|
1 |
|
|
האם נכון יהיה להגיד את המשפט : תם עידן השיפוט המקצועי .מהיום אמור זה שופט משלנו ?
היכן עיקרון הפרדת הרשויות שהוא נשמת הדמוקרטיה ישראלית שהכל כך רעועה .
לישראל אין חוקת ברזל כמו בארצות הברית או את הממסד הבריטי החף מכל פוליטיקה בממשקים .
לא רוצה לחשוב על זה שחברי מרכז מפלגה מסויימת ילחצו על חבר כנסת פלוני שיושב בוועדה ואמור לראיין שופט לקבוע אם הוא מתאים לו .
אני בטוח שחבר הכנסת בני בגין מצטמררר.אתם יודעים מה אני בטוח שאפילו ח"כ סמוטריץ מצטמרר . אני מאתגרת אותו שישמיע עמדה בנושא .
אתם יודעים מה - אפילו ראש הממשלה מר בנימין נתניהו שפורסם כי לכאורה עשה הכל על מנת לכאורה להמליך יועמ"ש כלבבו והצליח בכך בואו נחשוב כעת על שופטים ?
אז מה היה לנו בבחירת ?
ראש מוסד , שב"כ , מפכ"ל , יועמ"ש
וכעת שופטים .
תגידו , לא הרחקנו לכת ?
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בוסיינה |
|
|
|
|
|
שבעירור הפסיקה מתהפכת לעיתים. דעות השופט והשקפותיו משפיעות על התוצאה.כל זה כשמדובר בפירוש החוק לסיכסוכים ותביעות רגילות. כשמדובר בבג"צ, כפי שהוכח זה שנים רבות, החוק הוא רק כיסוי והסואה לפסיקות לפי השקפות ודעות פוליטיות של השופטים. אחרי שהחליטו לפי דעותיהם הפוליטיות, תופרים לזה כיסוי עם הרבה ארמית ובחירה בררנית מתוך החוקים הקיימים כדי שיראה "אובייקטיבי" ו"חוקי". אבל כולם יודעים שזה לא. את הערבים שפלשו לסוסיא פינו? את הבדואים שפלשו לאדמות פרטיות בנגב פינו, תוך קביעת תאריך יעד חד ומוחלט? לאץ אבל יהודים?? זה דוקא כן: ראה גוש קטיף, מיגרון, האולפנה, ועכשיו עמונה. הכל, אבל הכל, פוליטי בבג"צ. אין "שפיטה מקצועית" איו "חוק". רק פוליטיקה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יהודי ותיק |
|
|
2 |
|
|
עיינים ולומר שזה לא מקובל ששופטים יפגשו עם פוליטיקאים.זה נכון על הנייר.אבל שופטים נפגשים גם נפגשים עם פוליטיקאים במסגרות לא רשמיות כמו חוג חברתי,ארועים,החברים של,משפחה וכדומה.מה שקורה בפועל זה ששופטים נפגשים עם פוליטיקאים מהמילייה והחוג החברתי שלהם וגם ובעיקר אחד על אחד אי שם במרפסת של הבר מיצווה למשל,מושפעים מהם,נותנים ומקבלים הוראות ומקמבנים את המצב במדינה לטובת ״אנשינו״.עם כל אלה שלא שייכים ל״אנשינו״,השופטים לא נפגשים,לא מכירים,לא מעריכים ורואים בהם סרח עודף שאולי צריך להיפגש איתו באיזה ועדה בכנסת ואז למרוח אותו בדברי חלקלקות כמו שעושה נאור. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
באום |
|
|
|
|
|
|
|
3 |
|
|
ודרישת הח"כ לגיטימית לחלוטין.
למה לשופטים בעליון שחלקם מצביעים בוועדה למינוי שופטים יהיה יתרון בכך שהם מכירים את המועמדים (מעצם העבודה אתם לאורך שנים) וח"כ צריך להפוך לחותמת גומי ?
