מצבו האמיתי של מועדון הכדורגל הפועל תל אביב חמור עוד יותר מזה שהוצג בבקשתו להקפאת הליכים - מלמדים הדוחות הכספיים ומסמכים נוספים שצורפו לבקשה, שהוגשה (יום ג', 6.12.16) לבית המשפט המחוזי בתל אביב. עוד עולה מהדוח, כי המועדון ביצע לכאורה עבירות מס שיטתיות במיליוני שקלים.
הבעייתיות המרכזית נובעת מטענתו של המועדון, לפיה הבעלים לשעבר
אלי טביב חייב לו 11.1 מיליון שקל - סכום אותו כלל המועדון בצד הזכות של מאזניו. הסכום גם הנפתח בצורה פתאומית בדוח האחרון, למאי 2016, לאחר שקודם לכן עמד על 7.4 מיליון שקל. רואי החשבון של המועדון ציינו לאורך השנים, כי לא עלה בידם לאמת נתון זה. משמעות הדבר: הגרעון האמיתי של הקבוצה עומד על 110 מיליון שקל, ולא על 98 מיליון שקל כפי שדיווחה.
דוחות רואי החשבון המבקרים מעלים תמיהות משמעותיות, ובראשן: מדוע נמנעו מהצבת הערת עסק חי להפועל תל אביב, למרות מצבו הקשה. בשנת 2014 שימש משרד ברזלי כרואה החשבון של הקבוצה, ובשנתיים האחרונות מבוקרים דוחותיה בידי משרד שטראוס-לזר.
בדוח עליו חתם שטראוס-לזר ב-31.7.16, הוא הסתפק בהפניית תשומת הלב לתביעות נגד המועדון, לדרישות החוב של רשויות המס, להפסד השוטף בסך 38.9 מיליון שקל ולגרעון של 39.8 מיליון שקל בהון החוזר. המשרד גם ציין, כי לא הצליח לאמת דיווחים של החברה במאות אלפי שקלים, וכי לא הייתה לו נגישות למסמכי הנהלת החשבונות מתקופת שליטתו של טביב. למרות כל אלו - לא סברו רואי החשבון, ארבעה חודשים בלבד לפני קריסתו של המועדון, שיש סכנה להמשך קיומו כעסק חי.
משרד ברזלי לא הסתייג מדוחות המועדון לדצמבר 2014, למרות שבחוות דעתו הוא מנה לא פחות מ-11 פריטים שלא יכול היה לאמת - מספר חריג מאוד. מדובר בין היתר באותו חוב נטען של טביב (9.6 מיליון שקל באותה עת), ביתרות והלוואות מבעלי עניין בסך 8.2 מיליון שקל, ביתרת חוב לספק בסך 1.6 מיליון שקל ובהכנסות בסך 1.5 מיליון שקל ממשרד הכרטיסים "לאן". בסך-הכל, לא מצא ברזלי אסמכתאות מספיקות ל-22.3 מיליון שקל - יותר מהיקפו של מאזן הקבוצה, שעמד על 19 מיליון שקל.
ספקים שלא יראו את כספם עוד מגלה הבקשה, כי המועדון נתן צ'קים בהיקף כולל של 27 מיליון שקל לפרעון בשלוש השנים הקרובות. מאחר שהקבוצה דיווחה שצ'קים שלה כבר החלו לחזור, קיים ספק האם יהיה כיסוי לצ'קים אלו - במלואם או אפילו בחלקם. חלק מן הצ'קים הם פריסות תשלום למספר שנים תמורת שירותים שכבר קיבלה הקבוצה, כגון טיסות לחו"ל, רכישת שחקנים ועמלות סוכנים.
רשימת הצ'קים מגלה, כי רשות המיסים כבר פרסה לקבוצה חובות של 7 מיליון על חשבון הניכויים משכר עובדיה - מה שמעלה את החשש, שהכספים שנוכו שימשו לצרכים אחרים במקום לתשלום המס כחוק, דבר המהווה עבירה פלילית. למרות זאת, רשות המיסים העניקה למועדון הסדר פריסה, במקום לפעול לגביית החוב ובמקום לפתוח בהליכים המתחייבים נגד האחראים לעבירות אלו. מאחר שהמועדון מדווח שעלות שכר עובדיו היא 1.9 מיליון שקל לחודש, הרי שנדרשת לפחות שנה של אי-העברת ניכויים כדי ליצור חוב כה גדול.
הצ'קים העתידיים נותנים מושג לגבי שורה ארוכה של ספקים, שככל הנראה לא יזכו לראות את כספם. למשל: הגן בו לומד בנו של אחד השחקנים הזרים, ועד הבית במקומות מגוריהם של שחקנים אלו, ספק רהיטים ומקימי גדר במתחם חודורוב, ספק מזגנים, חברות להשכרת רכב, עורכי דין וספק ציוד כושר. צ'קים כאלו ניתנו גם לשחקני עבר, למועדונים מהם נרכשו שחקנים ולסוכנים שתיווכו בעסקות, וגם גורלם של אלו אינו ברור. הרשימה כוללת שורה ארוכה של צ'קים, בהיקף מצטבר של מאות אלפי שקלים, שיעדם אינו מפורט בה.
נטל הלוואות חוץ-בנקאיות הרשימה מעלה, כי הבעלים היוצא, אמיר כבירי, קיבל ככל הנראה מהמועדון צ'קים לפרעון הלוואה שנתן לו - גם כאשר הקבוצה התקרבה לקריסה. היא כוללת צ'קים חודשיים עתידיים לטובת כבירי בסכומים שעד 60,000 שקל, ואין זה סביר להניח שהתשלומים היו אמורים להתחיל רק החודש; הרשימה, כאמור, היא של צ'קים עתידיים בלבד.
מאזן הבוחן של המועדון חושף מספר נושים גדולים נוספים: החברה לפיתוח פתח תקוה (כנראה תמורת שימוש באצטדיון המושבה) - 329,000 שקל; משרד עורכי הדין שפיגלמן-קורן-ברק-זמיר - 175,000 שקל; הפועל רמת גן גבעתיים - 145,000 שקל; מועדוני כדורגל המרכז, השרון והשומרון - 300,000 שקל; המנכ"ל ניר ענבר - 360,000 שקל; חברת האבטחה מטאור - 256,000 שקל; חברת הציוד גומספורט - 158,000 שקל; ומשרד לאן - 1.7 מיליון שקל. החברה גם חייבת 566,000 שקל לשוער העבר דודו אוואט, שהוא כיום סוכן שחקנים.
ממאזן הבוחן עולה, כי הפועל תל אביב נטלה לפחות שתי הלוואות מחברות אשראי חוץ-בנקאיות, והיא חייבת 189,000 שקל לחברת יונט קרדיט ן-17,000 שקל לחברת ס.יהודה השקעות ופיננסים. עצם העובדה שהמועדון נזקק להלוואות כאלו, מלמדת על המצוקה הקשה בה הוא מצוי.
