אחרי שנים ארוכות של 'גלות' בשירותי כיבוי האש, שב חושף פרשת פריניאן שהביאה להדחת מפכ"ל המשטרה דאז משה קראדי, ניצב משנה אפרים ארליך (קרמשניט), לשירות משטרתי, והוצב באגף התנועה. ארליך היה עד המפתח בעבודתה של ועדת זיילר, שהוקמה בשנת 2005 ובדקה את הקשרים בין בכירים במשטרה לבין העבריינים עודד ושרון פריניאן. הוועדה פרסמה את הדוח שלה בשנת 2007 ובעקבותיו התפטר המפכ"ל דאז, משה קראדי, שהיה מפקד מחוז דרום בתקופה בה נרקמו קשרים פסולים אלו. זהותו של ארליך כעד המפתח נחשפה במאי 2006, כאשר היה סגן-ניצב ומפקד היחידה המרכזית באגף התנועה. בעקבות כך הוקפא קידומו למשך שבע שנים והוא הועבר לתפקידים שוליים, ורק באפריל 2013 הועלה לדרגת ניצב-משנה בעקבות התערבותו של מבקר המדינה, יוסף שפירא. באותה עת סוכם, כי ארליך יושאל לשנה לנציבות כיבוי והצלה, ובתום תקופה זו ישובץ במשטרה בתפקיד ההולם את כישוריו. לטענת אומ"ץ, אגף משאבי אנוש של המשטרה התחמק מאיתור משרה כזו והטיל אותה על נציב הכבאות, שחר אילון (שהיה ניצב במשטרה), אך הלה התקשה לעמוד במשימה בשל קשיים ביורוקרטיים. המשטרה הודיעה כבר במאי 2016 על החזרה הצפויה של ארליך לשירות משטרתי מלא באגף התנועה של המשטרה. כעת, יכול ארליך להתמודד על תפקידים בכירים במשטרה במסגרת סבב המינויים הבא שיתקיים בסוף שנת 2016. בסבב המינויים הקרוב יושם דגש על אגף התנועה של המשטרה, ועל העצמתו. קרמשניט מוצב מעתה באגף ויוכל להתמודד על תפקיד בכיר בו, בכפוף לבדיקות שיש לערוך לקצינים בדרגתו. את ארליך ליוו בשנים הקשות של עצירת קידומו המקצועי ו'הגלייתו' מן המשטרה עו"ד פנחס פישלר, והיו"ר המנוח של תנועת אומ"ץ, אריה אבנרי ז"ל. שניהם נאבקו למענו במשך שנים, פנו למבקר המדינה וליועץ המשפטי לממשלה, עד שקידומו אושר מחדש. בסוף יומו הראשון במדי המשטרה, ולאחר הצבתו, עלה ארליך לקברו של אבנרי, כהצעת זיוה אלמנתו של אבנרי, בבית העלמין סגולה בפתח תקוה, והביע צערו על שנבצר מאבנרי להיות נכח עם חזרתו למשטרה.