מסתבר שהנאור הזאת לא כול כך נאורה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מגיב ותיק |
|
|
4 |
|
|
בואו פעם אחת נאמר את האמת,העליה הרוסית רוצה לכפות עלינו משטר כמו ברוסיה,האנשים
האלה סבלו במדינתם,וכעת לשלוט בנו,הם לא רק אקדמאים ורופאים,הבני בליעל גם
עבריינים,פושעים,גנבים,מושחתים,ראו את מפלגת ישראל ביתנו,את שר התיירות,את פאינה
אבל ראש הממשלה שדואג לביטחוננו,העדיף את ליברמן ששותף עם ווינשטיין על יעלון
מדינת ערסים ובני זונות,לא תשרוד בסוף |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בורק |
|
|
5 |
|
|
מי ישפוט את השופטים/ות??....##אפילו בקבלה של איש תחזוקה,יש ריאיון אישי.מה הבעיה?##שופטי העליון כל כך חזקים.שצריך לחקור אותם לפרטי פרטים,בכל דרך שהיא.##אור היום הוא המחטא הכי גדול.עד שלא תהיה שקיפות מוחלטת בעניין המינויים לעליון,שהגברת נאור לא תבכה לנו על--""פגיעה באימון הציבור במערכת השפיטה"...###הגברת נאור חוששת שאם יבררו את הדיעות הפוליטיות של השופטים, יתגלה הסוד הכי גלוי במדינה---אללי... השופטים הם שמאלנים!... |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דניאל143 |
|
|
6 |
|
|
שמור לי ואמנה אותך תן לי ואכניס את ילדייך מאפיית העליון ממשיכה והגיע הזמן לגדוע את האצבע שמצביעה באופן לא שיוויוני |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יוסף החמישי |
|
|
7 |
|
|
איך בכלל ולמה עלה בדעתו רעיון כזה. זה אומר דרשני!!!! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מיכל מירושלים |
|
|
8 |
|
|
נאור רוצה להיות יותר אדוקה מהאפיפיור אהרן ברק.
הוא אמר שביה״מש העליון הוא כמו משפחה ולכן צריך לצרף אליו רק חברים מתאימים למשפחה.
הוא לא התבייש לפסול את רות גביזון כי יש לה אג׳נדה שונה משלו.
עכשו הם מגלגלים עיניים לשמיים בצביעות כאילו הם מגיני הדמוקרטיה וכל מי שרוצה לשנות הוא אויב העם. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שקול |
|
|
9 |
|
|
בדמוקרטיות בעולם מקובל לנהל שמוע למועמדים למשרות שופט בפני נציגי ציבור, לשם שקיפות ודיון פתוח. למען חיזוקה של הדמוקרטיה היתה הצעת החוק לשמוע למועמדים למשרות שופט בפני ועדת חוקה חוק ומשפט. שמוע ודיון פתוח היו חושפים את העסקאות הנעשות במחשכים. הצעה זו עוררה התנגדות חריפה מצד שופטים ומהכיון הפוליטי התומך. טענת השופטים נגד שימוע בועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת למועמדים למשרת שופט היא כי הדבר יביא לפוליטיזציה מוחלטת של הליכי בחירת שופטים ובכך יהיה בית המשפט "לשלוחה כנועה של הרוב הפוליטי המשתנה מעת לעת". התנגדות עזה עוד יותר לכך שחובת השמוע בפני הועדה תחול גם על נשיא בית המשפט העליון הועדה תוכל לפסלו ובידה תהיה החלטת מינוי השופטים.
לפי טענה זו בית המשפט לא יוכל להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. המרכיבים המדיניים אכן משתנים מעת לעת ולכן כחם כלל אינו מוחלט. כל ארבע שנים או פחות משתנה הרכב הכנסת והממשלה לכן בגלל השינויים אין בית המשפט צריך להיות כלל כנוע. עבור מדינאים וכל שאר נושאי תפקידים בעלי כוח תחלופה היא המגבילה שררה ושחיתות. שופטים כטענתם אם משרותיהם תהינה טעונות אישור נציגי הציבור וניתן יהיה להחליפם, הם יפחדו ולא יוכלו לתפקד. לכן עבורם אמות מידה הפוכות למניעת שחיתות - משרותיהם מובטחות עד פרישתם. אכן שופטים אינם מפחדים וזה מתבטא בשחיתותם חסרת הגבולות.
