אין הבדלים בצריכת המלח בין החורף והקיץ בישראל. כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה.
הסברה המקובלת כיום הינה, שבמהלך הקיץ ישנה צריכה מוגברת של מלח. במחקרים שנערכו בעבר נמצא, כי אצל אוכלוסיות הגרות במדבר, צריכת המלח גבוהה וזאת ככל הנראה בגלל שהמלח מסייע במניעת התייבשות. כמו-כן, על-פי הסברה המקובלת, ההזעה הגדולה במהלך הקיץ שגורמת לגוף לאבד מלחים, כמו גם השתייה המרובה שמורידה גם היא את אחוז המלח בגוף, מביאה לכך שבמהלך הקיץ נצרוך יותר מלח מאשר בחורף. לדברי החוקר, סברה זו כה מושרשת, עד שבארצות הברית, לדוגמה, ההמלצות הרשמיות לצריכת נתרן בקיץ לוקחות כנתון את העובדה שבקיץ אנחנו צורכים יותר מלח. בפועל, עד היום לא בוצע מחקר אשר בדק את השפעת העונות או אקלים על צריכת המלח.
המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של 140 סטודנטים. במסגרת המחקר ביקש פרופ' מיכה לשם, ביו-פסיכולוג מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, לבדוק את ההשפעה של חום הקיץ על צריכת מלח. המחקר נערך בחיפה, כאשר הטמפרטורה בקיץ הייתה גבוהה ב-10 מעלות מהטמפרטורה החורף. הנחקרים נבדקו גם בחורף וגם בקיץ.
לצורך הניסוי, התבקשו הנבדקים להימנע מאכילה ומשתיה של משקאות שאינם מים למשך שעתיים לפני הבדיקה. בבדיקה נבדקו אופנים שונים של צריכת מלח, כמו הכמות שמוסיפים הנבדקים למרק, הצריכה הדיאטטית של נתרן, מידת ההמלחה של מזונות שונים, העדפה למתאבנים מלוחים ומבדקים פסיכופיסיים לאמוד את חוש הטעם של מלח. במקביל לבדיקות אלה, נבדקה גם ההעדפה לטעם המתוק כביקורת לוודא ששינויים שימצאו לא יהיו כלליים לחוש הטעם, אלא ייחודיים לטעם המלוח.
מנתוני המחקר עולה, כי אין השפעה לעונות השנה על צריכת המלח. עוד נמצא, כי צריכת המים אינה שונה על-פי עונה, וההעדפה למתוק דווקא ירדה בקיץ.
"יתכן שהצריכה הדומה של מלח בחורף ובקיץ נובעת מחשיפה מועטה לאקלים האמיתי בגלל נפוצות מיזוג אוויר בסביבתנו", אמר פרופ' לשם.
"חשיבות המחקר בהבנה מוגברת לגורמים לצריכת המלח בקרב האוכלוסייה, שהיא סוגיה בריאותית חשובה. מאמצים רבים מושקעים על-ידי משרד הבריאות והרפואה לצמצם את צריכת המלח, כך שככל שנבין טוב יותר את הגורמים לצריכתו, תשתפר יכולתנו לאיזון תזונתי משופר", אמר לשם.
