יאיץ את התהליך. מאוד חשוב להגביר את ההסברה. אני חושבת שטיפות החלב זו מסגרת מצוינת לעודד הורים לקבלת חיסון ואף לקבל שם את החיסון. פעמים רבות מקיימים בדיקות במקומות ציבוריים וכך מגבירים את ההיענות, יש לפעול גם באפיק הזה".