עוד טענו נגד כי כיום בועדה לבחירת שופטים יושבים ארבעה פוליטיקאים ולכן להם רוב. אך האמת היא שבועדה יושבים חמישה משפטנים – שלושה שופטים ועוד שני נציגים מלשכת עורכי הדין. אוי לאלו אם לא יצביעו כפי שרוצה נשיא בית המשפט העליון. הפוליטיקאים אינם בעלי דעה אחידה. ישנם שני חברי כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה ושני שרים כשאחד מהם הוא שר המשפטים אשר תמיד יצביע עם השופטים לבל יבולע לו. ישנם שלושה שופטים מבית המשפט העליון אך אלו תמיד מצביעים באחידות עם נשיא בית המשפט העליון. במצב הנוכחי בועדה לבחירת שופטים בו נדרש רוב של שבעה מתוך התשעה ושלושה מהם שופטים יש לשופטים יכולת להטיל וטו. גם בלעדי שני נציגי לשכת עורכי דין ושר משפטים אלו כעקרון מצביעים יחד עם השופטים כך שלנשיא בית המשפט העליון שליטה מוחלטת.
פוליטיקה במובנה השגור נובעת מהמונח פוליס פרושו ביונית עיר-מדינה, יחידה מדינית המתנהלת באופן עצמאי. פוליטיקאי - מדינאי אדם המנהל את עניני המדינה, דואג לכלל הנושאים הציבוריים המגוונים מאוד הקימים במדינה בענייני פנים וחוץ. אי לכך המילה פוליטיקה כשלעצמה אינה מורה על פסול כלשהו ואיננה מילת גנאי. במדינות דמוקרטיות קיימות מספר מפלגות לכל הפחות שתיים, אלו מיצגות גישות, השקפות לגבי אופן ניהול המדינה. במדינות דמוקרטיות העם בוחר במפלגות. המדינאים שייכים למפלגה כלשהי הקובעת את ערכי ומטרות היסוד. על בסיס אלו הם נבחרים לנהל את ענייני המדינה. לכן אין שייכותם המפלגתית פוסלת אותם מלעסוק באיזה שהוא נושא, כך בענייני תשתיות, חינוך, בריאות, בטחון, חוץ וכך גם בדאגה לקיומם התקין של רשויות החוק שהם מאושיות קיומה של מדינה. על הממשלה לדאוג לכינון ופעילות מערכות ועל הכנסת לפקח ולאשר או לדחות שינויים כאשר אלו נדרשים. בכל אלו על המדינאים לבטא את רצונו של הציבור לדאוג לרוחתו ולשליטתו בגורלו. המילה פוליטיקה עלולה לקבל פרוש שלילי במידה ויש ערוב של עניינים לא שייכים כדרך ששיקולים זרים לכל נושא הם שליליים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
10 |
|
|
למערכת המשפטית תפקיד צר יותר והוא לדאוג להבט המשפטי בלבד של אכיפת החוק כפי שהחליטה עליו הרשות המחוקקת היא הריבון המייצגת את רצון העם. עיקר עבודתו של בית המשפט שפיטה בין צדדים אזרחיים או בין המדינה התובעת לבין האזרח. המערכת המשפטית אינה אחראית לשאר תחומי המדינאות לזאת קיים הציבור שמעלה מדינאים להשלטון או מורידם ממנו. אין זה מתפקידה של המערכת המשפטית להתערב במדיניות נושאים אחרים. במידה והיא עושה כן הרי היא משיגה גבול בניגוד לחוק. במידה והמערכת המשפטית מונעת משיקולים פוליטיים הרי שאלו שיקולים זרים ושליליים לגבי תחום עיסוקה. בישראל בית המשפט מתערב יותר ויותר בנושאים מדיניים, באופן שלא קים בשום מקום אחר על פני האדמה. בית המשפט מתערב על פי קו מדיני אחיד וברור.
