ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה (יום ב', 6.12.16) פה אחד לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק לייצוג הולם לבני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016, שיזמו הח"כים
משה גפני ו
אורי מקלב (
יהדות התורה) ונוספים. בשירות המדינה ובדירקטוריונים של חברות ממשלתיות. במהלך הדיון הוצגו ההסכמות אליהן הגיעה הקואליציה והוועדה אישרה את בקשת הרביזיה, כך שיתאפשר לכלול בהצעת החוק גם את חובת הייצוג ההולם לעולים החדשים, לאחר שבשבוע שעבר הוחלט לפצלם מהצעת החוק ולקבוע את החובה לייצוג הולם רק כלפי החרדים. עוד הוחלט, לאחר התייעצות עם יו"ר הקואליציה ח"כ
דוד ביטן, לקבוע כי הגדרת "עולה חדש" תעמוד על 12 שנים למי שעלה מגיל 18 ומעלה.
החוק הנוכחי מחייב את נציבות שירות המדינה להעניק ייצוג הולם לנשים, לבני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, לאנשים עם מוגבלות וכן למי שהוא או אחד מהוריו נולד באתיופיה. הצעת החוק נועדה לתקן את חוק שירות המדינה, ולהוסיף לחובת הייצוג ההולם הקבועה בו, חובה לתת ביטוי הולם לייצוגם של יהודים בני המגזר החרדי ועולים חדשים. בנוסף, מוצע לתקן באופן דומה את חוק החברות הממשלתיות, ולהוסיף חובה כי בהרכב דירקטוריון חברה ממשלתית, יינתן ביטוי הולם לייצוגם של יהודים בני המגזר החרדי ושל עולים חדשים.
היו"ר ח"כ
ניסן סלומינסקי: "יש עדיין עולים שמתקשים מאוד וניסינו להגדיר את הזמן בו עולה חדש עובר את הקשיים הכרוכים בעלייה והגענו ל-10 שנים. עולה חדש שהתחנך במערכת זה לא רלוונטי".
לאחר הסתייגותה של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שדרשה להגדיר 15 שנים, הוסכם על 12 שנים למי שעלה מגיל 18 ומעלה והיא הסירה את ההסתייגות: "לא תהיה הפרדה בין עולים לחרדים. קלטתם אותנו לניקיונות ולעבודות שחורות. אתם יושבים במשרדים ומספרים סיפורי סבתא אחד לשני. לי אתם לא יכולים לספר את זה. מי שלא למד בארץ בבי"ס, לא יכול להיות שווה", אמרה מלינובסקי
רון צור, ראש מטה יישום הרפורמה בשירות המדינה: "נציב שירות המדינה בעד חקיקה בנוגע לחרדים - יש תת-ייצוג והמדינה קיימה מעקב סדור עם כלים מסודרים והוצע לשנות את הגישה לחקיקה לסעיף ייחודי נפרד. לגבי העולים התמונה שונה לחלוטין - על-פי נתונים אוביקטיביים שבידינו, אין בעיה כמותית המעידה על קושי של השתלבותם בשירות המדינה. כ-10% מהעובדים בשירות המדינה היום היו עולים 10 שנים מאז עלייתם, בעת קליטתם לשירות המדינה, מתוך כ-75,000 עובדים בשירות. עם זאת, אנו פועלים להסרת חסמים בשורת כלים כמו מבחני קליטה בשפות שונות, האפשרות לקבל וואוצ'רים למכוני הכנה לבחינות ועוד. אנחנו לא רואים כל הצדקה לשימוש בכלי החקיקה ביחס לעולים, בשל חשש לשחיקת הכלי".
עו"ד פיאד טמיש ממשרד המשפטים: "ביחס לדירקטוריונים- הטלת חובות ייצוג נוספות תכביד מאוד על הרכבתם שממילא מורכבת מאוד בדירקטוריונים שהם מצומצמים והיא עלולה לשתק את החברות הממשלתיות. מבחינת היישום יהיה קשה לקבוע חובת ייצוג של עולים וחרדים כשאיננו יודעים את אחוזם באוכלוסייה".
