סערת המנגנון לפיצוי ביטול ערי עולים

דיון סוער התקיים (יום ה', 8.12.16) בוועדת הכספים בנוגע לחוק להקמת הקרן הממשלתית לצמצום פערים בין רשויות מקומיות. החוק שנכלל בחוק ההסדרים, נועד מחד-גיסא, על-מנת לתת מענה למצוקתן של כ-61 רשויות מקומיות שייפגעו בעקבות החלטת בג"ץ לבטל את 'מעמד עיר עולים', המקנה לרשויות שהוגדרו כך עוד בשנות ה- 50', יתרון בקבלת מלוא כספיי הארנונה הממשלתית (100%) עבור מתקנים ממשלתיים בתחומיהן, לעומת ערים שלא הוגדרו כך, אף שחלקן קולטות עלייה בפועל בשיעורים גבוהים, אך יכולות לגבות לכל היותר עד 55% ארנונה על מתקנים ממשלתיים. מאידך-גיסא, נועד החוק על-מנת להקים קרן שהכספים שיצטברו בה ישמשו לחלוקה צודקת יותר של כלל כספי הארנונה הממשלתית בכל הארץ בין הרשויות השונות לפי קריטריונים מוגדרים ושיתווספו לה, כך על-פי האוצר, עוד 200 מיליון ש"ח. הדיון היה סוער מאוד וראשי רשויות העלו טענות קשות כנגד משרדי האוצר והפנים על-כך שלדבריהם, "הם מקדמים את החוק, לכאורה מתוך רצון לעזור לחלשים, אך בפועל דווקא ייפגעו בחלשים ויחזקו ערים חזקות". במהלך הדיון התפתח עימות בין חברי כנסת לראשי רשויות ואף בין חברי הכנסת ויו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, אף נאלץ להרחיק את ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו)לאחר עימות בינה לבין ראש עיריית רמת השרון ולאחר-מכן עם חבר הכנסת יעקב אשר (יהדות התורה) וגפני עצמו. בתחילת הישיבה אישרה הוועדה את מיזוג החוק הממשלתי, עם הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת יוסי יונה (המחנה הציוני) ואורלי לוי-אבקסיס, שמטרתה להוסיף לרשימת הקריטריונים לחלוקת המשאבים בין הרשויות הגדרה 'עיר קולטת עליה' מאז שנת 1989, אז החל הגל הגדול של העלייה ממדינות בריה"מ לשעבר, וזאת כמענה לביטול מעמד עיר עולים משנות ה- 50'. הצעת החוק קובעת, כי רשות קולטת עלייה, הארנונה שתוכל לקבל תחושב בהתאם לאמות מידה של אחוז העולים זה, המדד החברתי-כלכלי שלה ומספר התושבים שבה. זאת במטרה להכניס שיפורים בהצעת החוק הממשלתית. גפני הדגיש כי "נקודת המוצא לדיון צריכה להיות שאנחנו מבינים שב-28 לדצמבר בעקבות פסיקת בג"ץ מבוטל מעמד עיר עולים וזה מחייב משהו בכל מקרה ועל-כן, אני שוקל לא לפצל את החוק הזה, אף שמדובר בנושא מורכב שמצריך עבודה יסודית ובחינת ההשלכות על הרשויות". ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "המטרה לצמצם פערים ולשפות רשויות רחוקות ממרכז הארץ. אבל אם בחוק הזה נמצא שפוגעים בלוד, בבית- שאן, בנצרת עילית, בדימונה, לא עשינו דבר. חייבים קריטריונים קשיחים אחרת יקבע שיקול דעתו של השר וזה פתח לפוליטיקה. לפני שפוגעים בעיר שמבטלים לה את מעמד עיר עולים, יש לבדוק לגביה כמה אחוזים מהאוכלוסייה שלה זוכה לפטור מארנונה. בנצרת עילית 48% בדימונה 45% ובלוד גם, מאיפה יאזנו את תקציביהן?! לא רוצים לייצור מצב בעייתי שלא נדע להתמודד איתו בהמשך". ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "חייבים לשנות הסדר הקיים, זה מתחייב על-פי בג"ץ. יש כיום יישובים שאינם מוגדרים ערי עולים ונחסך מהם כסף שמגיע להם. יישובים פריפריאליים שסובלים מנחיתות. ולכן הדאגה שלנו בהחזרת המשאבים ולכך נדרשים קריטריונים די קשיחים וכמעט ללא שיקול דעת לשרים. על-כן צריך שזה יעבור בחוק בכנסת. קריטריונים קשיחים מאוד עם משקולות 1-5. ואם לא יהיו קריטריונים קשיחים שנפצל מחוק ההסדרים". ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "זו הצעת חוק דרמטית עבור הרשויות אז שיתכבדו ויביאו מצגת עם שקפים מה הולך לקרות ב-1.1.17 עם כל רשות. מה שיכול לקרות שבתקציב 2019 יבוא האוצר וייתן אפס תקציב כי אין. ולכן יש לעגן בחקיקה אחוז הארנונה שהממשלה משלמת שלדעתי צריכים להיות 100% שיילכו לקרן ולא פחות. אם לא יהיה בחוק הזה משהו שמבטיח את התקציב שלו בחקיקה, מבחינתי זה לא עובר. הממשלה צריכה לדעת מה היא משלמת. כמו שהחוק כרגע אני מתנגד וקורא לשלטון המקומי להגיש בג"ץ נגד המדינה שתשלם 100% ארנונה". ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "זה ייגמר בתוכניות הבראה לשלטון המקומי, באו לברך והפכו מקללים. חסרים נתונים והתשובות חלקיות. להוציא מחוק ההסדרים, צריך לתת ודאות לראשי רשויות. הרשויות זה זרוע של הממשלה שנותנות שירותים שבעבר המדינה הייתה נותנת. לכן הבעיה היא לא תרגיל במתמטיקה לקחת ולהחזיר. זה חלם ולכן מציע לקבוע קודם כל מהו סל השירותים לאזרח ולפי זה תתקצבו רשויות". ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "הבעיה שלא יודעים מה ההשלכות על כל יישוב, אין סימולציה ולכן לא יכולים לדעת איך ייפגעו. קודם כל לקבוע שרשויות חלשות 1-5 לא ייפגעו. יש להחריג אותן, להשאירן בארנונה הממשלתית שקיבלו עד היום. ולרשויות מ-5-9 גם יש הבדל גדול בין ת"א לרמת השרון, גדולות יותר יכולות לספוג מכה וערים פחות גדולות נפגעות קשה. נדרש מנגנון הדרגה בשים לב לחוזק וגודלן של הרשויות"". ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "יש רשויות שייפגעו ואיש לא יסייע להן. שיהיו קריטריונים מדויקים נקובים באחוזים. אני מבקש סימולציה על-פי יישובים וגם דוח כספי מדויק של הרשויות, אם לא אתנגד". ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "יש כאן התלהמות מיותרת והמטרה לצמצם פערים. הדיבור על 100% ארנונה זה בסוף כסף שהולך לרשויות עם אינטרסים מסוימים. יש כאן אתגר לחלק אחרת את משאבי המדינה". ראש עיריית לוד, יאיר רביבו: "אומרים 'צמצום פערים', בפועל זה העמקת הפערים. רוב מוחלט מתוך 61 הרשויות שיבוטל להן מעמד עיר עולים הן רשויות חלשות ממעמד סוציו-אקונומי 1-5, המיעוט ממעמד 6-9. ייקחו מהחלשים ויעבירו לחזקים. בעקבות ביטול המעמד, ניתן היה פשוט לקרוא לזה בשם אחר ולהמשיך לאפשר לאותן ערים שרובן חלשות לקבל את אותם משאבים. לוקחים