מדינאים הם האחראים לתקינות החיים הציבוריים והם לכן הצריכים להיות אחראיים גם לתחום המשפט, אל להם להתערב במשפטים אלא לפקח על טיב התפקוד. בין תפקידיה של הכנסת הוא לפקח על המערכת המשפטית לשביעות רצונו של הציבור. בישראל בית המשפט פועל ללא כל פיקוח מצד נציגי הציבור. אין אף מדינה אחרת בעולם בה שופטים בוחרים את עצמם. בשאר מדינות העולם או ששופטים נבחרים על ידי שר המשפטים או על ידי הפרלמנט או שילוב של שניהם. עקרוני אף יותר האפשרות להרחיק שופטים שסרחו גם היא בידי גופים אלו. לא כך בישראל רק הועדה לבחירת שופטים שכולה להרחיק שופט ממשרתו. ועדה זו נשלטת באמצעות זכות וטו של השופטים הפועלים באחידות לפי רצון נשיא בית המשפט העליון, כך שבו תלויה היכולת לסיים כהונתו של שופט. הציבור סובל מעולות בית המשפט משופטים שפרקו כל עול מוסר מעליהם ואין מי שיושיע. קיימת בעית כוחם המוחלט של השופטים המניע את שחיתותם חסרת המעצורים.
בעוד שתפקיד בית המשפט מוגדר מאוד, בישראל בית המשפט מאז שאהרון ברק קבע כי הכל שפיט מתערב ביותר ויותר נושאים מדיניים ולאחרונה אף צבאיים. בית המשפט גם לקח לעצמו את הזכות לפסול החלטות ממשלה ולפסול החלטות של הכנסת וגם להתערב בפעולות צבאיות ופעולות שיטור צבאיות. הקו המדיני של השופטים נוגד את הקו המדיני של רוב הציבור וכך קובע נגד רצונו והכרתו. בית המשפט מנותק מהעם משאיפותיו ומסבלותיו וכופה את החלטותיו באופן כוחני וללא התחשבות. בית המשפט נוהג כרודן נגד הדמוקרטיה נגד העם ואף נגד קיום המדינה היהודית. כפיה מדינית זו מתאפשרת בגלל האחידות המדינית תודות לאופן בחירת השופטים. בישראל גם בגלל זכות הוטו של השופטים המצביעים כאחד, ובנוסף חברי הועדה לבחירת שופטים האחרים המתאמים עצמם לרצון השופטים, שופטים למעשה בוחרים את עצמם. שופטים אף רואים בזה יתרון שהם בוחרים שופטים אחרים בדמותם ובצלמם. הם בוחרים איש את רעהו כתנאי ראשון והכרחי על פי שיכותם המדינית.
את התפקיד שלשמו הוא נועד בית המשפט בדרך כלל מבצע גרוע ביותר וללא כל מעצורים מוסריים כי אין מי שיעצור. אך זה אינו מפריע לו להתערב בתחומים לא לו. במדינות בהן לבית המשפט העליון – והעליון בלבד סמכות לפסול חקיקה של הפרלמנט, אלו המדינות בהן קיימת חוקה ובנוסף הדבר נעשה תוך הסכמה עקרונית עם המדינאים ולא כמחטף נגד רצון העם. גם שם בית המשפט אינו מתערב בנושאים מדיניים טהורים וודאי שלא בנושאים צבאיים. מה עוד שבשום מקום אחר אין שופטים בוחרים את עצמם אלא נציגי ציבור בוחרים בהם. במדינות בהן לבית המשפט העליון ניתנה סמכות לפסול חוקים נערך שימוע למועמדים לבית המשפט העליון תוך חשיפה לאמעי התקשורת קבל עם ועולם! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
11 |
|
|
כך שופטים נושאים באחריות בפני נציגי הציבור אשר בסמכותם גם להרחיקם מתפקידם. על בית המשפט להיות שלוחה של הציבור ורק בתור שכזה ביכולתו להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. זהו תפקיד שבית המשפט מוכיח שוב ושוב שדוקא במצב הנוכחי אין הוא מבצע תפקיד זה.
שופטים אינם נבחרים בהליך דמוקרטי ובית המשפט גם מתנגד למינוי על ידי נבחרי העם בשם חיוניות העצמאות הרשות השופטת . בישראל הרשות השופטת אינה עצמאית כל עיקר היא פוסקת לטובת הצד החזק. מחויבות כלפי הציבור רק היא יכולה לגרום לה לנהוג על פי הצדק. ברוב צביעות טוענים השופטים נגד פוליטיזציה של הליך מנויים. אין בישראל גוף שאמור להיות מקצועי והוא דוקא פוליטי יותר מבית המשפט וללא כל התחשבות בדעת ושאיפות הציבור. כל מה ששופטים מעונינים בו הוא שלא יפריעו לבית המשפט להיות פוליטי בכיונו הוא הום חוסמים כל אפשרות כזו בשם "התנגדות לפוליטיזציה". הטיב לבטא את חוסר התחשבות בית המשפט בציבור השופט אהרון ברק אשר הגדיר עצמו כמיצג את הציבור הנאור...
