המחזאי הללי מיטלפונקט לא העתיק מרון גואטה את מחזהו "מקסי ואני" - קובעת (1.1.17) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
דפנה אבניאלי. היא דחתה תביעה בסך מיליון שקל שהגיש גואטה נגד מיטלפונקט ותיאטרון בית לסין, בו היה מיטלפונקט מחזאי הבית ואשר הציג את "מקסי ואני", ובמקביל קבעה שגואטה הוציא לשון הרע על מיטלפונקט.
גואטה הגיש בשנת 2010 את מחזהו "אדמונטון" לתחרות טיפוח מחזאים צעירים שערך בית לסין, ומיטלפונקט היה אחד השופטים. מחזהו של גואטה לא זכה בתחרות, והוא פנה לכתיבת מחזות אחרים שעלו על הבמה. "מקסי ואני" הועלה בשנת 2012, וגואטה טען שמיטלפונקט העתיק חלקים משמעותיים מ"אמדונטון". מיטלפונקט דחה את הטענות הן לגופן והן באומרו, כי לא יעלה על הדעת שהוא - המחזאי הפורה ביותר בישראל (50 מחזות) - יעתיק ממחזאי צעיר.
אבניאלי דחתה לחלוטין את כל טענותיו של גואטה. היא אומרת, שבדיקת מחשבו של מיטלפונקט מוכיחה שהוא החל לעבוד על מחזהו עוד בשנת 2007. אומנם שני המחזות עוסקים באירוע דומה - תרמית נדל"ן - אך כידוע, אין זכויות יוצרים על רעיונות. ואילו בחינה מדוקדקת של הפרטים שלטענת גואטה זהים בשני המחזות, מעלה ש"העלילה בשני המחזות כה שונה, עד כי לא ברור כלל אם אכן קרא התובע את שני המחזות קריאה פשוטה ושוטפת, או שמא נתפס לפרטי הפרטים ולניתוח הדקדקני שעשה בטבלאות ההשוואה שערך ושכלל שוב ושוב".
בפיה של אבניאלי גם ביקורת קשה על בא-כוחו של גואטה, עו"ד אייל ברוק. היא אומרת, כי ברוק הוציא דברים מהקשרם כאשר ציטט את המומחה מטעמו, ואף השתמש בצורה מעוותת בדברים שאמר מיטלפונקט בכיתת אמן כדי לטעון שהוא הודה בפלגיאט.
כאמור, אבניאלי קבעה שגואטה הוציא לשון הרע על מיטלפונקט, כאשר התלונן על ה"העתקה" באוזני בכירי בית לסין. היא קבעה שיפצה את מיטלפונקט ב-10,000 שקל, בשל התפוצה המועטה של הדברים. גואטה גם חויב בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל. את מיטלפונקט ייצג עו"ד
אביגדור פלדמן, ואת בית לסין - עו"ד יונתן אגמון.