ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה (יום ב', 3.1.17) דיון בנושא 'פעילות איגוד האינטרנט הישראלי'. הדיון עסק בדוח השנתי של האיגוד וכן ברישום כתובות הדומיין בישראל הנעשה בידי האיגוד ויש הסוברים שראוי שיעשה בפיקוח ממשלתי.
יו"ר הוועדה, ח"כ
אורי מקלב, אמר כי "האינטרנט חובק נושאים רבים, דנו כאן בוועדה בהסתה ברשת, בריונות, פרטיות בכלל ופרטיות ילדים, שיימינג, פייסבוק, גוגל וצנעת הפרט. האיגוד בו אנו דנים היום הינו גוף וולנטרי שעושה את המקסימום שניתן כדי לייעל ולשפר מבלי שיש עליו רגולציה מחייבת. האינטרנט הוא אחד הגופים החשובים במשק. הוא מחבר הכל, עליו להיות חופשי, פעיל ונגיש לכל, ואנחנו כאן כדי לבדוק שהדברים מתיישבים עם פעילות האיגוד".
מנכ"ל איגוד האינטרנט, עו"ד
יורם הכהן, הציג סקירה על האיגוד, בין היתר הציג כי האיגוד אמון על הקצאות שמות המתחם (דומיין) במרחב il, והוסיף כי האיגוד יפסיק לפעול כרשם שמות מתחם ויתמקד בניהול המרשם בלבד מאוקטבור 2016, וכי הרישום יעשה אך ורק על-ידי רשמי משנה, בדמות חברות מסחריות.
לבקשת יו"ר הוועדה, הציג הכהן את עמדת האיגוד לגבי הצעת החוק של השרים ארדן ושקד שקיבלה את הכינוי "חוק הפייסבוק" ונוגעת באפשרות של הסרת תכנים מצד המדינה במקרים מסוימים. "ההסתה לטרור ברשת היא בעיה אמתית, צריך לתת לה פתרונות אבל אנחנו לא חושבים שאלה פתרונות חקיקתיים. ההצעה לא עוסקת אך ורק בהסתה לטרור ברשת, היא עוסקת בנושא הרבה יותר רחב. אנחנו מפחדים שהיא תוביל אותנו להתערבות רחבה בחופש הביטוי באופן בוטה", ציין הכהן שהוסיף כי "אנחנו מפחדים מחקיקת אינטרנט שתעוות את הניטרליות והתפישה באינטרנט".
בהמשך עסק הדיון בסוגיית המשך ניהול רישום כתובות הדומיין בישראל בידי האיגוד.
ח"כ
יפעת שאשא-ביטון: "למה מעלים את הרעיון לשנות את מה שעובד טוב?! יש פעילות מאוד מקצועית של איגוד האינטרנט, אני מכירה אותם היטב מכל הניסיונות למנוע בריונות ברשת ומהקמת מוקד חרום לפניות. יש פה משהו משמעותי שנותן לנו ערך מוסף כחברה במשך שנים ארוכות ועכשיו עולה פתאום רעיון לשינוי ורק מטעמים כלכליים. איגוד האינטרנט מחזיר לחברה גם במה שהוא מייצר, ספק אם גוף שיחליף אותו יעשה זאת".
ליאור לייבוביץ, דוברת ושדלנית עמותת אשנב: "יש לנו שיתוף טוב עם איגוד האינטרנט. הבסיס הוא בעיקר בתחום החינוך וקידום התכנים. מראיה חיצונית אני בעד לשמור את המרשם בידי עמותת המרשם, שאין להם עניין מסחרי אלא מקצועי בלבד. העמותה מורכבת מאנשים מקצועיים בכל הדרגים שלה. הכל מנוהל במקום אחד שיש לו הגנה. יש לכך ערך מרכזי ביותר".
רפי הוידה, חבר איגוד האינטרנט, הציג דעה מנוגדת: "יש כאן בעיה עקרונית, לטווח הארוך זו צריכה להיות תשתית לאומית מוסדרת לפי חוק. שאלתי מה סכום האגרה שאיגוד האינטרנט גובה מעשרת הרשמים שפועלים תחתיו ולא נענעתי. חשוב ששיעור האגרה יהיה מפורסם כמו במדינות אחרות. ראוי שיהיה מספר גדול יותר של כתובות עם סיומת של il. עלות הכתובת הינה חלק מהסיבה שזה לא קורה".
