האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הגישה (יום ב', 26.12.16) לוועדת המדע והטכנולוגיה את "דוח מצב המדע בישראל" - תשע"ז-2016. הדוח התלת שנתי המסכם את תמונת מצב המדע בישראל בגזרת התשתיות הלאומיות, מדעי הרוח והחברה, המחקר, האקדמיה ואוניברסיטאות.
המחברים הציגו הישגים רבים לאקדמיה הישראלית וחוקריה לאורך השנים, כולל שורת פרסים בכלל התחומים, שבמרכזם פרסי הנובל. בנוסף מסתמן גידול מרשים בהשתתפותן של נשים בלימודים לתארים מתקדמים.
מנגד הצביע הדוח על פערים ההולכים וגדלים בין מדינת ישראל ליתר מדינות העולם המתקדמות בכל הנוגע להשקעה בתחומי המדע והמחקר והתשתיות היקרות הנדרשות להם. בין היתר עולה מהדוח כי ישנה ההתבססות גבוה במיוחד בישראל (50 אחוזים) על שיתופי פעולה וכי ישנה האטה בגידול במספר הסטודנטים לתואר שלישי במשך כעשור.
עוד מצביע הדוח על ירידה דרסטית בהשקעה במחקר ופיתוח בהשכלה הגבוהה וכן על סכנה להעלמות חקר הפיזיקה הגרעינית בישראל שעה שבתוך 3 עשורים נותרו בישראל 5 אנשי סגל אקדמי בלבד, לעומת 40 אנשי סגל בשנות ה-80. בנוסף מציג הדוח ירידה מהמקום הראשון במספר הפרסומים המדעים לנפש בשנות ה-80, למקום ה-30 כיום וכן על ירידה באיכות הפרסומים הישראלים.
בתחום מדעי הרוח מצביע הדוח על סכנה גדולה לעתיד מדעי הרוח, כאשר אין מנוס מהאחדת חלק מהתחומים בישראל.
בצד ההמלצות קראה האקדמיה בתחום התשתיות לאומיות, להקים תוכנית למימון תשתיות מחקר מדעי שתיתן מענה בהיקף של עד 100 מיליון שקלים בשנה. כאשר הדגש הוא על ציוד מחקר בעלות גבוה במיוחד.
פרופסור רשף טנא הציג כי בצד שיתופי הפעולה הבינלאומיים כי הקרן הדו-לאומית כפי שהיא קיימת היום לא מאפשרת לישראל להגדיל את הקשרים עם החוקרים בארה"ב, וכך ממליץ הדוח להוסיף עד 16 מיליון דולר בשנה להרחבת קשרי המדע בין ישראל לארה"ב.
נשיאת האקדמיה, פרופ' נילי כהן: "אנו רואים שיש הישגים אבל גם צרכים ופערים. במקביל לכתיבת הדוח ות"ת עמלה על התוכנית התקציבית ה-6 שנתית. התוכנית היא הישג למחקר. לעניין מדעי הרוח הם בנפשנו. לא יעלה על הדעת שתחומי מחקר מרכזיים של יהדות והכרת היסטוריה של מדינות שכנות יעלמו".
יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ
אורי מקלב: "פערים הולכים וגדלים בין ישראל לבין מדינות העולם המערבי בתחום המחקר, מחסור בתקציבים בכל התחומים, האטה בת עשור בגידול במספר הדוקטורנטים וירידה דרסטית בהשקעה במחקר ופיתוח בהשכלה הגבוהה. הדרדרות מהמקום הראשון ל-30 בעולם במספר הפרסומים המדעים לנפש וסכנה מידית להעלמות חקר הפיזיקה הגרעינית. זהו סיכום חלקי של הדוח של האקדמיה הלאומית למדעים שמציב תמרור אזהרה אחרון בפני מקבלי ההחלטות, לפני התהום".
שלמה פשקוס, אגף תקציבים במשרד האוצר: "האוצר רואה קשר מובהק בין ההשקעה באקדמיה ובין הצמיחה במשק. לצרכי המחקר הוקצו כשני מיליארד שקלים שנתיים על פני 6 שנים. לצד כך כל עוד האוניברסיטאות לא ימצאו רלוונטיות של התארים למדעי הרוח לשוק התעסוקה ולא רק להוראה, תמשיך הבריחה של סטודנטים".
המדען הראשי במשרד המדע, פרופסור אלכסנדר בליי: "אני מצטרף למודאגים ממצב התשתיות, מקבלי פרסי הנובל בעוד 30 שנה כבר צריכים לשבת במעבדות ואני לא בטוח שהמעבדות הקיימות מתאימות וראויות. לצד כך נשמח ליזום קרן משותפת עם האקדמיה לעידוד מדעי הרוח".