שופטת בית משפט השלום בתל אביב,
לימור מרגולין-יחידי, הרשיעה (24.11.16) את אפרים גרינברג במאות עבירות מס בשל הפצת חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של 70 מיליון שקל ובהן מע"מ בסך 10 מיליון שקל. הוא גם הורשע בעבירות מס הכנסה בסך 120 מיליון שקל.
גרינברג פעל במסגרת תשע חברות, ומרגולין-יחידי דחתה את גרסתו לפיו בחלק מהן הוא היה יועץ בלבד ובאחרות בוצעה פעילות לגיטימית שבאה לידי ביטוי בחשבוניות שהנפיק. היא קובעת, שהגרסה שהשמיע בבית המשפט הייתה כבושה, שכן בחקירתו הוא שמר על זכות השתיקה או מסר תשובות בלתי ענייניות. מרגולין-יחידי דחתה את הסבריו של גרינברג לשתיקתו, באומרה שהחוקרים התייחסו אליו בהגינות ולא התעלמו ממצבו הרפואי.
על עדותו של גרינברג בפניה אומרת מרגולין-יחידי, כי מדובר באדם נבון, משכיל ובעל כושר שכנוע, אשר ניסה בצורה מכוונת ליצור את הרושם כאילו הוא מתקשה בהבנת השאלות שהופנו אליו. הוא התחמק מלענות לשאלות רבות, הסיט את התשובות לכיוון שהיה רצוי לו, הרבה להתפלמס עם התביעה וניסה לשלוט באופן בו נוהלה החקירה הנגדית.
לדברי מרגולין-יחידי, ההתנהגות המתוחכמת והמתחמקת אפיינה את פעילותו של גרינברג במעשים נשוא כתב האישום. הוא היה מסובך בקשיים כלכליים ולכן יצר מצג שווא שיקשה לגלות שהוא העומד מאחורי החברות בהן שלט ואת פעילותו העבריינית. בין היתר, הציב גרינברג אנשי קש בחזית החברות והשתמש לשם כך גם בבניו, גל גרינברג ומשה גרינברג. במקרים אחרים השתמש גרינברג כאנשי קש בצעירים שחיפשו כסף קל או שהיו מכורים לסמים.
מרגולין-יחידי דחתה את גרסתו של גרינברג בנוגע לחברות שהוציאו את החשבוניות הפיקטיביות וקבעה, כי הוא לא היה יועץ עסקי שלהן. עוד נקבע, כי לחברות האחרות לא הייתה פעילות לגיטימית אותן שיקפו החשבוניות. לא היו בהן עובדים, ודאי שלא במספר שיכול היה לבצע פעילות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