הוידה ציין כי עמדתו בסוגיה הובילה בין היתר להצעת החוק שהוגשה לכנסת על-ידי ח"כ
נחמן שי: "ראוי שאיגוד האינטרנט יקים עמותה לתועלת הציבור שהיעוד שלו יהיה ניהול המרשם לשמות המתחם. שיהיה גוף אחד כזה נפתור כמה בעיות - יש בעיה אחת שלפי משרד המשפטים מדובר בפעילות עסקית, רשות המיסים גם היא בוחנת את הנושא ורוצה לגבות 2.5 מיליון שקל עבור הפעילות. לטווח ארוך זה יהיה לטובת האיגוד. אני קורא לו לשקול זאת".
גלעד נווה מהלשכה המשפטית של הכנסת הציג מסמך שנכתב לבקשת ח"כ נחמן שי בסוגיה ולפיו בדיקה בארה"ב, בריטניה, גרמניה והודו העלתה כי יש שם פיקוח או הסדרה מסוימת אבל אין בהן חקיקה ממשלתית הנוגעת למרשם הדומיין: "הסקירה העלתה שבדרך כלל הגופים מנוהלים על-ידי גופים מסחריים או מלכ"רים, לא על-ידי רשות ממשלתית".
יואב קרן, מנכ"ל דומיין דה נט: "אנחנו חברה הפועלת כרשם של איגוד האינטרנט שעושה פעילות מבורכת ציבורית, עם זאת המרשם הוא תשתית חיונית לכל דבר, הפסקה בפעילות המרשם תהיה נזק כלכלי אדיר למדינת ישראל. לכן חוק או לא, הנסיבות השתנו, הבעיות שקיימות בעולם שאנו עוסקים בהן קשורות לסייבר, פרטיות, הפרת סימני מתחם והכל מתקשר לדומיינים. לכן יש עלייה משמעותית של מעורבות ממשלתית במרשמי הדומיינים וגם במעורבות של הרשמים ויש חשיבות למעורבות גם כאן".
דורון שקמוני, מייסד ונשיא האיגוד לשעבר: "היה דיון דומה ב-2002 עם זמירות דומות. התשובה המרכזית עליהן הייתה בהצגת עובדות. כאשר שירות מסוים ניתן בצורה מוצלחת לציבור בצורה טובה מאוד לאורך שנים צריך לבחון טוב טוב אם יש מקום להתערב. התערבות יכולה ליצור בעיקר אפקט שלילי. באשר למחירים, המחירים בישראל לכתובת דומיין נמוכים מאוד, לא הכי נמוכים בעולם אבל נמוכים. מדובר בכמה עשרות של שקלים בשנה".
עו"ד ניצן ליבנה, משרד התקשורת: "הדברים עלו כאן אינם בסמכות מש התקשורת, אם צריך הסדרה זו החלטת ממשלה. לגוף העניין אנחנו לא מכירים כרגע בעיה שדורשת התערבות".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "דיונים בדרך בה אנו רואים את האינטרנט כמדינה הם מבורכים וחשובים. דיון כזה כדיון ציבורי פתוח גורם לנושא להיות יותר שקוף ויותר ברור, כך שאם ישנם שינויים הנדרשים הם מבוצעים. עלתה כאן השאלה - אם מהלך הדברים תקין מדוע להתערב. האיגוד צריך להמשיך ולחזק את המטרה לשמה הוא קם ולהמשיך ולשמור על האינטרס של הציבור בישראל. לצד כך זהו אינו מדע מדויק ואנו נמשיך לעקוב בדיונים נוספים".
בתוך כך, הצעת חוק להסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט, התשע"ז-2016 (קריאה ראשונה) אושרה הבוקר (ג') בקריאה ראשונה ברוב של 36 תומכים מול שני מתנגדים והיא תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ושלישית. מוצע בה להסמיך את בית המשפט לעניינים מינהליים לתת, לבקשת תובע, צו להסרת תוכן מהאינטרנט במקרים בהם מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד, שפרסום התוכן מהווה מעשה שהוא עבירה פלילית, והשני, שיש אפשרות ממשית שהמשך פרסום התוכן יפגע בביטחונו של אדם, בביטחון הציבור או בביטחון המדינה. בהצעת החוק נקבעו הוראות והגבלות שונות, על-מנת למנוע, מחד-גיסא, פגיעה בזכות לחופש ביטוי באופן העולה על הנדרש, ועל-מנת לאפשר, מאידך-גיסא, פעילות יעילה של רשויות האכיפה.
