המדינה ו
הרב הראשי לשעבר, הרב
יונה מצגר, מנהלים מו"מ מתקדם על הסדר טיעון. כך עולה מבקשה משותפת שהגישו הצדדים (יום א', 15.1.17) לבית המשפט המחוזי בירושלים.
השופט
משה יועד הכהן הורה לרב מצגר להשיב עד היום על כתב האישום, וקבע שיקיים ב-18.1.17 דיון על-פי סעיף 144 לחוק העונשין - לקביעת אופן ניהול המשפט. אולם הסניגור עו"ד
טל גבאי ביקש - על דעתו של התובע, עו"ד
דניאל ויטמן - לדחות בשבוע את המענה לכתב האישום ולקבוע בסמוך למועד זה את הדיון על-פי סעיף 144, בנמקו זאת במו"מ המתנהל בין הצדדים. דחייה זו לא הייתה מתבקשת אלמלא היה זה מו"מ מתקדם.
על-פי כתב האישום המקורי, הרב מצגר קיבל שוחד בסכום ריאלי של 10 מיליון שקל - הסכום הגבוה ביותר שיוחס אי-פעם לנאשם בודד. המדינה מייחסת לו גם מרמה, גניבה בידי מורשה,
הלבנת הון ועבירות מס. עד תביעה מרכזי אמור להיות
חיים אייזנשטט, נהגו לשעבר של הרב מצגר, שהיה מקורב אליו ביותר. כתב האישום נגד הרב מצגר הוגש באוקטובר 2015, ושמיעת הראיות אמורה להתחיל בפברואר 2017, לאחר עיכובים ממושכים שנבעו מהחלטתו להחליף את סניגוריו, מטענות מקדמיות שהעלו ומעומס שלטענת הנהלת בתי המשפט שרר בבית המשפט המחוזי בירושלים בשל גל הטרור.
בפרק הראשון של כתב האישום נטען, כי הרב מצגר הפנה אל הרב
גבריאל כהן מלוס אנג'לס תושבי חוץ - בעיקר רוסים - שהיו מעוניינים בגיור או בבירור יהדותם, והתחלק עימו בשווה בתשלומיהם של אותם פונים. אחד מהם היה ולדימיר סלוצקר, לשעבר נשיא הקונרס היהודי ברוסיה, ששילם לכהן 360,000 דולר תמורת אישור יהדותם של ילדיו. בסך-הכל קיבל הרב מצגר 390,000 דולר, מתוכם נתן לאייזנשטט 130,000 דולר.
הפרק השני עוסק בתרומות שגייס הרב מצגר, בסיועו של אייזנשטט, לטובת מספר עמותות בישראל, תוך ניצול מעמדו ונסיעותיו לחו"ל. בתמורה קיבל הרב מצגר 20%-50% מכספי התרומות, מבלי שהתורמים ידעו על כך. הרב מצגר מצידו נתן לאייזנשטט כשליש מהכספים שהוא עצמו קיבל.
בין היתר מדובר בתרומות לעמותת "חסדי שבת" (כולל 320,000 שקל של
רועי מור ו-74,000 דולר של
בני אלג'ם); בתרומות לעמותת "בית התבשיל" ועמותות הקשורות עימה (כולל 105,000 שקל של
לאוניד נבזלין, 300,000 שקל של
יוסי פריאל, 75,000 שקל של רועי מור ו-30,000 דולר של ריימונד ו
אייזיק גינדי - בעלי סנצ'ורי 21); בתרומות ל"כרמי העיר" (מתוכן קיבל הרב מצגר 25,000 דולר); ובתרומות לעמותת
בעלז (מהן קיבל הרב מצגר 15,000 דולר).
הפרק השלישי בכתב האישום עוסק בטובות הנאה שלטענת המדינה קיבל הרב מצגר תמורת פעולות הקשורות במילוי תפקידו, ובהן:
- רונלד איזייב שילם לרב מצגר 18,000 דולר תמורת עריכת חתונת בתו והעביר לו 50,000 דולר למימון סרט תדמית.
- אלכסנדר משקביץ שילם לרב מצגר 200,000 דולר תמורת השתתפותו בארבעה כנסים של ראשי הדתות בקזחסטאן, ועוד 150,000 דולר תמורת עריכת נישואי בתו והשתתפותו באירוע עם נשיא קזחסטאן.
- משקביץ ומיכאל מירשלווילי נתנו כל אחד לרב מצגר 250,000 דולר לרגל נישואי בנו ביולי 2010.
- טלמן איסמאילוב ביקש מהרב מצגר ברכה כאשר רכש מטוס פרטי, ובתמורה העביר לו 500,000 דולר. אייזנשטט קיבל 100,000 דולר מתוך סכום זה.
- אלכסנדר ברונשטיין נתן לרב מצגר 100,000 דולר - 70,000 דולר לרכישת ספר תורה שישמש אותו בנסיעותיו ו-30,000 דולר תמורת עריכת "חאלקה" לבנו.
- גדעון ניסנבוים נתן לרב מצגר 10,000 אירו תמורת השתתפותו בטכס יום השואה בוורשה באפריל 2013.
- אלכסנדר גרנובסקי נתן לרב מצגר 25,000 דולר תמורת השתתפותו במסיבת יום הולדתו ה-40.
על-פי אישום נוסף, הרב מצגר גנב 28,000 דולר שקיבל כתרומה לישיבה שפעלה בבית הכנסת "תפארת צבי" בתל אביב, בו הוא כיהן ומכהן כרב. אישום נוסף מייחס לרב מצגר קבלת שוחד של 70,000 דולר מטלמן איסמאילוב תמורת מינויו של מקורבו, הרב
יניב נפתלייב, לרב העדה הקווקזית.
בכתב אישום מתוקן שהוגש מאוחר יותר נטען, כי הרב מצגר ואייזנשטט קשרו קשר עם משה פנחס פרץ, שהציג את עצמו בפני אייזנשטט כמי שעומד בראש עמותת המסייעת למשפחות נצרכות, והשלושה סיכמו שפרץ יתן לאחרים 80% מהסכומים שיגייסו. בין היתר הועברו בצורה כזו אלפי דולרים ואף רבבות דולרים שתרמו משקביץ והאחים גינדי.
המדינה טוענת עוד, כי הרב מצגר ניסה להדיח בחקירה את אייזנשטט, כאשר לחץ עליו למסור גירסה שתגן על הרב מצגר ושימסור עדות שקר. בין היתר, נטען בכתב האישום, עשה זאת הרב מצגר כאשר אייזנשטט בא לנחמו על פטירת אמו. הרב מצגר מואשם גם בעבירות מס בשל אי-דיווח על הכנסותיו הבלתי חוקיות, ובהלבנת הון בשל הפעולות שביצע ברכוש זה. על-פי דיווחים קודמים, חלק מהכסף נמצא טמון במזומן בתוך ספרי קודש בביתו של הרב מצגר.