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
12 |
|
|
אף קבוצה שלטת, אף אליטה, אף קבוצת כח מעולם לא וויתרה מרצון על זכויות היתר שלה ועל הכח העודף שצברה.
לא שושלת הבורבונים בצרפת, לא הצאר הרוסי ואף לא המלך האנגלי שנאלץ לחתום על המגנא כרטא אחרת יאבד את שלטונו.
הערת ביניים קטנה - אהרן ברק אף השאיר בצ"ע את השאלה האם שופטי העליון הם מעל לחוק (לא יאומן!!!). ובאמת דומה כי שופטי העליון משוכנעים כי הם מושלים מכח האל ולכן אינם זקוקים לחקיקת המחוקק על מנת לקבל החלטות.
נאור אף היא כמובן, באופן טבעי וצפוי, רוצה לשמור על הכח הרב שצברו שופטי בית המשפט העליון, חברי קבוצתה, המאפשר לה ולחבריה לשלוט בפועל במדינת ישראל בלא עוררין ולהשליט את השקפותיה הפוליטיות בכח על כלל הציבור.
הכח הזה ממנו נהנית נאור, איננו נובע מהחוק או מחוקי היסוד הקיימים בישראל כי אם מכח 'חקיקה שיפוטית' שחוקקו בפועל שופטי העליון במסגרת "המהפיכה" של אהרן ברק. נאור רוצה לשמור על הכח הרב שהוריש לה ברק בדיוק כשם שהצאר האחרון רצה לשמור על זכויות היתר שהוריש לו אביו.
הגיעה העת למהפכת נגד. הגיעה העת להשיב את הכח לציבור באמצעות נבחריו ולהחזיר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית לישראל.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
העת למהפכת הנגד |
|
|
13 |
|
|
חברי הועדה יכולים לפגוש את השופטים כאוות נפשם במסגרת הוועדה ולא באופן פרטי.
זהו החוק וכך זה גם נהוג עשרות שנים.
הדבר האחרון שאותו אנו צריכים זה שופטים שעולים לרגל לפוליטיקאים נאלחים כדי לזכות בקידום. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
הירונימוס |
|
|
14 |
|
|
אתה רוצה לראיין את המועמדים לבית המשפט-ולברור את הנוחים לך? גם אני רוצה לראיין את המחוקקים שאת שכרם אנחנו הציבור משלם ואחנו למעשה המעסיק שלהם-ולבחור את אלה הראויים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
הדודה קלרה |
|
|
15 |
|
|
כיצד מתמנים שופטים בעולם? בארצות הברית הנשיא בוחר את המועמדים ומציג אותם לאישור הסנט שגם הוא נבחר באופן דמוקרטי ועל כן מייצג את הציבור. בסנט מתקיים שימוע ציבורי פתוח בו הסנטורים חוקרים את המועמדים לגבי כל נושא ראוי בעיניהם. בעקבות אותו שימוע הסנטורים מקיימים דיון גם הוא פתוח ובסיום הצבעה. הצבעה זו היא לצורך הבטחת קיום תפישה חוקתית ולא חתירה תחתיה היות ועל השופטים לקדם את ערכי האומה. רוב הדמוקרטיות בעולם אימצו שיטה בה על בית המשפט להיות קשוב לערכי האומה וזה יקרה אך ורק אם נציגי ציבור הם שיבחרו את השופטים.
במדינות אחרות בתי המחוקקים בוחרים את השופטים. כך בגרמניה שני בתי המחוקקים בוחרים, בשויץ. במדינות אחרות הרשות המבצעת בוחרת את השופטים: בשבדיה נורבגיה באוסטרליה קנדה בלגיה. ביפן הממשלה בוחרת את שופטי בית המשפט העליון והציבור מאשר או פוסל בבחירות הכלליות שלאחר המנוי. ישנו גם שילוב בין הרשות המחוקקת למבצעת: צרפת הסמכות מתחלקת בין הנשיא לשני בתי המחוקקים. באוסטריה ישנה גם כן חלוקה בין הממשלה לבית המחוקקים. כך גם בשאר דמוקרטיות ותיקות וגם חדשות ברחבי העולם, לנבחרי הציבור הסמכות למנות שופטים בכולן פועל העקרון שעל השופטים לעבור מבחן דמוקרטי. כל זאת כדי להבטיח שהמינויים משקפים את ערכי האומה.
