תעתרו לתקציב לזכויות חברתיות

במקרים המתאימים ניתן לעתור לבג"ץ, כדי לחייב את הרשות להקצות את התקציבים הדרושים לצורך מימוש זכויות חברתיות. כך אומר (יום ה', 8.12.16) שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר. "אני לא אומר שזה ישים, אבל יש מדינות שזה עבד בהן, ובכך אני רומז שיש תקדימים, ואני מחכה לקייס כזה". בדברו בערב עיון על זכויות חולה הנפש שקיימה לשכת עורכי הדין, אמר מלצר, כי חוק יסוד כבוד האדם וחרותו וחוק יסוד חופש העיסוק נחקקו כאשר היה שלטון מרכזי חלש יחסית, בשנת 1992. בכך הם עונים על אחד משני המצבים בהם נחקקת חוקה: מהפכה או שלטון חלש. "כאשר יש מיעוט של זכויות בחוק, בתי המשפט מולידים עוד כל מיני זכויות בצורות כאלו ואחרות - וזה מה שקרה כאן", המשיך מלצר. לדבריו, לזכות לכבוד כבר יש זכויות בנות, זכויות נכדות, זכויות נינות ועוד מעט גם בני-נינות. "אהרן ברק כתב 2,000 עמודים על החוק הזה, שכולו בן עמוד אחד, וככה זה בדרך כלל עם חוקות", העיר. בהמשך ציין מלצר, כי ברק נהג בפסיקתו לקבוע עקרונות חדים - ולהיות רך יותר ביישום שלהם. הן בישראל והן בעולם, המשיך מלצר, הדיונים הקונסטיטוציוניים מתמקדים בעקרון המידתיות. "הראשונים שפיתחו אותו היו הגרמנים ואחריהם באו הקנדים, ואנחנו אומרים שלקחנו את זה מקנדה, כי לא נעים להגיד שלקחנו מגרמניה. עכשיו הצרפתים טוענים שזה קיים אצלם כבר מאה שנה, כי הם לא יכולים להגיד שלקחו את זה מגרמניה או מקנדה, אבל משום מה הם לא הפעילו את זה עד עכשיו", אמר מלצר. מלצר התייחס באריכות לפסק דינו משנת 2007, שקבע שורה של הלכות לגבי אשפוז בכפייה. הוא ציין, כי בעוד הפסיכיאטרים שיבחו אותו, הרי שסניגורים תקפו אותו בחריפות ברשתות החברתיות, ובין השאר כינו אותו "ליברל של פורים" - שמרן המתחפש לליברל. באותו פסק דין נקבע בין היתר, כי מאזן ההסתברות לצורך אשפוז בכפייה צריך להיות כמו בתיק אזרחי ולא מעבר לספק סביר כמו בהליך פלילי. עוד נפסק, כי בנושאים המשפטיים תהיה הביקורת כמו בתחומים אחרים, ואילו בנושאים הרפואיים - פחות מאשר בנושאים מקצועיים אחרים. לבסוף נקבע, כי פגם בחוסר הסמכות של הוועדה הפסיכיאטרית - אינו מצדיק שחרורו של אדם העלול להיות מסוכן לציבור.