מבית-שאן ומעניקים לחיפה. חוששים מנושא הקרן. הממשלה כבר הוכיחה שהיא מקימה קרנות שמתמלאות אך לא יודעות איך להוציא את הכסף, כמו קרן ההטמנה. אז מצד אחד, ארנונה לא מאפשרים להעלות כי זה לא פופולרי ומצד שני לוקחים עכשיו מקור הכנסה חשוב של הרשויות עם הבטחה שלכאורה הכסף יחזור במנגנון הפוך. באר שבע, לוד, רמלה, אילת, דימונה, כל הערים בפריפריה ייפגעו". נציג עיריית נצרת עילית, אלכס גדנקין: "נצרת עילית עלתה על סטטוס 6 כי כל מי שהגיע, 50% מהעולים כולם פרופסורים ומהנדסים, אבל 40% זכאים להנחות ארנונה, 45% מוכרים ברווחה. המשמעות של ביטול עיר עולים היא של הפחתה של 8 מיליון ש"ח בשנה וזה למוטט את העיר. העיר היא מקום שני בארץ בגמלאים שזכאים להפחתה בארנונה". ראש עיריית דימונה, בני ביטון: "משרדי האוצר והפנים מטעים את חברי ועדת הכספים. מחזירים אותנו לדימונה של שנות ה- 80 וה- 70. אילת יורדת ב-12 מיליון, לוד ב-10 מיליון. דווקא החזקים לא ייפגעו. או שמפצלים את החוק מחוק ההסדרים ומאפשרים לכנסת להוביל חקיקה יסודית רגילה או שנגיש בג"ץ. חייב להיות קריטריון שבמעמד סוציו-אקונומי 1-5 יהיה צילום מצב ללא פגיעה ולו בשקל אחד. ראש מועצה אזורית מרחבים, שי חג'ג': "המדינה צריכה לשלם 100% ארנונה כמו כל אחד אחר, לא ייתכן שבבניין אחד קומה אחת משרד עורכי דין משלם 100% וקומה אחרת משרד הביטחון לא משלם או ארנונה מופחתת. אי-אפשר להוריד 14 מיליון מרשות עם תקציב של 100 מיליון בבת אחת. הקרן הזו תחלק פירורים לרשויות ויש לקחת בחישוב גם את גודל השטח שמועצות אזוריות אחראיות עליו. אנחנו מוציאים 22 מיליון ש"ח בשנה רק על הסעות ילדים לבתי ספר, זה צריך להילקח בחשבון". ראש עיריית רמת השרון, אבי גרובר: "מביטול עיר עולים תיפגע ב-24 מיליון ש"ח. יש לנו מעט אזורי תעסוקה ומתקני המדינה זה נתח משמעותי מההכנסות. קשה להכין ככה תקציב לשנה הבאה אם מורידים לי מיליוני שקלים. אני לא יכול ולא רוצה לפטר עובדים, ארנונה אני לא יכול להעלות אז מה שנותר זה לפגוע בסעיפים גמישים כמו שירותי רווחה וכד'. גם ברמת השרון יש שכונות חלשות ממעמד סוציו-אקונומי חלש, כשכונת מורשה. אני אאלץ לפגוע דווקא באותם חלשים ברמת השרון". ח"כ לוי-אבקסיס הגיבה בזעם על דבריו: "זו חוצפה. עיר ממעמד סוציו-אקונומי 9". יו"ר הוועדה גפני ניסה לגונן על גרובר באומרו, כי "גם ברמת השרון יש אוכלוסייה חלשה" ולוי-אבקסיס האשימה אותו בהכנסת "שיקולים פוליטיים, מכיוון שבאותה שכונה חלשה יש בוחרי יהדות התורה". הדברים הובילו לעימות בינה לבין חברי הכנסת גפני ויעקב אשר, שאמרו על דבריה: "זו חוצפה, איך את מעיזה?!" וגפני הוסיף: "אם היית אומרת שאני דואג כאן לבני-ברק, מודיעין עילית או ביתר עילית אז אולי ניתן היה לחשוד בי, אבל בגלל שיש לי בוחרים גם ברמת השרון את מאשימה אותי בשיקולים פוליטיים, זו חוצפה". העימות ביניהם גבר ובסופו של דבר, נאלץ היו"ר גפני להרחיקה מן