ומה בישראל? בהתאם לחוק יסוד השפיטה של השופטים של כל הערכאות מתמנים על ידי הועדה לבחירת שופטים את הועדה מרכיבים: שלושה נציגי בית המשפט העליון - את הגוש מרכיבים לא רק שלושת השופטים אלא גם עוד שני נציגי לשכת עורכי הדין. ומי אמר שעורכי הדין מיצגים את הציבור? במקרים רבים הם אינם מיצגים את מרשיהם אלא מוכרים אותם לרצון בית המשפט. אלו עושים כמצוות השופטים. ביחד חמישה מתוך תשעת החברים בועדה. גם שר המשפטים בדרך כלל מצביע לרצון נשיא בית המשפט העליון כי עליו "להתנהג יפה", שמא ימצא כתב אישום נגדו, כך שבדרך כלל מצביעים כגוש אחד ששה מתוך תשעת החברים בוועדה מפעילים הקרטל, הלכה למעשה בהציעם כגוש אחד". בישראל לא נעשה כל מאמץ להבטיח מצד השופטים אחריות ציבורית. רוב חברי הועדה לבחירת שופטים אינם נבחרים על ידי הציבור או נציגיו ולכן אינם אחראים כלפיו. הועדה לבחירת שופטים כלל אינה מייצגת את ואויי הציבור. המדינאים מייגים רצונות מת נגשים חבר כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזציה. לו היה הסדר כזה בגוף ציבורי מגיע לפני השופטים הנכבדים בשבתם בדין, ניתן לנחש כי היה נפסל על-ידם".. נכון שום גוף ציבורי אינו בוחר את עצמו שכן הוא אמור לשרת את הציבור ולא את עצמו. כפי שהשופטת מרים נאור אמרה שהם אינם חיבים כלום לאף אחד. אכן זה משקף את כל ההתנהגות. כפי שהשופטת מרים נאור אמרה שהם אינם חיבים כלום לאף אחד. אכן זה משקף את כל ההתנהגות.לעומת זאת הכנסת מורכבת ממפלגות רבות בעלות גוון מדיני שונה וחבריה אינם מצביעים כגוש אחד.
נשיא בית המשפט העליון רק הוא מביא מועמדים. נשיא בית המשפט העליון וכמוהו גם שני שופטי בית משפט העליון נוספים מצביעים כאחד. כמותם גם שני נציגי לשכת עורכי הדין פן יבולע להם. כך ישנם חמישה מובטחים המצביעים כרצון נשיא בית המשפט העליון. כמותם גם שר המשפטים עליו להתנהג יפה כלומר לרצון נשיא בית המשפט העליון, אחרת עלול למצא כתב אישום נגדו. הדיונים בועדה הם חסויים אין הציבור יודע כלל מיהם המועמדים, ואין הוא יודע כלל על שום מה נדחו לזה יש הצדקה. גם לגבי השופטים הנבחרים לא נמסר מאילו שיקולים החליטו לבחור בהם. אין שום הצדקה שלא לפרסם על שום מה נבחרו.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שפרירית |
|
|
16 |
|
|
תוצאות בחירות הועדה – מיהם הנבחרים, רוב הנבחרים הם מהתביעה. למשרת שופט בית משפט העליון נבחר לפעמיחם אדם משפטן מהאקדמיה. מעולם לא נבחר למשרת שופט מי מהסנגוריה הציבורית. לעיתים נדירות נבחר עורך דין מהשוק הפרטי. גם רבים מהנבחרים הם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות – ממחלקת הבג"צים. כלומר פרקליטים האמורים להגן על עמדת הממשלה. בפועל פרקליטים אלו כלל אינם מיצגים את הממשלה לפי עמדתה ותכופות אף בנגוד לעמדתה. אופן יצוג הממשלה הוא לפי רצון הבג"צ כלומר לפי רצון שופטי בית המשפט העליון. והיה ואלו עושים כך לשביעות רצונו של בית המשפט, הם מתוגמלים בהבחרם לשופטים.השופטים בישראל אף טוענים להיות שיטה זו מסורת מפוארת.
