בשנתיים האחרונות היו 29 מקרים שבהם מטוסים דיווחו על קרבה מסוכנת של רחפנים לא מאוישים אליהם. כך עולה מדיון שהתקיים (יום ג', 3.1.17) בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
"בכל אחת מהשנתיים האחרונות היו כ-15 מקרים כאלה, בגבהים מאוד גבוהים. חצי קילומטר עד קילומטר", אמר בני דוידור, מנהל תחום כטב"ם [כלי טיס בלתי מאוישים] ברשות התעופה האזרחית. לדבריו, לרוב היו הדיווחים מצד מטוסי נוסעים. דוידור דיווח לחברי הכנסת על 35 חברות מסחריות עם רישיון שיכולות לתפעל רחפנים ועל עוד 14 שנמצאות בהליך אישור. בסך-הכל פועלים בשמי ישראל 161 רחפנים עם רישיון אך אליהם נוספים אלפים עד עשרות אלפים כלי טיס לא מאוישים המופעלים בידי חובבים.
דוידור הודה כי הליך הרישוי שונה כאשר הערוץ המסחרי מצריך רישוי בכמה ערוצים ובתחום התחביב אין צורך כמעט ברישוי. "השוק המתפתח הוא של הכלים הקטנים, מתחת ל-25 קילו. הכלים הכבדים מיועדים יותר לתחום הצבאי. אנחנו מסתכלים על שני סיכונים מרכזיים - אחד הוא התנגשות של כלי כזה עם כלי תעופה אחר באוויר, שזה קטסטרופאלי. השני זה התנגשות או נפילה על מישהו על הקרקע", ציין.
יצומצם הפיקוח הביטחוני על רחפנים לייצוא יצרני רחפנים ישראלים טענו בדיון כי הפיקוח שיש בישראל על ייצוא ביטחוני של רחפנים נוגע גם לתחום האזרחי ומשפיע עליו. "המתחרים שלי מסיימים לפתח ומוכרים מיד, בעוד אני צריך לעבור רגולציה של יצואן ביטחוני. לוקח שלושה חודשים לכתוב בקשה ולקבל היתר, וכן 30 יום לוקח לקבל היתר מכירה לכל לקוח. לצד כך חצי מהעולם סגור לי, חצי מהשוק אסור עלי למכירה ואם אקבל אישור זה רק לאחר עוד שלושה חודשים", הסביר אורי אפק, יזם ומנכ"ל חברת סטרטאפ לרחפנים באזורי בנייה dronomy.
רן קליינר, מנכ"ל חברת "עם הרוח", הסביר שכשנכתבו הנהלים והתקנות לרחפנים - זה היה תחום צבאי ואיש לא נערך להתפתחות שלו לתחום האזרחי. "ההתפתחות לתחום האזרחי הייתה מפתיעה ולא נערכו לה. עכשיו מנסים להתאים זאת אבל צריך מחשבה מערכתית. המצב גורם לחברות לצאת מהארץ, פספסנו את תחום ייצור הרחפנים, כעת מדובר על הטכנולוגיה, וגם כאן זה מתחיל לברוח", ציין.
בתגובה, הודיע ראש היחידה לאכיפה ושיתוף פעולה בינלאומי במשרד הביטחון, יורם זיפלינגר, כי על שולחן ועדת החוץ והביטחון מונחת הצעה לצמצם את הפיקוח על כטב"מים ועל רחפנים. "על-פי ההצעה עד רמה מסוימת הייצוא יהיה לא מפוקח. הפיקוח יחל ממכשירים בעלי טווח שליטה מסוים, מתחתיו לא ידרש פיקוח", ציין. לדבריו, הפיקוח המדובר כולל הערכת סיכונים. "אנו מנסים לנקוט במירב המאמצים כדי למנוע זליגת מידע לחו"ל, לגורמים עוינים או לא מורשים. לפני 9 שנים בערך בתום עבודת מטה משותפת נחקק חוק הפיקוח על הייצור, אנחנו מחויבים לרשימות פיקוח בינלאומיות".
דרושה רגולציה מוקפדת יותר מבאוסטרליה דוח של מרכז המחקר והמידע בכנסת שהוצג בדיון מפרט את השילוב של כלי טיס בלתי מאויישים בפעילות המשטרה, שירות בתי הסוהר וגופים נוספים ומברר מהי הרגולציה הנדרשת בעניינם של כלי הטיס הבלתי מאוישים בישראל. על-פי הדוח, לא ניתן להפעיל בישראל רגולציה מקלה על כלי טיס בלתי מאוישים דוגמת הרגולציה הקיימת באוסטרליה. זאת, בשל הצפיפות במרחב האווירי של ישראל. עוד צוין בדוח כי רשות התעופה האזרחית מתכוונת לעדכן את האגרות הנגבות כיום מחברות המבקשות לקבל רישיון להטסת כטב"מים ושעומדות כיום על 8,260 שקל עבור כטב"מ אחד למטיס אחד. האגרה המוזלת צפויה לעמוד על 5,460 שקל.
