מדובר במקרה של "עלובי החיים". כך אומר (15.12.16) שופט בית משפט השלום בפתח תקוה,
עודד מורנו, על מעצרו של חסר בית שהתפרץ לגן ילדים בחיפושיו אחרי מעט אוכל.
מנור אלקובי, שנעצר יום קודם לכן, אמר בחקירתו: "אני חי ממקלט למקלט, כל יומיים אני מחפש מקלט אחר לישון בו, אין לי בית. רוב הזמן לצערי אני אוכל מפחים, חדרי אשפה ובחניונים, נאלצתי בעל כורחי להיכנס לגן שהחלון שלו היה סגור בלי נעילה.... ... והיום נכנסתי לחפש אוכל, חשבתי לעצמי שלא כדאי לי להסתבך ויצאתי משטח הגן בלי לקחת כלום".
במקום אחר בחקירתו אמר אלקובי: "נכנסתי דרך הדלת, לקחתי מהמקרר עוגיות מאפינס שתפסתם אצלי היום, רבע כיכר לחם וחצי קופסת חומוס, זה מה שאכלתי היום ואז יצאתי משם". הוא אומנם הודה שפרץ פעמיים לגן, אומר מורנו, אבל אין המדובר במקרה המחייב הארכת מעצר.
מורנו מזכיר את ז'ן ולז'ן, גיבור ספרו של ויקטור הוגו, אשר נכלא לשנים ארוכות משום שגנב כיכר לחם כדי לשבור את רעבונו. מורנו מצטט את דבריו של הוגו: "יש בתרבותנו רגעי זוועה, אלו שבהם פוסק החוק על התדרדרותו של אדם, שהם מפקירה החברה יצור אנוש לגורלו". בנסיבות אלו, הורה מורנו לאלקובי לשהות יום אחד במעצר בית במקלט הבניין בו מצא מחסה.