בקום המדינה שר המשפטים הראשון פנחס רוזן הציע מועמדים ואלו אושרו על ידי הממשלה ועל ידי הכנסת. לנשיא בית המשפט העליון הציע את לא אחר מאשר את זמורה שותפו לשעבר במשרד עורכי הדין. שני אלו חיברו רשימה של מועמדים לעליון. מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה בשנים 1968-1963, משה בן-זאב כתב ש"לא יתכן מינוי של אדם לכהונת שופט, ובודאי שלא לכהונת שופט בביהמ"ש העליון, אם המינוי נוגד עמדה מאוחדת של שלושת שופטי ביהמ"ש העליון המשתתפים בועדה. קיוויתי שזהו הנוהג הבלתי-כתוב. אך אם אין הדבר כך, יש לדעתי לעגנו בחוק".
שופטי בית המשפט העליון ביחד עם שר המשפטים פנחס רוזן פעלו להסרת הפיקוח של נבחרי הציבור על הרשות השופטת. בשנת 1951 הגיש השר רוזן הצעת חוק לבידוד הרשות השופטת מרשויות הש/לטון האחרות בשם "נחלת כל העמים הנאורים" כדי שכל שופט יהיה בלתי תלוי. בשנת 1953 נחקק חוק השופטים אשר שלל מהכנסת לאשר מינוי שופטים. בשנת 1978 השופט שמגר דרש להרחיב את מספר השופטים בועדה לחיזוק התדמית העצמאית של בית המשפט. בשנת 1996 הזהיר ברק מפני "פוליטיזציה" של בית המשפט התכון לא לאפשר לו לנהנהיג את הפוליטיזציה לפי השקפתו. עשרים שנה מאוחר יותר טען שלא ניתן לקבל מי שאיננו בן משפחה. דומה למשפחת המאפיה. כך בשיראל שופטים מתמנים ואף הדרך היחידה להרחיק מי מהם הוא על ידי הועדה הנשלטת בידי שופטים מכהנים. הדיונים הם חשאיים ולעם אין כל השפעה. הטענה הינה למנוע השפעה פוליטית כלומר אחרת מזו המקובלת בין השופטים. נחקק גם חוק החסינות הכוללני ביותר לשופטים גם ההסכם על הזכאות לגימלאות מרגע ששופט מתחיל לכהן ללא קשר לכמה זמן כיהן, מונע את כדאיות הרחקתו. כך הפכו שופטים לבעלי מגננה בלתי חדירה.
בעוד שלציבור אין כל פיקוח על הממסד המשפטי לממסד המשפטי פיקוח על נבחרי הציבור ועל נושאים מדיניים מובהקים. זה נעשה ביותר ויותר עזות מצח. בארה"ב שופטים מתמנים על ידי מדינאים ואינם עוסקים במדיניות.
אצלנו זה הפוך שופטים מתמנים על ידי עצמם ומתערבים במדיניות. בארה"ב יש חוקה ובית המשפט העליון הוסכם שישמש בית משפט לחוקה והוסכם בחוק שסמכותו לפסול חוקים, אך עושה זאת פעם בעשורים. אצלנו אין חוקה ומעולם לא הוסכם בחוק שבית המשפט העליון ישמש כבית משפט לחוקה ולא הוסמך בחוק לפסול חוקים, אך כל הזמן פוסל חוקים. חוקה צריכה להתקבל על ידי רוב של לפחות שני שליש וחוקי יסוד שהתקבלו על ידי מיעוט קטן של חברי כנסת ודאי שאים חוקה. בדמוקרטיה כיון שברק כל כך חרד לדמוקרטיה, לאזרח מותר לעשות כל מה שאינו אסור בחוק ואילו לרשויות להפך - אסור לרשות לעשות דבר שאינו מתפקידה המפורש בחוק!! שאילו כן רשות זו פועלת באופן רודני וודאי שלא דמוקרטי. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שפרירית |
|