הדיון. יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס: "כפי שרוצים לעשות את זה היום זה פיגוע ברשויות המקומיות. יש 61 רשויות ורובן בפריפריה. הרשויות החזקות לא רלוונטיות לדבר הזה. האוצר בא לפתור בעיה שנולדה בחטא. רשויות ממעמד 1-5 לא צריכות להיפגע בכלל ו- 6-10 במדרג של 8 עד 10 שנים ולא לפגוע בבת אחת, כי זה לחסל אותה. מבחינת האוצר, רק רצה לפתור את בעיית בג"ץ". סגן ראש אגף התקציבים, ערן ניצן: "עיר עולים זה מושג שבית המשפט פסל. החקיקה כדי למנוע פגיעה. קודם מוסיפים עוד 200 מיליון ש"ח שמזרימים לשלטון המקומי נוסף על הקרן עם 500 מיליוני ש"ח. יהיה 'מנגנון החזרה' של 200 מיליון ש"ח שממנו יחלקו תקציבים ליישובים שבוטלה להם הגדרת עיר עולים בהתאם למצב סוציו-אקונומי. נוסף על זה 'מנגנון הקצאה' מכספי הקרן מכלל הארנונה הממשלתית שתחולק על-פי קריטריונים". נציג מנהל שלטון מקומי משרד הפנים, סיון להבי: "יש טבלה מי עשוי להיפגע ומי יכול להתמודד טוב יותר עם ההפחתה הזו. רשויות חלשות 1-5 וחזקות מ-6-10. רשויות שהאוכלוסייה בהן חזקה יוחזר להן הסכום שיופחת במשך 4 שנים בסדר אחוזי יורד עד שבסוף יקבלו רק ממנגנון ההקצאה ואילו רשויות חלשות במשך 6 שנים, כך שבשנים הראשונות כמעט לא ירגישו את הפגיעה ובשנה השביעית יקבלו רק מנוסחת ההקצאה וככל ששיעור ההפחתה גבוה יותר תקבל החזרה גדולה יותר". מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן: "אם יש לרשות תלות כבדה בסכום הזה ונשענה עליו יהיה תהליך 'גמילה'. רשויות חלשות ביותר 'הגמילה' תהיה 6 שנים. בתום 6 שנים יקבלו תקציבים לפי קריטריונים מהקרן שיהיו בה 500 מיליון ש"ח. יש סט שלם של פרמטרים ותבחינים להקצות כספים לרשויות. השר התחייב שאחד הקריטריונים יהיה 'קליטת עלייה' והלמ"ס הולך לפרסם עוד ממד סוציו: 'ממד חברתי-כלכלי פר יישוב' בתוך מועצות אזוריות". יו"ר הוועדה גפני דרש מניצן ומכהן להביא טבלה מסודרת של רמת הפגיעה בכל רשות בעקבות השינויים ורמת השיפוי שיינתן בהתאם לפגיעה על-מנת שהוועדה תוכל להכריע בעניין. "לא נוכל להעביר חוק שלא תהיה בו תמונה, תמונת מצב אמיתית" אמר. כהן השיב: "תהיה טבל המסודרת שברגע שהחוק יעבור כל גזבר יידע מה התקציב שייגרע ממנו בגלל ביטול עיר עולים. רשויות 1-5 אין חולק שהן חלשות ובמידה שהתלות בעיר עולים לפחות 15% מההכנסות העצמיות, יהיה מנגנון הדרגתי ושיפוי כנגד הירידה. לא רק שאין מניפולציה וישבנו עם ראשי רשויות כדי לחלץ עוד פרמטרים. תהיה רשימת קריטריונים שירכיבו את נוסחת ההקצאה בכל שנה. העיוות שהיה עם ערי עולים תם ונשלם וכל המהלך היה למונע קריסת רשויות ומועצות אזוריות". גפני סיכם את הדיון וקרא לקבוע בחוק ש"יתאפשר מעט שיקול דעת לשרים, כולל בעניין רזרבות השר (שר הפנים), למקרים שיהיה צורך לעזור לחלשים. במידה שנקבל את כל הנתונים והקריטריונים בשבוע הבא וכשתהיה לנו תמונה ברורה, זה יאפשר לנו להביא את הדברים להכרעה כאן בוועדה".